שירות התעסוקה ממליץ לממשלה לאמץ מדיניות שתעודד מעסיקים להמשיך ולהעסיק עובדים במהלך המשבר, באמצעות השתתפות בשכר או בדמי מחלה, כפי שנהוג במדינות אחרות ב-OECD. בשירות גיבשו תוכנית חירום לצמצום מימדי האבטלה בישראל לאחר המשבר, במטרה לסייע לעובדים לחזור לתעסוקה מלאה.

על פי הערכות השירות, אם משבר הקורונה יימשך מעבר לאמצע חודש אפריל, 20% מכלל העובדים שנפלטו במהלכו משוק העבודה לא יחזרו למקום עבודתם, ועשרות אלפי עובדים נוספים צפויים להגיע למצב של תת-תעסוקה.

האתגר: להחזיר מאות אלפי עובדים שהוצאו לחל"ת למקום העבודה

בטווח הזמן הבינוני, נערכים בשירות התעסוקה לסייע למעסיקים בהשבת למעלה מ-600 אלף העובדים אשר הוצאו לחופשה ללא תשלום, שהם כיום מרבית דורשי העבודה בישראל. בשירות מדגישים כי על מנת לעשות זאת, יידרש שיתוף פעולה של ארגוני המעסיקים והעובדים, בדגש על ההסתדרות. בשירות התעסוקה מבקשים להתמקם כגורם מרכזי בתהליך זה, שברשותו המידע הפרטני המלא אודות כלל דורשי העבודה ופרטי מעסיקיהם. במידה והמשבר יימשך, מעריכים בשירות התעסוקה כי יידרשו "התאמות משמעותיות של סביבות העבודה לקליטה מחדש של עובדים רבים ככל הניתן", ומאמץ רב צריך להיות מופנה לסיוע לעובדים בעלי שכר נמוך, שסיכוייהם לחזור לעבודה הם הנמוכים ביותר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עלייה בדורשי עבודה בשירות התעסוקה, חודש מארס 2020 (נתונים: דו״ח שירות התעסוקה, עיבוד: אידאה)

התוכנית כוללת שלושה מסלולים לחזרה לעבודה, בהתאם למאפייני דורשי העבודה – מסלול להשמה ישירה, מסלול לחיזוק כישורים ומיומנויות ומסלול הכשרה מקצועית. המסלול להשמה ישירה מיועד דורשי עבודה בעלי סיכויי השמה מהירה גבוהים, תוך התאמה בין דורש עבודה למשרה מתאימה, שימוש בכלים דיגיטאליים מתקדמים וסדנאות לחיפוש עבודה. בנוסף יפעל מסלול לחיזוק כישורים ומיומנויות, המיועד לאנשים שלצורך שילובם במקום עבודה הולם נדרש סיוע לשכתי קצר וממוקד לחיזוק יכולת ההתמדה, הקידום ופריון העבודה שלהם. עבור אנשים בעלי פוטנציאל גבוה להידרדר לאבטלה ממושכת, או לאלה שזוהי אינה הפעם הראשונה שהם מקבלים קצבה, נבנה מסלול הכשרה מקצועית. מסלול זה כולל הפנייה להכשרה במכללה או אצל המעסיק, תוך ביצוע ליווי לשכתי ממוקד.

בשירות התעסוקה נערכים גם ליישום תוכנית טיפול רחבת היקף לתובעי אבטלה בטווח הארוך. תוכנית זו מחייבת, לדבריהם, הכרה מדויקת של ציבור הלקוחות הפוטנציאליים וזיהוי סיכויי החזרה של קבוצות אוכלוסייה שונות, כגון נשים, עובדים מבוגרים, צעירים, אנשים עם מוגבלות ואנשים המשתייכים לענפים כלכליים אשר נפגעו כבר כעת מהמשבר. בשירות התעסוקה מציינים כי בחודשים האחרונים גיבשו תוכנית ייעודית לקבוצות אלו והחלו ליישם אותה, וכעת יש צורך להתאים אותה לצרכים המשתנים בעקבות משבר הקורונה.

התאוששות מהמשבר – רק בתוך מספר שנים

הנחת העבודה של שירות התעסוקה היא שהתאוששות מהמשבר צפויה להיות תהליך ארוך. על אף שמשבר 2008 הכה בישראל בעצימות נמוכה יחסית, הניסיון ממשברים קודמים בארץ ובעולם מעלה כי למשק נדרשות מספר שנים לחזור למצב התעסוקתי של טרום המשבר. כך לדוגמה גם שש שנים לאחר משבר 2008, הייתה האבטלה הממוצעת במדינות ה-OECD גבוהה בכ-50% מרמתה טרם המשבר. לכן, בשירות התעסוקה סבורים כי ההתמודדות עם המשבר דורשת נקיטת אמצעים מידיים למזעור הנזקים המתפתחים, מתוך הבנה שבתום תקופה זו, העולם בכלל ושוק העבודה בפרט ייראו שונה מאוד מהעולם טרום המשבר.

שיעורי האבטלה לפני ואחרי המשבר הכלכלי של 2008 במדינות ה OECD (נתונים: דו״ח שירות התעסוקה, עיבוד: אידאה)

"נדרשת תוכנית לאומית למאבק בממדי האבטלה, בשל החשש המוחשי כי למשק ייקח זמן רב לחזור למצב של תעסוקה מלאה" מסר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה. "אם מנסים לחפש אור במצב הקשה הזה, הרי שזו הזדמנות שבאה מכורח המציאות לייצר רפורמות בשוק, שמטרתן להגדיל את הפריון של העובדים ולתת לקבוצות גדולות באוכלוסייה כלים להתמודד עם שוק העבודה המודרני. בנוסף, עלינו להתאים את הטיפול אישית ככל הניתן לכל דורש עבודה, על מנת שיוכל לחזור לעבודה המתאימה לו. כדי להתמודד עם המשבר, יש להתגייס למאמץ לאומי המכוון להשבת העובדים למקום עבודתם, בעיקר כדי שהמצב הזמני שאליו נקלענו לא יהפוך לקבוע – זו מטרתנו הגדולה והחשובה בתקופה הקרובה".

רמי גראור מנכל שירות התעסוקה (קרדיט: דוברות שירות התעסוקה)

בעולם מעדיפים שימור תעסוקה על דמי אבטלה

לתוכנית שמציג שירות התעסוקה, מצורף גם דו"ח, שנכתב על ידי ד"ר גל זהר, מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשירות התעסוקה, אשר בחן בסיוע גורמים במשרד החוץ ובאגף סחר חוץ במשרד הכלכלה את האופן בו בחרו לעת עתה מדינות אחרות ב-OECD להתמודד עם המשבר. לדבריו, בניגוד לישראל שבחרה במסלול של הפניה לחל"ת ולקבלת דמי אבטלה כמסלול מרכזי לתמיכה בעובדים בעת המשבר, מרבית המדינות שנבדקו העדיפו לנקוט בצעדים שיסייעו לעובדים להגן על מקום עבודתם הקיים ורק לאחר מכן פתחו את מסלול האבטלה. "הרעיון המרכזי שהניע את מדינות ה-OECD, הוא הרצון לשמור את העובדים כמה שיותר קרוב לשוק העבודה, על ידי שימור מקומות העבודה הקיימים של העובדים באמצעות חופשת מחלה, סבסוד התשלום לעובדים או באמצעות הפניה למסלולי אבטלה חיצוניים" כתב.

דנמרק: המדינה תממן 75% מהשכר, ואת מלוא השכר במגזר הציבורי

במדינה נחתם הסכם משולש בין המעסיקים, העובדים והמדינה, על פיו בחברות שנאלצו לשלוח למעלה מ-30% מעובדיהן הביתה, תממן המדינה 75% מהשכר שיועבר באמצעות המעסיק, עד תקרה של 23 אלף קורונות (לעובדים שעתיים אף יותר). ההסכם צפוי לעלות למדינה כ-2.6 מיליארד קורונות (כ-950 מיליון ש"ח). עובדי המגזר הציבורי שישארו בביתם יקבלו שכר מלא. לדברי ראש הממשלה הדני: "אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים להגן על העסקים ועל העובדים בדנמרק ככל שניתן".

בריטניה: המדינה תכסה 80% מהשכר

בריטניה הוחלט לפני כשבוע וחצי שהמדינה תכסה 80% משכרם של עובדים שאינם יכולים לעבוד בגלל מגפת הקורונה, אך הושארו לעבוד אצל מעסיקיהם – עד לרמה של 2,500 ליש"ט בחודש.  לפי שר האוצר הבריטי, רישי סונאק, המטרה העיקרית של צעד זה היה למנוע פיטורי עובדים בגלל המשבר.

אוסטרליה: סיוע לחברות, תשלום מאות דולרים ל-6.5 מיליון אזרחים

באוסטרליה מסייעת המדינה לחברות שהמחזור שלהן הוא מתחת ל-50 מיליון  דולר אוסטרלי עם הקלות בהיקף השווה לחצי מתשלום המס שלהן, בתנאי שישמרו על עובדיהם. במקביל, עובדים שהופסקה עבודתם בשל המשבר או המצויים בבידוד (המשתכרים עד לדיסריגרד של 437$), וכן מקבלי קצבאות יקבלו תשלום אחד של 750$. כ-6.5 מיליון אוסטרלים זכאים לתשלום זה, וישנו גם מסלול לפיצוי לעובדים קשישים ולנוער עובד.

קנדה: צמצום היקפי העבודה והשלמת הכנסה

בקנדה, הופעל מסלול שפותח בעקבות מגיפת ה-SARS במדינה בשנת 2003, המכונה 'שיתוף בעבודה'. תוכנית זו כוללת השתתפות בשכר העובדים ומופעלת הן ברמה הפדרלית והן ברמה הפרובינציאלית. היא מיועדת למעסיקים החווים ירידה של למעלה מ-10% בפעילותם, ומבוססת על הסכמה בין העובדים למעסיקים על צמצום היקפי העבודה והמשרות, כשהעובדים המשתתפים בתוכנית מקבלים השלמת הכנסה ביטוחית.

צרפת: 70% מהשכר

בצרפת, פיתחו קצבה חדשה, בשווי 70% מהשכר ברוטו, המשולמת באמצעות המעסיקים, המשופים על ידי המדינה. מעסיקים הנדרשים לצמצם את שעות העבודה או לסגור חלקים מהחברות או המפעלים, יכולים לפנות למרכזי תמיכה מקומיים לעובדים ולקבל סיוע בהיקף עד 1,000 שעות עבודה לכל עובד. במקרה של מצב כלכלי בו המעסיק אינו יכול לשלם, הכסף מגיע ישירות לעובד ולא דרך המעסיק. כמו כן, בצרפת ניתן להשתמש בימי מחלה, המופרשים בשיעור גבוהה יחסית במדינה, לצורך הפסקת העבודה בתקופה זו.

גם ב-OECD ממליצים על שימור תעסוקה

גם בארגון ה-OECD ממליצים, על אף אי-הוודאות בנוגע לאורך המשבר, לעודד הסכמות קצרות טווח בין המדינה, המעסיקים והעובדים לעידוד המשך התעסוקה, תוך צמצום ההפניה למערכות האבטלה, העברת תשלום מזומן לעצמאים ותמיכה ממוקדת בקבוצות החלשות. זאת לצד מתן עזרה כלכלית לחברות במאמץ לשמר עובדים באמצעות סיוע בתשלום לעובדים ו/או הגברת הנגישות להון. "על העולם לשאוף לקדם תוכנית בסדר גודל של תוכנית מארשל עם חזון של תוכנית הניו-דיל האמריקאית משנות השלושים, ברמה הגלובלית" אמר מזכ"ל הארגון אנחל גורייה. גם ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) קורא לתגובה מהירה ומתואמת בין מדינות העולם, המעסיקים והעובדים, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית. הארגון מדגיש את הצורך במנהיגות אסרטיבית, אשר תתייחס להשפעות העקיפות הנלוות למשבר, בעיקר ביחס לאלו החווים פגיעה משמעותית בהכנסתם.