התכנית הכלכלית שהציג אתמול (שני) שר האוצר משה כחלון מכילה צעדים הכרחיים, שאלמלא ננקטו, המשק היה עלול להתרסק, ועל כך יש לברך. עם זאת, כלל לא בטוח שהיא מספיקה בשביל להתמודד עם היקף המשבר, והיא אינה מבטיחה לישראלים שיהיה בסדר. בשורה התחתונה, מדובר ב-46.8 מיליארד שקלים תקציביים (כולל ביטוח לאומי) שיצאו המהווים כ-3.2% מהתוצר. התקדמות משמעותית ביחס לתכנית שהוצגה לפני שבועיים ועמדה על כ-0.5% תוצר, אבל לא ניו דיל.

הבשורה של התכנית היא הרחבת הסיוע לציבור העצמאיים ובעלי העסקים – שבדומה לשכירים ולעובדי המגזר הציבורי יזכו לתמיכה חלקית מהמדינה בזמן המשבר. בנוסף תוקם קרן מענקים לעסקים שנפגעו במיוחד ויזכו גם לביטול הארנונה. בצעדים אלה שולחת המדינה לראשונה יד לכיס לטובת המגזר העסקי. מהתכנית נעדר סיוע ספציפי לענפי התעופה והתיירות שנפגעו קשה במשבר. סעיף התמריצים ליציאה מהמשבר הורחב, אבל לא פורט באיזה אופן, וכרגע הוא משמש מסגרת תקציבית בלבד.

התכנית מחלצת אותנו מהמעמד המפוקפק של היות הסמן הימני של תכנית הסיוע בעולם. עם זאת יש לציין כי גם הזמן משחק תפקיד: ישראל הציגה תכנית מאוחר, כשחלק מהמדינות עשו זאת כבר לפני למעלה משבוע. בזמן קורונה, שבוע יכול להיות הרבה מאד זמן, וייתכן שבקרוב נראה את חלק מהמדינות מציגות תכניות המשך מקיפות ורחבות יותר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

האם העצמאים יכולים לנשום לרווחה?

שני חידושים מרכזיים בתכנית הם המענק לעצמאים והסיוע הישיר לעסקים. העצמאים, שעד כה לא קיבלו דבר, יקבלו עד 6,000 שקלים במרץ ו-8,000 באפריל, וכן ביטול תשלום הארנונה. שיטת חישוב גובה המענק לא פורטה בתכנית, ולא ניתן בה מענה להוצאות קבועות אחרות, כמו שכירות או התקשרויות עם ספקים, שממשיכים העצמאיים לשלם, ויכולות "לאכול" להם את המענק. בנוסף מקימה התכנית קרן מענקים על סך שישה מיליארד שקלים, לראשונה בצורת מענקים ולא הלוואות.

רועי כהן ראש התאחדות העצמאים תקף את התכנית וקרא למדינה לקבוע דמי אבטלה לעצמאים, הקפאת כל התשלומים במשק ומנגנון פיצוי ברור לעסקים שמחזור העסקים שלהם נפגע ביותר מ-25% כמו במלחמת לבנון השנייה.

בתכנית נקבע ביטול תשלומי ארנונה בסך 2.7 מיליארד שקלים. פה מסתתר מוקש: בתכנית לא צוין האם הרשויות המקומיות, שגובות את תשלומי הארנונה, יפוצו על ידי הממשלה על הירידה בהכנסותיהן. ללא פיצוי, הצעד עלול לפגוע קשות באיתנות הפיננסית של הרשויות, ולהוות בעצם קיצוץ סמוי בשירותים לטובת מימון התכנית.

הסכנה: התרוששות הביטוח הלאומי

התכנית לא נוגעת בשאלת מקורות המימון של ההוצאות, מה שעלול לפתוח פתח לקיצוצים בעתיד. באוצר כבר רמזו שיתכן שחלק ממימון תכנית החילוץ יעשה על ידי קיצוצים בתקציב המדינה, וכי חלק מהתכנית למעשה תמומן מתוך מסגרת התקציב הקיים. הנקודה הבולטת ביותר בהקשר הזה היא מימון ההוצאות הנוספות של הביטוח הלאומי.

האם תכנית הסיוע תרושש את קופת הביטוח הלאומי?  עו"ד מאיר שפיגלר מנכ"ל הביטוח הלאומי (צילום: מיכל פתאל)

על פי התכנית, כ-20 מיליארד שקלים, המהווים את רשת הביטחון הסוציאלי לתכנית, יצאו מקופת הביטוח הלאומי עד לסוף מאי. מדובר במרכיב מרכזי מאד בתכנית – בערך מחצית מהיקפה. אם האוצר לא יחזיר את הכספים האלו לקרן הביטוח הלאומי בצורה זו או אחרת, הוא עלול לרושש את המוסד ולכפות עליו מדיניות צנע ובהמשך – גם פגיעה בקצבאות. התכנית עלולה להפוך לכלי לפגיעה ברשת הביטחון הסוציאלית.

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר אמר השבוע כי הוא מצפה שהאוצר יפצה את הביטוח הלאומי על ההוצאות הגדולות. אלא שבאוצר לא התחייבו לדבר, והם מתייחסים לתשלום מכספי הביטוח הלאומי כחלק אינטגרלי מההוצאה. מדובר בהוצאות עצומות בעבור הביטוח הלאומי. מספרי המובטלים הגדולים עתידים להיות איתנו לתקופה ארוכה- גם אחרי שיגמר תהליך היציאה מהמשבר ייקח זמן עד ששיעור האבטלה ירד, וישנו תרחיש סביר שבו המשבר ימשיך עוד מספר חודשים.

במקום זה מסתתרת שאלה דרמטית כלפי אופיה של תכנית הסיוע: אם הביטוח הלאומי ייגרר למשבר ולא יפוצה המספרים שהוצגו אתמול מטעים: 20 מיליארד שקלים מהתכנית אינם תקציביים, ומתבססים למעשה על קרן ששייכת לאזרחי ישראל, ומהווים "הלוואה" מעתידנו הסוציאלי. לתכנית צריכה להתלוות התחייבות ברורה: הסיוע לא יהווה בסיס לקיצוצים.