קונפדרציית האיגודים המקצועיים הבינלאומית ה-ITUC הגדירה חמישה קריטריונים על פיהם יש למדוד אם בפעולותיהן ביחס למשבר הקורונה, ממשלות העולם מעמידות את בני האדם במקום הראשון. הקריטריונים הם: חופשת מחלה בתשלום; תמיכה בשכר ותמיכה בהכנסה לעובדים עצמאיים ועובדי הכלכלה הנזילה; הבטחת הכנסה; הקלות בהלוואות לתשלומי שכר דירה או משכנתא; וטיפול רפואי בחינם.

על פי הבדיקה, שנערכה בקרב 69 מדינות, 12 הממשלות המובילות שמעמידות את אזרחיהן בראש סדר העדיפויות הן: ארגנטינה, אוסטריה, קנדה, דנמרק, צרפת, גרמניה, אירלנד, ניו זילנד, נורבגיה, סינגפור, שוודיה ובריטניה.

12 ממשלות שמראות לעולם כיצד לשמור על חיי אדם, על העבודה ועל הפרנסה (מקור: The ITUC Global COVID-19 Survey 17-23 March 2020 | גרפיקה: אידאה)

"תמיכה ממשלתית ישירה בכלכלה היא הדרך היחידה שבה עובדים יוכלו להישאר בביתם ולהאכיל את המשפחות שלהם בזמן שהכלכלה מושבתת. 12 המדינות האלה הציבו סטנדרט שמדינות רבות יותר צריכות לחקות. עדיין ישנם פערים משמעותיים בחלק מהמדינות, והאיגודים דורשים לגשר על פערים אלה", אמרה שארן בורו, מזכ"לית ה-ITUC.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בורו הוסיפה כי האמצעים המפורטים הם רק הצעד הראשון והדגישה כי המבחן האמיתי הוא יישומם באמצעות תשלומים מהירים. "משמעותה של מגיפה ללא תאריך סיום ידוע, היא שדרושה כעת תמיכה יתרה באנשים העובדים. התוצאות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות של הקורונה יחייבו רמות חדשות של טיפול, הגנה חברתית ותמריצים כלכליים בכל המדינות. זה ידרוש חוזה חברתי חדש".

העיניים המודאגות נשואות להודו

בארגנטינה ובקנדה יצרו הבטחת הכנסה לעובדים עצמאיים, כאשר בארגנטינה מציעים לעצמאיים 10,000 פזו (157 דולר אמריקאי) בחודש אפריל. בקנדה, הצהיר ראש הממשלה ג'סטין טרודו כי "אנחנו לא רוצים שאף אזרח קנדי יצטרך לדאוג לגבי היכולת שלו לשלם שכר דירה, לקנות מצרכים, או לדאוג לילדים ולמבוגרים במשפחה". סינגפור וניו-זילנד סיפקו תמיכה נרחבת בהכנסה ושכר לכל סוגי העובדים.

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו. בתחילת המשבר הרגיע את האזרחים: "אנחנו לא רוצים שאף אזרח קנדי יצטרך לדאוג לגבי היכולת שלו לשלם שכר דירה" (AP Photo/Jens Meyer)

שמונה מתוך 12 המדינות הן אירופיות. ב-ITUC אומרים שלמרות שישנם עדיין פערים שיהיה על האיגודים לטפל בהם בהמשך, הצעדים החיוביים בהם נקטו אותן מדינות הם תוצאה של הסכמי חבילה (הסכמים משולשים של המדינה המעסיקים והעובדים) או מבנים אחרים של דיאלוג חברתי, או קמפיינים מוצלחים של איגודים מקצועיים. לדבריהם, המעורבות של איגודים המייצגים אנשים עובדים היא המפתח להבטחת סדרי עדיפויות בהם בני האדם נמצאים במרכז הטיפול במשבר שיצרה מגפת הקורונה.

בהודו האיגודים מודאגים מביצוע הצעדים הנדרשים כדי להגביל את הנגיף. בהודו 94% מהעובדים עובדים בכלכלה הנזילה. הודו מהווה כשישית מהאוכלוסייה העולמית וההחלטות שמתקבלות בה הן הרות גורל לאנושות כולה. בהודו אמנם ניתנה לעובדים תמיכה חלקית, אך האיגודים קוראים לצעדים משמעותיים יותר ודורשים בעבור העובדים הבטחת הכנסה, חלוקת קצבאות והקלה על הלוואות. הממשלה התייחסה לדרישות האיגודים, אך האחרונים טוענים כי התגובה לא הייתה מספקת.

בברזיל, בה האוכלוסייה השביעית בגודלה בעולם, הצליחו האיגודים למנוע את כוונתה של ממשלת בולסונארו להשהות את כל חוזי ההעסקה, ללא תשלום שכר, וזאת כחלק מתכנית החירום של המדינה. עם זאת, הגזרות החדשות פירושן שעדיין יהיו קיצוצים בהוצאות הציבוריות וירידה של 50% בשכר.

נשיא ברזיל ז'איר בולסנרו במסיבת עיתונאים בנושא מגפת הקורונה בברזיל. תכנן להשהות את כל חוזי ההעסקה, ללא תשלום שכר, כחלק מתכנית החירום של המדינה (AP Photo/Andre Borges)

בגאורגיה, מנסה הממשלה להתמודד עם הנזק שיצרו הממשלות הקודמות במערכת הבריאות הציבורית וההגנה הסוציאלית.

עוד מצא הסקר כי 53% מהמדינות מתמודדות עם נגיף הקורונה באמצעות השבתה של מוסדות חינוך ועסקים לא חיוניים. 50% מהמדינות לא מספקות לאזרחיהן טיפול רפואי בחינם, ומעדיפות להשקיע כסף בחילוץ עסקים (29% מהמדינות) מלספק חופשת מחלה בתשלום לכל העובדים (21% מהמדינות).