תמונות מדפי הביצים הריקים הפכו בימים האחרונים לאחד הדימויים המרכזים למשבר שיצר נגיף הקורונה. רגע לפני חג הפסח, המחסור במוצר הבסיסי הוא סמל לאפשרות המפחידה של מחסור במוצרי יסוד. על רקע זה נשמעו טענות נגד התכנון במשק הביצים, וקריאה לאפשר ייבוא ללא מעצורים והסרת הפיקוח. אבל האמת היא שהמשבר דווקא מדגים את חשיבות תכנון המשק, ומצביע על כישלון של מנגנון אחר: השוק החופשי.
סיפורה של ביצה
ענף הביצים הוא מוגבל מטבעו: בפשטות, אפשר לגזור את ההיצע באופן ישיר ממספר התרנגולות. כל תרנגולת מטילה בממוצע ביצה אחת ביום – וביצה שלא נצרכת עד מועד תפוגתה נזרקת לפח. הביקוש לביצים קבוע יחסית, מלבד רגעי שיא קצרים – לקראת חגים בעיקר. ההיצע הקבוע משאיר את השוק בגמישות מוגבלת.
לפי סקירה של משרד החקלאות, ענף הביצים ברובו מבוסס על ייצור מקומי אך מתבצעות לעתים השלמות באמצעות ייבוא, בעיקר בתקופת החגים. משק הביצים מתוכנן להיות במחסור קבוע של כ-150 מיליון ביצים בשנה, מתוך שוק של כ-2.3 מיליארד ביצים. מכיוון שביקושי השיא נמשכים תקופות קצרות בלבד, לא משתלם לחקלאים לגדל יותר תרנגולות שלביצים שלהן אין ביקוש, והמדינה בחרה שלא לסבסד ייצור זה באמצעות הגדלת מכסות.
מודאגים? תקנו ביצה
משבר התפרצות הקורונה מגדיל את הביקוש לביצים באופן עקיף, בגלל רכישה מראש של כמויות גדולות, ככל הנראה יותר מהדרוש. תקרת ההיצע היא קשיחה – גידול תרנגולות חדשות הוא מן הסתם תהליך שלוקח זמן, ואין אפשרות להגדילו בתגובה מהירה.
התגובה האפשרית היחידה במצב שנוצר היא הגדלת מכסות הייבוא, אבל גם זו התגלתה כלא יעילה במיוחד: מחסור בביצים לא קיים כיום רק בישראל, אלא גם בבריטניה, שם חסרים בנוסף גם חלב, נייר טואלט ופסטה; וגם בארה"ב מחירי הביצים מזנקים. במצב של מחסור, שאינו מוגבל לישראל, הסרת הפיקוח לא תועיל ויכולה להביא אך ורק להפקעת מחירים.
אז איך בכל זאת הגיעו מטוסים מלאי ביצים לשדה התעופה? לא באמצעות ביטול מכסות והשוק החופשי, אלא להפך: באמצעות התערבות ישירה של המדינה. באמצעות סבסוד המדינה, הוסדר ייבוא נקודתי של 20 מיליון ביצים בעלות של 10 מיליון שקלים שהם חצי שקל לביצה, כמחצית מחיר ביצה תוצרת ישראל.
ויש גם היבט אסטרטגי
מה היה קורה אם משק הביצים לא היה מתוכנן והיצרנים המקומיים היו נאלצים להתחרות בלולי ענק תעשייתיים מחו"ל? תלות גדולה בייבוא היתה מביאה גם להפקעת מחירים וגם למחסור חמור יותר, שהיו הופכים את החביתה למוצר יוקרתי.
בלעדי השוק המתוכנן לא רק שאלפי משקים יתמוטטו, אלא שייתכן שלא יהיה ייצור מקומי. המחשבה ששוק חופשי מסוגל לווסת את עצמו ביעילות עובדת רק בדמיון. היא כושלת במיוחד במוצרי חקלאות טריים ועוד יותר בתנאים של מגיפה, בהם הביקושים עולים בבת אחת בכל המדינות ולא ניתן להעלות את ההיצע במהירות המתבקשת. שוק בלתי מתוכנן בתנאי מגיפה צפוי ליצור שילוב של מחסור בקרב חסרי אמצעים ועודף בקרב עשירים תוך ספסרות וניפוח מחירים לכל.
