דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות

עובדים בקורונה / כיצד להתמודד עם מעסיק שדורש שתעבדו בזמן חל"ת, בלי לאבד את העבודה

מאות אלפי עובדות ועובדים הוצאו לחל"ת עקב משבר הקורונה, אך מסתבר שיש מעסיקים שעדיין דורשים מהם לעבוד בתקופה הזו | לדרישה כזו השלכות חמורות, פליליות ואחרות, ויש מה לעשות כדי להימנע מהן

עבודה מהבית בזמן הקורונה. אילוסטרציה. (Shhutterstock)
עבודה מהבית בזמן הקורונה. אילוסטרציה. (Shhutterstock)
עו"ד ליאור ארז
עו"ד ליאור ארז
כותבת אורחת
צרו קשר עם המערכת:

מגפת הקורונה הביאה איתה שינויים רבים ולא צפויים בתחומים משפטיים רבים, ובפרט בתחום דיני העבודה. אבל באמת שלא ציפינו לתופעה החדשה שצצה לה פתאום: מעסיקים שדורשים מעובדות לעבוד בזמן חופשה ללא תשלום (המאמר כתוב בלשון נקבה אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד). מסתבר שאין גבול "ליצירתיות" "ולמקוריות" של המעסיק הישראלי, שמוכן להפר חוקי מדינה  – תקנות לשעת חירום, חוק הביטוח הלאומי, חוקי מס הכנסה וחוקי עבודה – ולפגוע בעובדות, וגם במוסד לביטוח לאומי ורשויות אחרות, כדי להרוויח עוד כמה שקלים על גב העובדות שלו.

מהות החל"ת  – חופשה ללא תשלום

חופשה ללא תשלום רגילה (לא לאחר תקופת הורות ולידה) היא תקופה קצובה מוגדרת בזמן בה יחסי עובד-מעסיק ממשיכים להתקיים בין הצדדים, אך העובדת איננה עובדת בפועל, ולכן לא מקבלת שכר וזכויות אחרות כגון: דמי חופשה או מחלה. לרוב, תקופה זו לא נחשבת בחישוב הוותק של העובדת, בכל הנוגע לזכויות התלויות בוותק. בנוסף, תקופה זו לא נחשבת מבחינת וותק לחישוב דמי ההבראה המגיעים לעובדת.

היציאה לחל"ת יכולה להיות ביוזמת העובדת (אם למשל היא רוצה לצאת לטיול ארוך או לחופשה מסיבות רפואיות) או ביוזמת של המעסיק. עם זאת, היא חייבת להיעשות בהסכמת שני הצדדים, ועליהם להסכים גם על אורכה.

במצב שנוצר עקב מגפת הקורונה, המכונה "אירוע מתגלגל", מעסיקים רבים נאלצו/הסכימו להוציא עובדות לחל"ת מעל 30 יום. הסיבות לכך הן בעיקרן כלכליות ובריאותיות. במקביל המוסד לביטוח לאומי הסכים להעניק לעובדות הנ"ל דמי אבטלה, כמובן על פי תנאי זכאות הרגילים.

ההשלכות החמורות של עבודה בזמן חל"ת

לדרישת המעסיק ממך לעבוד בזמן חל"ת יש השלכות חמורות מבחינה משפטית. נתמקד בעיקריות שבהן:

ראשית ,  במידה והמעסיק דורש שתעבדי בזמן חל"ת הוא בעצם גורם לך לרמות את הרשויות – המל"ל ומס ההכנסה. כיצד? כידוע בתקופת קבלת דמי אבטלה ואף בזמן הגשת התביעה לדמי אבטלה, אין העובדת רשאית לעבוד ועליה להתייצב בשירות התעסוקה כדי להוכיח שאינה עובדת. קבלת דמי אבטלה בזמן עבודה היא עבירה פלילית חמורה מסוג עוון/פשע – "קבלת דבר במירמה" לפי סעיף 415 לחוק העונשין . העונש בגין "קבלת דבר במרמה" הוא 3 שנות מאסר, והעונש על קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות הוא 5 שנות מאסר. סביר להניח שהמעסיק יישא באחריות לעבירות אלו אבל עד לפסק הדין המזכה את עלולה לעבור מסכת ייסורים לא פשוטה.

שנית, אף אם התשלום בגין עבודתך בזמן החל"ת יבוצע בהמשך (אם בכלל המעסיק מתכוון לשלם) יש כאן הלנת שכר אסורה,  כן על פי חוק הגנת השכר יש לשלם לעובדת את שכרה לא יאוחר מה- 9 לחודש העוקב לחודש בו עבדה העובדת.

שלישית, כאמור, משמעות החל"ת – "הסכמה חדשה" בין המעסיק והעובדת להשהיית היחסים ביניהם, כלומר המעסיק לא משלם שכר או הטבות שכר אחרות (כגון רכב חברה, מתנת חג) והעובדת אינה מחויבת לעבוד. הדרישה מהעובדת לעבוד היא הפרת חוזה העבודה בין הצדדים בחוסר תום לב ותוך ניצול ציני של העובדת שנמצאת גם ככה בעמדת חולשה עקב ימי הקורונה – דבר שבתי הדין לעבודה לא יראו בעין יפה.

יותר מכך, בדיני העבודה יש אפילו דרישה מהמעסיק לחובת תום לב מוגברת. על פי עקרונות משפט העבודה ועקרונות של תום לב (דיני החוזים אשר חלים גם על יחסי העבודה) בזמן קיומה של החל"ת למעסיק אין לגיטימציה לדרוש ממך לעבוד. לא מהבית, לא באמצעות המחשב, לא באמצעות הטלפון ולא בשום צורה אחרת.

עו"ד ליאור ארז (באדיבות המצולמת)
עו"ד ליאור ארז (באדיבות המצולמת)

מה בכל זאת לעשות אם המעסיק דורש לעבוד בזמן החל"ת?

  • העצה הראשונה היא לזכור שידע הוא כוח. מומלץ לקבל יעוץ משפטי שכן כל מקרה מיוחד בנסיבותיו הוא. למשל, אין דומה מעסיק פרטי למעסיק ציבורי. עורכת הדין יכול להנחות אותך כיצד לתעד את ההתנהלות האסורה ומה לעשות בכל מקרה ומקרה.

לעיתים המעסיק מפעיל לחץ מניפולטיבי על העובדת והדרישה היא לא ברורה אלא משתמעת. עורכת דין הבקיאה בחוקי העבודה תוכל לך לתת קווי התנהלות ספציפיים למקרה שלך ואולי במידת הצורך גם לשלוח מכתב התראה למעסיק המזהיר אותו מפני ההשלכות הצפויות לו במידה וידרוש ממך לעבוד או יתנכל לך אם תסרבי לעבוד.

  • עצה שנייה ומאוד קלה ליישום: לצאת לחל"ת ולנתק כל אמצעי קשר עם המעסיק. לא להתכתב איתו בוואטס-אפ או במייל, לא לענות לטלפונים ממנו, ואם במקרה את עונה אז להזכיר למעסיק שאת בחל"ת ושאת עומדת לקבל דמי אבטלה. לאחר מכן לסיים או לקטוע את השיחה לפי מיטב הבנתך. תזכרי !אין שום חוק בספר החוקים בדיני עבודה שאוסר עלייך לעשות זאת. אני מניחה שהמעסיק בסופו של דבר יבין את הרמז.
  • עצה שלישית ואחרונה: לתעד, לתעד, לתעד, בוואטסאפ ובהקלטות. איסוף הראיות בזמן אמת למקרה של בעיה משפטית עתידית הוא חשוב מאוד. גם כאן מומלץ לקבל הדרכה מעורכת דין כיצד לעשות זאת בצורה חוקית ונכונה.

*

עו"ד ליאור ארז מתמחה בדיני עבודה וייצוג נפגעות תקיפה מינית.תובעת לשעבר בהליכים פליליים במשרד הכלכלה.

אין באמור לעיל משום יעוץ משפטי מחייב ו/או תחליף לייעוץ כזה ויש לבחון כל מקרה לגופו בייעוץ פרטני כמקובל.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!