דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ג' בתמוז תשפ"ב 02.07.22
23°תל אביב
  • 18°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 22°באר שבע
  • 30°אילת
  • 23°טבריה
  • 19°צפת
  • 22°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הרחבה תקציבית

תקציב המדינה / מכון ון-ליר: להגדיל את ההוצאה הממשלתית ב-4% בשנה

בכנס התקציב קראו חוקרי המכון לממן את ההרחבה מהעלאת מיסים. במועצה הלאומית לכלכלה הצטרפו לקריאת ההרחבה, והמליצו שהכסף יבוא מהגדלת הגירעון

פרופסור לאה אחדות (מכון ון ליר) וד"ר שמואל אברהזון (המועצה הלאומית לכלכלה). צילום: דבר ראשון.
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

בכנס שנערך אתמול (ראשון) ב'מכון ון-ליר' בירושלים להצגת תקציב אלטרנטיבי, הציגה פרופ' לאה אחדות את הצעת המכון, הגורסת כי יש להחליט על הרחבה תקציבית (הגדלת הוצאות הממשלה) כך שההוצאה הממשלתית תגדל בכ-4%, לעומת 2.6% הקבוע בחוק היום. את ההצעה להגדיל את הוצאות הממשלה, מנמקת אחדות בצורך לתקן את הקטנת חלקה של הממשלה במשק, במהלך שני העשורים האחרונים.

לפי הנתונים שהציגה אחדות, בשנת 1995 ההוצאה הממשלתית עמדה על 50% מהתוצר. בשנת 2015 הוצאות הממשלה מהוות 39% מהתוצר. לטענת פרופ' אחדות הקטנת מעורבותה של הממשלה הינה אחד הגורמים המרכזיים לגדילה באי השוויון בישראל במהלך שני עשורים אלה, ולשחיקת השירותים החברתיים אותם הממשלה מספקת לאזרחים. בין השירותים החברתיים שנפגעו – השקעת המדינה בחינוך פר תלמיד ירדה, והפער המתרחב בין הרפואה הציבורית שנשחקת לבין הרפואה הפרטית, שהתפתחה במקביל בעשורים הללו. אחדות מציעה להגדיל את ההוצאה הממשלתית בכדי לתקן את המצב בו תוחלת העוני בישראל עומדת על 18% מהאזרחים כשהממוצע בקרב מדינות ה OECD עומד על 11%.

פרופ' לאה אחדות: הקטנת מעורבותה של הממשלה הינה אחד הגורמים המרכזיים לגדילה באי השוויון בישראל במהלך העשורים האחרונים, ולשחיקת השירותים החברתיים אותם הממשלה מספקת לאזרחים.

חוקרי מכון ון-ליר הציעו כי ההוצאה הציבורית תעלה בשנתיים הקרובות לשיעור של 41.3% מהתוצר. לשם כך, על תקציב הממשלה לגדול ב-4% בשנה, במונחים ריאלים. כדי לממן את הגדלת ההוצאה הם מציעים להגדיל את גביית המיסים ב-2017 בשלושה מליארד ש"ח ועד 2019 להגיע להגדלת היקף הגביה ב-19 מיליארד ש"ח. את הגדלת המיסים הם ממקדים במיסים פרוגרסיביים המעודדים שוויון; מס הכנסה, מס עיזבון, ביטול הפטור ממע"מ באילת וביטול חלק מההטבה הניתנת לקרנות ההשתלמות והפנסיה. את הגדלת התקציב יש להפנות, על פי חוקר ון-ליר, לתוכניות להקטנת פערים ולמחוללי צמיחה כמו מענקי עבודה (מס הכנסה שלילי), הבטחת הכנסה, דיור ציבורי, חינוך טכנולוגי והכשרה מקצועית.

"הגידול בהוצאות האלה טוב לצמיחה. חברה בריאה יותר ומשכילה יותר טובה לעידוד צמיחה לאורך זמן." אמרה אחדות. "חשוב לנו לציין שצריך לטפל באופן פרוגרסיבי במיסים, במהלך צמצום המיסוי שנעשה פה בשנים האחרונות החלק שנפגע יותר היה דווקא המיסוי הפרוגרסיבי. את המיסוי הפרוגרסיבי צריך להגדיל."

ד"ר אברמזון, המועצה הלאומית לכלכלה: "אני יכול להגיד בזהירות שכנראה שיש מקום להגדלה זהירה של הגרעון"

המועצה הלאומית לכלכלה: להגדיל את הגרעון

מי שהשיב להצעת המכון היה ד"ר שמואל אברמזון, כלכלן מהמועצה הלאומית לכלכלה. עמדתו של אברמזון הייתה מפתיעה, בהיותה סותרת את הקונצנזוס הירושלמי המתנגד להגדלת התקציב. לטענתו יש מקום להרחבה תקציבית, וכי-4% האחוז אותם חוקרי ון-ליר מאמינים כי יש להוסיף לתקציב, לא רחוקים מהעמדה שהמועצה הלאומית לכלכלה מחזיקה בה. אך המחלוקת היא מה יהיה המקור התקציבי.

"אנחנו, הדרג המקצועי, וגם הדרג הפוליטי" הסביר אברמזון, "לא רוצים להעלות מיסים. האמירה הברורה של קרן המטבע הבינלאומית למדינות עם מציאות פיסקאלית כמו של ישראל היא נגד צמצום הוצאות ונגד העלאת מיסים. אני יכול להגיד בזהירות, שכנראה שיש מקום להגדלה זהירה של הגרעון".

שמואל אברמזון מהמועצה הלאומית לכלכלה: "ההפחתה בהוצאה הציבורית, היא החלטה פוליטית וצריך לקבל את זה. זה קורה בצורה מודעת וצריך להניח את זה על השולחן."

דיוני התקציב המתקיימים היום באגף התקציבים באוצר נעשים על בסיס ההנחה השמרנית של גידול התקציב בשיעור מזערי, רק מעט מעל שיעור גידול האוכלוסייה, של 2.6%. בעבר כבר דווח על ויכוח בין אגף התקציבים לחשבת הכללית באוצר, אשר סברה כי ניתן להגדיל את הגרעון ל-2.9% מהתוצר וכך להגדיל את ההוצאה הציבורית. עתה נשמעת לראשונה עמדה ממוסד ממשלתי, ומוסד אשר העומד בראשו מוגדר כיועץ הכלכלי של הממשלה, כי יש להגדיל את התקציב משמעותית.

על מנת לסבר את האוזן יש לציין שכל 1% עלייה בתקציב הוא, בערך, 3 מיליארד ש"ח. ההצעה של מכון ון-ליר, שהתקבלה בהסכמה על ידי נציג המועצה הלאומית לכלכלה, גורסת כי על מנת לתקן במעט את נסיגת תקציבי ההוצאה הציבורית ב-20 השנים האחרונות, יש להגדיל את התקציב לשנת 2017 בכ-5 מיליארד שקלים נוספים. עם זאת, יש לציין שהגעה ליעד שהציבו חוקרי מכון ון-ליר, הוצאה ציבורית של 41.3% מהתוצר, יש להגדיל את ההוצאה הציבורית בלמעלה מ-20 מיליארד שקלים.

מדוע בכל זאת הממשלה מקטינה את חלקה בתמ"ג, ומצמצמת את תקציביה?  התשובה של אברמזון ברורה.

"ההפחתה בהוצאה הציבורית היא החלטה פוליטית וצריך לקבל את זה. זה קורה בצורה מודעת וצריך להניח את זה על השולחן. עם זאת, בעשור האחרון הייתה דווקא עליה בהוצאה האזרחית. כשחלק מהעליה הזו קשור לכניסה לעובי הקורה בתקציב הביטחון והורדת חלקו בעוגת ההוצאות."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!