מצב החירום שהביאה מגפת הקורונה משפיע על כולם, ללא קשר לגיל, הכנסה או מדינה. עם זאת, משברים כלכליים נוטים לפגוע בקבוצות החלשות והפגיעות יותר. קבוצה אחת כזו היא העובדים הצעירים, שעל פי חוקרים מארגון העבודה העולמי (ILO) עומדים להיפגע משמעותית מההאטה הכלכלית של החודשים האחרונים והשלכותיה העתידיות.

על פי החוקרים, סוזאנה פוארטו וקי קים, עובדים צעירים מתקשים למצוא תעסוקה הוגנת גם בימים של רווחה כלכלית, כפי שמעידה העובדה שב-2019, 22.4% מהצעירים מתחת לגיל 25 בעולם (שני שליש מהם נשים) – לא מועסקים ולא לוקחים חלק בכל מערכת חינוך או הכשרה. מדובר במגמת עלייה, שכן ב-2016 עמד שיעור צעירים אלה על 21.7% מכלל הצעירים בעולם. לכן, טוענים השניים, ניתן לצפות שקבוצה זו תספוג מכה קשה במיוחד.

בישראל, ניתן כבר להבחין בפגיעות של העובדים הצעירים, עם הפגיעה הקשה שספגו ענפי האירוח והמסעדות, הנשענים בעיקר על עובדים אלה. בני הנוער בארץ נפגעו עוד יותר, שכן רק מעט מאוד מהם זכאים לפיצוי על אובדן ההכנסה בגלל זמן עבודה קצר, אי רציפות או עבודה מזדמנת.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

חמש הסיבות

קים ופוארטו זיהו חמש סיבות מרכזיות שהופכות את העובדים הצעירים לפגיעים למשבר הנוכחי.

הראשונים ללכת: עובדים צעירים מושפעים יותר ממיתון מעמיתיהם המבוגרים והמנוסים יותר. הניסיון מראה שעובדים צעירים יותר הם לרוב הראשונים לאבד את עבודתם או לספוג קיצוץ בהקפה. היעדר קשרים וניסיון יכולים להקשות עליהם למצוא מקומות עבודה אחרים, הוגנים, וניתן לדחוק אותם לעבודה עם פחות הגנה חברתית ומשפטית. יזמים צעירים וקואופרטיבים לצעירים מתמודדים עם בעיות דומות, מכיוון שמצב כלכלי מחניק יכול להקשות על מציאת משאבים ומימון, וחסר להם הידע להתמודד עם תנאים עסקיים קשים.

החסכונות המועטים: שלושה מכל ארבעה צעירים עובדים במשק הבלתי פורמלי (במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית), למשל בחקלאות או בבתי קפה ומסעדות קטנות. החסכונות המועטים שלהם, אם בכלל יש להם כאלה, לא מאפשרים להם להיכנס לבידוד.

צורת התעסוקה: עובדים צעירים רבים מועסקים ב"צורות לא סטנדרטיות", כמו עבודה במשרה חלקית, זמנית מזדמנת וחד פעמית. משרות אלה מתאפיינות, לעיתים קרובות, בשכר נמוך, שעות עבודה לא סדירות, ביטחון תעסוקתי נמוך, ומעט (אם בכלל) זכויות סוציאליות כמו חופשה בתשלום, חופשת מחלה וכו'. לעתים קרובות, עבודה כזו לא מזכה את העובד בדמי אבטלה, ובמדינות רבות מוסדות של שוק העבודה שעשויים לעזור, כמו מרכזי תעסוקה, לא מסוגלים לעזור לעובדים כאלה.

ענפי התעסוקה: צעירים עובדים בדרך כלל במגזרים ותעשיות הפגיעים במיוחד למגיפת הקורונה. ב-2018, קרוב לאחד מכל שלושה עובדים צעירים במדינות האיחוד האירופי, הועסקו בענף הסיטונאות, הקמעונאות, הלינה והמזון. מדובר בעסקים שצפויים לפוג את המכה הקשה ביותר בעקבות המגפה. נשים צעירות בפרט עשויות להיפגע מכיוון שהן מהוות יותר ממחצית מכלל העובדים מתחת לגיל 25 המועסקות במגזרים אלה – 57% מהעובדים בשירותי המזון והלינה בשווייץ, 65% מהעובדים בענפים אלה בבריטניה.

החשיפה לאוטומציה: צעירים נמצאים בסיכון גבוה, יותר מכל קבוצת גיל אחרת, לאיבוד מקומות עבודה כתוצאה מתהליכי אוטומציה. דוח "מגמות תעסוקה גלובליות לצעירים 2020: טכנולוגיה ועתיד מקומות העבודה", המתבסס על נתונים שנאספו ב-2019, מראה כי סוגי העבודות בהן הם מועסקים נמצאים בסבירות גבוהה לעבור אוטומציה, מלאה או חלקית. לכן, בזמן שמצב החירום של COVID-19 עתיד להשפיע על כמעט כל העולם, ללא קשר לגיל, הכנסה או מדינה, סביר להניח שצעירים ירגישו את הצביטה קשה יותר. לכן, כאשר מנהיגי העולם מכינים חבילות תמיכה וגירויים, הם צריכים לכלול אמצעים מיוחדים שיעזרו לצעירים ולהבטיח שהם ייכללו בתוכניות תמיכה – בין אם הם מועסקים או יזמים עצמאיים.

בישראל, הסיבות לפגיעה המודגשת בצעירים כבר נראית כאשר הרבה עובדים בענפים ענפי האירוח והאוכל שנפגעו אנושות. דמי האבטלה לא ניתנים אוטומטית לבני נוער ובפועל רק מעט מאוד זכאים לפיצוי על אובדן ההכנסה בגלל זמן עבודה נמוך, אי רציפות או עבודה מזדמנת. בני הנוער והצעירים נותרו ללא פיצוי הולם וגם ישראל צריכה להתייחס לנושא.

לא מדובר רק בפגיעה קצרת טווח בעובדים עצמם, מסכמים פוארטו וקים, אלא בנזק גדול וארוך טווח לכלל החברה. לדבריהם, כניסה לשוק העבודה בזמן מיתון עלולה להוביל לאובדן הכנסות משמעותי ומתמשך עבור הצעירים, שאת תוצאותיו יישאו לאורך כל הקריירה שלהם. התעלמות מהבעיות הספציפיות של עובדים צעירים עלולה להוביל לבזבוז של כישרונות, השכלה והכשרה, והמורשת של התפרצות הקורונה עשויה להישאר עימנו עשרות שנים.