בית המשפט העליון ביטל היום (חמישי) את הוראת החוק המחייבת עובדים זרים שהסתננו לישראל להפקיד חמישית משכרם כפיקדון שיוחזר להם רק במועד עזיבתם את הארץ, המכונה 'חוק הפיקדון'. פסק הדין ניתן בעיצומו של הוויכוח הפוליטי שהתעורר לאחרונה סביב מתן האפשרות לעובדים שהסתננו לישראל, רבים מהם מבקשי מקלט ממדינות אפריקה, למשוך את הפיקדון שנשמר להם עקב משבר הקורונה. הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וג'ורג' קרא קיבלו בחלקן עתירות שהוגשו נגד החוק וקבעו שההוראה אינה חוקתית והורו על בטלותה, כנגד דעת מיעוט של השופט נועם סולברג.

בפברואר 2017 התקבל במליאת הכנסת החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל, מה שגרם לתיקון שחוקק בחוק עובדים זרים, על-פיו חלה חובה על מי שמעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, שיוחזר לו רק כשיעזוב את הארץ. מתוך סכום זה, 16% משולמים על-ידי המעסיק ואילו 20% מנוכים משכרו של העובד. מטרת החוק המוצהרת היתה ליצור תמריץ כלכלי ליציאה מהארץ עבור אותם עובדים, רובם הגיעו לישראל מאריתריאה ומסודאן.

העותרים, עובדים זרים וארגונים שונים, עתרו במרץ 2017 לביטול הסדר הפיקדון ולחילופין לביטול חלקים ממנו. בין הארגונים שעתרו – ארגון קו לעובד, ארגון הסיוע לפליטים, המוקד לפליטים ולמהגרים, האגודה לזכויות האזרח בישראל, המרכז לקידום פליטים אפריקאים (ARDC), ארגון רופאים לזכויות אדם ישראל ואיגוד המסעדות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מהגרים אפריקאים בתור לרשות ההגירה בבני ברק. למצולמים אין קשר לכתבה (מרים אלסטר / פלאש90)

"תועלת מוגבלת בהיקפה"

שופטי העליון קבעו כי ההוראה לנכות חמישית משכרם של עובדים זרים מסתננים אינה חוקתית. לפי פסק הדין, רכיב העובד, להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של עובדים אלו שמשכורתם היא לרוב קניינם היחיד והיא לרוב מתחת לשכר המינימום. בהקשר זה צוין כי על-פי הנתונים שהציגה המדינה, התועלת מניכוי "רכיב העובד", קרי יצירת תמריץ לעידוד יציאה מרצון מישראל, היא מוגבלת בהיקפה. זאת, נוכח הירידה במספר המסתננים שעזבו את ישראל מאז נכנסה הוראת החוק לתוקף וכן נוכח העובדה שהרוב המכריע של המסתננים שהופקד עבורם פיקדון ועזבו את הארץ עזבו למדינות מערביות כך שהקשר בין עזיבתם ובין הסדר הפיקדון מוטל בספק.

בית המשפט קבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%) ואישר את הפעלת מנגנון "הניכוי המנהלי", לפיו ניתן לנכות סכומים מסוימים מהפרשות המעסיק לפיקדון, ככל שיחול עיכוב ביציאת העובד המסתנן את הארץ ביחס למועד העזיבה שנקבע לו. הסדר זה, כך נקבע, יאפשר להגשים את התכלית העיקרית שבהסדר הפיקדון – יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל במועד שנקבע להם, וזאת מבלי לפגוע באופן כה חמור בקניינם. בית המשפט הורה, אפוא, על בטלות רכיב העובד והורה למדינה להשיב לעובדים הזרים המסתננים את הפקדותיהם בגין רכיב זה בתוך 30 ימים מהיום.

"מבקשי המקלט לכודים במצב מתמשך ובלתי אפשרי"

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל חיים כעת 31.5 אלף מסתננים, מרביתם מאריתריאה ומסודן – מדינות שמצב זכויות האדם בהן ירוד, ואף המציאות הבטחונית אינה יציבה. מתשובות המדינה לעתירות עולה כי כשני שלישים מהמסתננים הם מבקשי מקלט, ומרבית בקשותיהם עדיין לא טופלו ולא יטופלו בקרוב בידי רשות האוכלוסין. "פרק הזמן הארוך לטיפול בבקשות אלה – שלא לומר, גרירת הרגליים, שבה נוקטת המדינה בהקשר זה", נכתב בפסק הדין, "מוביל לכך שמגישי הבקשות לכודים במצב מתמשך ובלתי אפשרי של ערפל נורמטיבי בנוגע למעמדם על כל ההשלכות הקשות הנובעות מכך לגבי זכויותיהם".

עוד נכתב בפסק הדין כי "פרק הזמן הממושך שבו תלויות ועומדות ללא הכרעה בקשות המקלט, מעצים את הפגיעה בזכות הקניין של העובדים המסתננים, הנגרמת בשל ניכוי רכיב העובד. למצער, בכל הנוגע לאותם עובדים שהגישו בקשות מקלט ובקשותיהן תימצאנה, לו נבחנו לגופן, מוצדקות".

גם לקורונה יש השפעה

בית המשפט התייחס אף למצב החירום שבו נתונה המדינה עקב התפרצות נגיף הקורונה ועמד על כך שלפני מספר שבועות הופץ תזכיר חוק המציע לאפשר למסתנן שפוטר או הוצא לחופשה ללא תשלום בעקבות משבר הקורונה, לפדות חלק מכספי הפיקדון לצורך מחייתו בתקופה שבה הוא אינו מועסק. בהתאם לעמדת המדינה בהליך, הגיעו שופטי הרוב למסקנה שההסדר הנקודתי הנבחן לצורך מתן מענה זמני למצוקת העובדים המסתננים בתקופה הקרובה אינו משפיע על הבחינה החוקתית של הסדר הפיקדון בכללותו, העומדת על רגליה ללא קשר למצב החירום, אם כי היא מקבלת משנה תוקף נוכח השלכותיו הכלכליות של מצב זה על האוכלוסייה כולה, ובפרט על אוכלוסיות מוחלשות, דוגמת העובדים המסתננים.

שר המשפטים אמיר אוחנה הגיב על פסיקה זו ואמר כי "החלטת בג״צ בנושא חוק הפקדון של המסתננים היא שגיאה חמורה והיא פוגעת באחד הכלים האפקטיביים האחרונים שנותרו לעידוד יציאת מסתננים מהארץ".

מהארגונים העותרים נמסר: "היום נעשה צדק. העתירה שהוגשה בחודש מרץ 2017 הגיעה לסיומה. שלוש שנים בהן שילמו מבקשי המקלט מחיר כבד על החוק שדחף אותם לעוני כבד ומחסור. חוק שאפשר להתעמר במבקשי מקלט שזכותם לשכר הוגן ולקיום בכבוד נפגעו עמוקות. חוק זה שנולד בחטא ושכל תכליתו להביא לגירושם של אנשים שביקשו מקלט מפני רדיפה, ושתחת חסותו מעסיקים רבים ניכו כספים מעובדיהם אך לא הפקידו אותו עבורם, ובכך ביצעו גניבה יומיומית, נפסל. בימים מורכבים אלו בהם חשיבותם של כספי העובדים אף גדל, פסק דין זה נותן תקווה ומרחיב את הלב, ואנו שמחים עבור כל מבקשי המקלט, שיקבלו חזרה את כספם, אך יותר מזאת, את ההכרה שנעשה עמם עוול".