הכלים הכלכליים שיש לנקוט אולי נשמעים מסובכים אבל העיקרון די פשוט: אם המדינה היא זו שמשביתה את המשק, היא זו שצריכה לטפל מקופתה בהפסדים שסופגים יחידים, משפחות ועסקים. הבעיה היא ש"זה לא מה שהאוצר עושה". כך טוען הד"ר רונן מנדלקרן מבית הספר לכלכלה פוליטית, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב. הוא סבור שהמשבר הכלכלי שנוצר בעקבות מגפת הקורונה הוא מצב חסר תקדים, שמצריך כלים מיוחדים ולא שגרתיים, כולל גרעונות בהיקף חסר תקדים וגם, כן, הדפסת כסף.
ניגש ישר לעניין. מה הפתרון למשבר?
"הדבר האחראי כעת זה להגדיל דרמטית את ההוצאה. זה מה שעושות ממשלות מסביב לעולם. תראה לדוגמא את הבנק של אנגליה שאומר: אנחנו נאפשר לממשלה להיכנס לחוב בחשבון הבנק אצלנו, באופן שיאפשר לה להמשיך לממן את ההוצאות שלה. העניין הוא שבישראל זה לא חוקי. יש הצעות – גם של פרופסור ערן ישיב מאוניברסיטת תל-אביב, איך לעשות את זה, אבל הכי מעניין שעוד לפני הקורונה, סטנלי פישר כתב בסוף 2019 עבודה עם כמה שותפים שענתה לשאלה – מה נעשה במשבר הבא? ברור להם שהכלים המוניטריים המקובלים – הפחתות ריבית והרחבה כמותית – כבר לא אפקטיביים. הם ממליצים על מנגנון שיאפשר, בנסיבות מסוימות, הדפסה של כסף למימון הממשלות, שלא באמצעות גיוס חוב".
רגע, הגדלת החוב הממשלתי והדפסת כסף נחשבים בשיח המקובל לחוסר אחריות.
"הדבר האחראי לעשות כעת היא להיכנס לחוב גדול. המטרה צריכה להיות לייצר את התמיכה ההולמת שהמשק צריך. אחר כך תבחן איך לממן את זה. להגדיל מסים בנקודה הזו זה לא הדבר האחראי, כי זה אומר האטה של הפעילות הכלכלית. יש הרבה אנשים ועסקים שלא עובדים כעת ולא יכולים לשלם מסים, אז זה לא רלוונטי. אם אתה מגדיל חוב בהווה על מנת שהפעילות הכלכלית בעתיד תישמר ולאחר מכן תצמח, אז תוכל להחזיר את החוב. זה לחלוטין הדבר האחראי לעשות".
זה לא יטיל עול כלכלי על הדורות הבאים?
"להיפך. זה לא נעשה על חשבון הדורות הבאים, אלא לטובתם. במצב כזה, התפקיד של הממונה על התקציבים הוא להגיד: לנו יש כיסים הרבה יותר עמוקים מהכיס של כל אחד מהאזרחים או העסקים הפרטיים. להכניס כעת יד לכיס זה להצליח לשמור על המשך התפקוד של המשק לאורך זמן. זה להגיד שעסקים פה לא יקרסו בגלל הסיטואציה הזמנית. כך גם נוכל 'להחזיר את ההשקעה שלנו', את החוב, ביתר קלות".
מינימום הכרחי או מענה לצרכי המשק
אבל אם האוצר ייתן סיוע ביד נדיבה, הכסף יגיע גם לאנשים ועסקים שיש להם את היכולת להחזיק מעמד בכוחות עצמם?
"אם אתה מפספס, עדיף לפספס כלפי מעלה. עדיף שתהיה קצת יותר הוצאה ממה שצריך, מאשר ההיפך. המשמעות של סיוע-חסר הרבה יותר חריפה. עדיף לצמצם את הסיכונים למשק, גם במחיר שיהיה אחוז מסוים שייהנה מהסיוע מעבר למינימום ההכרחי. אם הבחירה הזו מקובלת על הציבור, זה משקף מצב הוגן וגם ראוי. לתת למשק לקרוס כעת זה להשמיד את הגשר הכלכלי לעתיד. קח לדוגמא את יוון ב-10 שנים האחרונות. הקיצוצים שנכפו עליה רק מקשים עליה לחזור לצמיחה. אולי בעוד 20 שנה הם יחזרו לרמות שהם היו בהן קודם לפני שנקלעו למשבר."
משרד האוצר מגדיל את התקציב המדינה בעשרות מיליארדים. זה לא בדיוק מה שאתה מבקש שיקרה?
"השאלה היא: מה מנחה אותך בהגדלת התקציב? מהו היקף ההגדלה שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו? 80-90 מיליארד ש"ח, שמתוכם כ-40 זה רק הלוואות ודחיות, זה בסך הכל 5-6% תוצר. אנחנו במקום בינוני נמוך ביחס לעולם. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: מה המטרה כאן? לפי מה אתה קובע את גובה הסיוע שתיתן למובטלים ולעסקים? מה שנעשה עד עכשיו, זה בגישה שאומרת מה המינימום ההכרחי, ולא מה באמת הצרכים של המשק".
אז מה כן מנחה את האוצר?
"התחושה שלי היא שהאוצר, במקרה הזה, כמו גם במשברים אחרים, חותר להשתמש במשבר כדי ליישם רפורמות שנמצאות במגירה הרבה זמן. במשך הרבה מאוד שנים אגף התקציבים מעביר תהליכי הפרטה של המגזר הציבורי, ומבקש לצמצם את העוצמה של ועדי העובדים. הם תמיד ראו את הוועדים כבעיה. הבעיה שלי עם מדיניות האוצר, היא שהם מציגים כעת את הסיפור כאילו זו התמודדות עם המשבר, אבל הם חותרים לזה הרבה שנים. הם מסבירים את המשבר כקושי תקציבי שמחייב, למשל, היערכות מחדש עם המורים. הקושי הזה משולל יסוד. אין לי שום בעיה שתהיה התארגנות מחדש של המורים מול האוצר, אבל זה צריך להיעשות בהסכמה. הבעיה היא ניצול הסיטואציה כדי לכוון למורים אקדח לרכה".
סיוע בחסר ימוטט המוני עסקים
בימים אלה נשמעות הצעות לפגיעה בשכר במגזר הציבורי כמו שנפגע השכר במגזר הפרטי. מה יהיו ההשלכות של מימוש הצעות כאלה?
"השיסוי של המגזר הפרטי והמגזר הציבורי זה בזה נובע ממדיניות אגף התקציבים. מדיניות הצנע שמוביל משרד האוצר בלתי מוצדקת ואין לה שום הגיון כלכלי. המגזר הציבורי הוא יותר מ- 30% מהמשק. לקצץ עכשיו זה אך ורק לירות לעצמנו ברגל. מעבר לזה, במישור המקרו כלכלי אין מה לדבר על קיצוצים. הממשלה צריכה לעשות הכל על מנת לשמור על רמות הפעילות במשק – במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. קיצוץ בהכנסה יתורגם באופן ישיר לירידה בצריכה ובביקושים ומתוך כך להחרפה של המשבר".
אז מה עומד מאחורי הדיבור על הצורך בקיצוצים ובסכנה לחוב הממשלתי?
"זה קשור לנושא של שוויון וחלוקת הנטל, של המעמסה הכלכלית בין מעמדות חזקים וחלשים בישראל. זה משהו שלא נמצא מספיק בשיח הציבורי. מי זה הציבור ? ההכנסות שלו מאוד מגוונות. אם נכנסים כרגע לחוב ממשלתי – מי שיישלם את החוב הזה יהיו קודם כל בעלי ההכנסות הגבוהות. יש פה משמעות של צדק חברתי".
האם הקריטריונים לסיוע ממשלתי קשוחים מדי?
"אם מדברים על סיוע בחסר או סיוע ביתר, אני לגמרי תומך בסיוע ביתר. אם יחיד או עסק יקבל עכשיו כסף מהמדינה, אז יש דרך להתמודד עם זה בהמשך באמצעות מיסוי. לעומת זאת, סיוע בחסר פשוט ימוטט המוני עסקים ומשפחות. כתוצאה מכך הם ירכשו פחות, וסך הביקושים במשק יירד. זה יוצר תגובת שרשרת. המטרה צריכה להיות לייצב את המשק עד שהוא יוכל לעמוד על הרגלים. אפשר, למשל, לתת קודם כל כסף ביד נדיבה, לאחר זמן לבחון את הזכאות, ובמידת הצורך לטפל בזה. אבל אם הסיוע לא יגיע, אני רואה נזק גדול ומתגלגל לכלל החברה".
למה צריך מנגנוני סיוע תוספתיים? הרי יש כבר את ביטוח לאומי והוא מתפקד.
"ראשית, ביטוח אבטלה לא נועד לטפל במצב של משבר כלכלי שנכפה על ידי המדינה. ביטוח אבטלה מיועד לשמירה על רמת הכנסה נמוכה יחסית להכנסה הקודמת של העובד, כי רוצים לעודד אותך לחזור בחזרה לשוק העבודה. אין שום טעם לתמרץ אנשים לחזור לשוק העבודה כאשר הכלכלה משותקת. שנית, כרגע משרד האוצר מעביר לביטוח הלאומי תקציבים כנגד אגרות החוב שמוחזקות בביטוח הלאומי. אלו הרזרבות של הביטוח הלאומי. זה לחלוטין אוכל את קופת הביטוח, ופוגע בביטחון החברתי העתידי".
יש מדינות בעולם שהעדיפו דווקא סבסוד שכר על פני דמי אבטלה. מה עדיף?
"עובדים שנפלטים מהעבודה ונמצאים כרגע בחל"ת מנותקים במידה גבוהה יותר מהמעסיק שלהם, בהשוואה לעובדים שנמצאים בסבסוד שכר, גם אם הם לא עובדים בפועל. הסיכוי של עובדים בדמי אבטלה להישאר מחוסרי עבודה גבוה יותר מאשר הסיכוי של עובדים בסבסוד שכר. אבל בישראל אין היום אפשרות לייצר מצב של העסקה חלקית בסבסוד המדינה. מעסיק לא יכול לצמצם באיקס אחוזי משרה את ההעסקה של עובד אצלו, כך שהוא יוכל להמשיך להיעזר בו, ובאמצעות מנגנון של סבסוד שכר העובד יקבל חלק מההכנסה מהמעביד, שיקבל פיצוי מהמדינה".
