על רקע הדיונים המתקיימים בימים אלה במשרד האוצר לגבי המתווה ליישום תכנית 'חיסכון לכל ילד', פירסם היום (שלישי) מרכז טאוב תקציר מדיניות הבוחן חלופות שונות ליישום התוכנית. בנוסף לחלופה אותה הציג האוצר, הציגו חוקרי המכון שלוש חלופות נוספות, המתייחסות למצבם הסוציו-אקונומי של המשפחות המשתתפות בתכנית. חוקרי המכון ממליצים למדינה ליישם תוכנית פרוגרסיבית הכוללת חיסכון לכלל ילדי ישראל אך נותנת תנאים מייטיבים לילדים הגדלים במשפחות עניות.

בחלופות שונות, נבחנת התכנית דרך מספר מדדים: עלות התכנית למדינה, החיסכון הנצבר לילדים במעמד סוציואקונומי נמוך והחיסכון הנצבר לילדים שאינם ממעמד סוציואקנומי נמוך. ההשוואה בוחנת מהן ההשלכות החברתיות והתקציביות של ארבע חלופות הכוללות תמהילים שונים של חיסכון והטבות לחיסכון שנותנת המדינה לחוסכים.

את ההשוואה ערכו פרופ' ג'וני גל והחוקרת שביט מדהלה-בריק ממרכז טאוב, בשיתוף החוקרות פרופ' מיכל גרינשטיין-וייס ומרדית' קובינגטום מהמכון להתפתחות חברתית באוניברסיטת וושינגטון.

החלופה הראשונה שנבחנה הייתה החלופה המוצעת היום על ידי האוצר. בחלופה זו כל הילדים בישראל יחסכו 50 שקלים מתוך קצבת הילדים ויקבלו הטבה שווה בדמות מענק של 500 שקלים בהגיעם לגיל 18 ומענק נוסף של 500 שקלים במידה ולא פתחו את החיסכון עד לגיל 21. הטבה נוספת שנותנת המדינה לכלל הילדים היא תשלום דמי הניהול של הקרן ע"י המדינה. מעבר לכך יוכלו ההורים לבחור להכפיל את ההפרשה לחיסכון בתנאים המיטיבים. על פי המחקר, שיטה זו מעודדת דווקא את אלו שיש להם את האמצעים לחסוך סכום גדול יותר ולהנות מהטבה גדולה יותר.  לפי הערכות החוקרים, יישום זה של חיסכון לכל ילד צפוי להניב סכום של כ 12,200  שקלים עם הגיעו של הילד לגיל 18. במידה וחסך עד גיל 21 יצבור החיסכון כ 13,000 שקלים. עבור אלו שיבחרו להכפיל את סכום החיסכון שהמדינה מחייבת צפוי להצטבר סכום של 23,930 שקלים בגיל 18 וכ-25,000 שקלים בגיל 21. עלות חלופה זו לקופת המדינה מוערכת בכ-2.4 מליארד שקלים בשנה.

החלופה השניה שבחנו חוקרי מכון טאוב הינה מתן אפשרות לחיסכון רק למשפחות מעוטות יכולת. הורי הילד יוכלו לבחור להפקיד את דמי הלידה, וכן להפקיד 50 ש"ח מדי חודש. ההפקדה לא תהיה חובה, אך הממשלה תפקיד 50 ש"ח נוספים כנגד ההפקדה של ההורים. כמו כן הממשלה תתחייב לריבית של 5% הגבוהה משמעותית מריבית בנקאית רגילה. ילד שהוריו הפקידו במשך כל חודש עד לגיל 18 צפוי להנות מצבירה של כ 37,370 ש"ח. עם זאת, רק ילדים למשפחות מעוטות יכולת יהנו מהטבה זו. עלות החלופה לקופת המדינה נאמדת בכ 580 מליון ש"ח בשנה.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל

החלופה השלישית שנבחנה מציעה פתיחת קופת חיסכון לכל הילדים כברירת מחדל, אך מאפשרת להורים גם לותר על החיסכון במידה ויבחרו בכך. ההפרשה לחיסכון תורכב מ-50 שקלים מתוך קצבת הילדים ו-50 שקלים נוספים מקופת המדינה. משפחות עם הכנסה נמוכה יקבלו תמריץ נוסף לחיסכון בדמות הכפלה של הפרשת המדינה החודשית. בנוסף יקבלו החוסכים שני מענקים חד פעמים בסך 1000 שיופרשו אל החיסכון עם הכניסה לכיתה א' ועם המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים. שיטה זו משלבת בין חיסכון אוניברסלי (הניתן לכלל האזרחים, עניים ועשירים כאחד) לבין הטבה פרוגרסיבית (הנותנת תנאים מועדפים למעוטי יכולת). בשיטה זו ילד המגיע מרקע סוציואקונומי נמוך עתיד לצבור עד גיל 18 כ 22,120 ש"ח בזמן שילדים ממעמד סוציואקונומי בינוני וגבוה יצברו כ 16,500 ש"ח. עלות התוכנית לתקציב המדינה כ 355 מליון שקלים בשנה (בהנחה וכשליש מהמשפחות יחליטו לחסוך).

החלופה הרביעית שנבחנה כוללת גם היא שילוב של חיסכון אוניברסלי והטבה פרוגרסיבית. גם בשיטה זו תינתן האפשרות להפקדת מענק הלידה. בנוסף המדינה תפקיד 50 שקלים בחודש לכל ילד. לילדים ממשפחות מעוטות יכולת תינתן להורים האפשרות להפקיד סכום כסף נוסף של עד 50 שקלים. על כל הפקדה של ההורים המדינה תפקיד סכום דומה.  בשיטה זו בסוף תקופת ההפקדה, ייהנו כלל הילדים מחיסכון של כ 13,060 ש"ח. ילדים למשפחות זכאיות שבחרו להפקיד 50 שקלים נוספים יהנו מחיסכון כולל של כ 36,500 ש"ח. בהנחה כי שליש מהזכאים יבחרו להפקיד 50 שקלים נוספים עלות התוכנית לאוצר המדינה צפויה לעמוד על כ2.5 מליארד ש"ח בשנה.

בהשוואה בין החלופות השונות מציעים חוקרי מכון ואן ליר לשלב בין חיסכון אוניברסלי (הניתן לכל ילד) לבין חיסכון פרוגרסיבי (הטבה לילדים ממשפחות מעוטות יכולת).

שביט מדהלה-בריק, ממרכז טאוב נימקה את ההמלצה כשאמרה "ממצאי הניתוח הנוכחי מצביעים על כך שגישה זו אמנם מצריכה משאבים רבים ומורכבת יותר להפעלה, אולם היא תעניק לצעירים נכסים משמעותיים בתום התכנית ותסייע בהתמודדות עם אי שוויון." עוד אמרה החוקרת כי "התוכנית של חיסכון לכל ילד מבורכת בעינינו. זו כבר מקפצה קטנה למי שאין לו כלום. ביחס למאפייני התוכנית, אנחנו ראינו צורך לבחון את ההשלכות של הפרטים המאפיינים את החיסכון. ביקשנו לנתח את המאפיינים שיש להם השלכות על צמצום אי השוויון בישראל ורצינו לתת למקבלי ההחלטות נקודת מבט רחבה ביחס לאפשרויות הקיימות."

פרופ' ג'וני גל הוסיף אך גם סייג "כל עוד אימוץ תכנית מעין זו יתווסף לתשלום קצבאות ומתן שירותים חברתיים נגישים ברמה נאותה, ולא יבוא במקומם, נדמה כי היא עשויה לתרום תרומה של ממש למכלול התכניות המבקשות להתמודד בדרך טובה יותר עם הרמות הגבוהות של העוני ואי השוויון הקיימות בחברה הישראלית".