הממשלה אישרה אמש (ב') תיקון חקיקה המחייב את מעסיקיהם של פועלי בניין, חקלאות ותעשייה פלסטינים, הנדרשים לשהות באופן רצוף בישראל בשל משבר הקורונה, לבטחם בביטוח בריאות ישראלי, המבטיח כי יוכלו לקבל טיפול רפואי בקופות ובבתי החולים בישראל בעת הצורך.

על פי תקנות שעת החירום, נדרשים הפלסטינים הבאים לעבוד בישראל לשהות בה משך שלושה שבועות רצופים, ללא אפשרות לחזור לביתם. לצד זאת, הוסדרו בחקיקה גם תנאי הבריאות וההלנה, באופן שיאפשר החזרתם של אלפי עובדים הנחוצים לענף הבניין בישראל. כבר בסוף חודש מרץ דרשה ועדת הרווחה והעבודה של הכנסת את הסדרת הנושא, והארגונים "קו לעובד", "האגודה לזכויות האזרח" ו"רופאים לזכויות אדם"  עתרו לבג"צ בדרישה שיקודם.

תנאי המגורים שהוגדרו כעת בתקנות אוסרים להלין למעלה משישה עובדים בחדר וקובעים כי יש לספק לכל עובד מרחב אישי של לפחות 4 מטרים רבועים, מיטה, כלי מיטה ושמיכות. על המגורים להיות מאווררים, מופרדים ממקום ביצוע העבודה באופן שיגן על העובדים מפני סכנות פיזיות ותאונות. כמו כן, עליהם לכלול כיור וכיריים על כל תשעה עובדים, כלי אוכל במספר הנדרש ומקרר – למעט במקרים בהם המעסיק הוא המספק את ארוחות העובדים. במבנה יש לספק חדר או מקום המיועד לאכילה ובו מקום ישיבה נפרד לכל עובד. כמו כן, נדרשים המעסיקים לספק תאורה, חשמל שירותים, מקלחות עם אספקת מים חמים המספיקה לכמות העובדים, מכונת כביסה, אספקת מי שתייה וביוב ולדאוג לפינוי מפגעים תברואתיים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

התקנות אף מגדירות כי בתקופת הקורונה, יוסמכו עובדי מדינה שהם מפקחים מטעם משרד החקלאות ומשרד הבינוי והשיכון, במטרה לסייע בפיקוח ולאכוף את קיומם. זאת, לצד פקחי משרד העבודה ופקחי רשות האוכלוסין המוסמכים לפקח ולאכוף את קיום ההתחייבויות כלפי מעסיק של עובד זר על-פי חוק.

עובדת פלסטינית במפעל סודה סטרים באזור תעשייה במעלה אדומים לפני שנסגר. פברואר 2014. ארכיון למצולמת אין קשר לכתבה. (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"נושא הסדרת תנאי העובדים הפלסטינים תואם איתנו ואני שמח שהתקבלו רוב דרישות המדינה על ידי הקבלנים כדי לאפשר את הכנסת העובדים הזרים. זה התבקש שעובדים שמגיעים לעבוד בישראל יקבלו לכל הפחות את הביטוח הרפואי" מסר לדבר יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ איציק מויאל. "אנחנו עומדים בקשר עם העובדים הפלסטינים שמגיעים, מספקים להם ציוד מגן – מסיכות וכפפות. יחד עם מטה הבטיחות המשותף אנחנו גם הולכים לבדוק את מגורי העובדים ולוודא שהם עומדים בסטנדרטים שהציב משרד הבריאות. בתקופה הזו הכי חשוב לנו שהעובדים ירגישו שיש להם כתובת. כל בעיה שתהיה נעשה כל שנוכל כדי לסייע להם".

"צעד חשוב כדי להשיב את אתרי הבניה לפעילות מלאה"

"המשך פעילות ענף הבניה היא קריטית לכלכלה ולמשק הישראלי ולכן מראשית הדרך הגדרנו אותו כענף חיוני" מסרה שרת הבינוי והשיכון, ד"ר יפעת שאשא ביטון. "המתווה להחזרת עובדים פלסטינים שהוביל משרד הבינוי והשיכון מהווה צעד חשוב כדי להשיב את אתרי הבניה לפעילות מלאה, לצד פיקוח ובקרה על אופן שהותם בישראל והלנתם בתנאים סוציאליים נאותים". מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אלעזר במברגר: "תיקון החקיקה מהווה צעד קריטי להמשך הפעילות בענף הבנייה, תוך שמירה על זכויות הפועלים. החקיקה מעגנת את יכולתה של המדינה לאכוף את הוראות הבריאות והבטיחות באתרי הבנייה, לטובת שמירה על בריאות הציבור בכלל ובריאות הפועלים בפרט.

נתנאל לפידות, סמנכ"ל אסטרטגיה ומדיניות במשרד הוסיף: "על מנת להבטיח המשך פעילות סדירה בענף הבניה, נדרשנו להתאים את אופן העסקת הפועלים הפלסטינים ל'נורמלי החדש'. תהליך הכניסה, המלווה בביטוח רפואי, תנאי הלנה והיבטים סוציאליים מהווה צעד משמעותי בעת הזו שיבטיח המשך פעילות סדירה בענף".

עובדי בניין (צילום: ארכיון: רחל סרוטי/ פלאש 90).

בימי שיגרה, בהם חוזרים העובדים הפלסטינים לביתם בשטחים מדי יום, הם מבוטחים בביטוח הלאומי בישראל עבור תאונות עבודה שארעו בישראל, ונקבע מנגנון להסדרת שירותי בריאות ברשות הפלסטינית לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל ולבני משפחותיהם, בתמורה לניכוי סכומי דמי ביטוח בריאות ("בול בריאות") משכרם של העובדים הפלסטינים, אשר עברו באמצעות מדינת ישראל אל הרשות הפלסטינית. יש לציין כי תיקון החקיקה אינו גורע מחובת המעסיק להמשיך ולשלם את סכומי בול הבריאות, על מנת להבטיח שזכויות העבד בשגרה לא נפגעות.

הסגר על איזור יהודה, שומרון ורצועת עזה הוכרז על ידי שר הביטחון ב-18 במרץ בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל. הוחרגו ממנו, בין היתר, כניסתם ושהייתם המוגבלת בישראל של עובדים פלסטינים מאזור יהודה ושומרון המועסקים כדין בישראל בענפים חקלאות, בניין, תעשיה ושירותים, בכפוף לאישור להלנתם בישראל – הניתן על ידי המינהל האזרחי ביהודה ושומרון. אישורי לינה אלה ניתנים למשך 30 ו-60 ימים בענפי החקלאות והבניין לתקופת קורונה בכל תקופת שהות ולינת העובד הפלסטיני בישראל, מבלי שניתנת לו האפשרות לחזור לאזור. שכן ככל שיבחר לחזור לאזור, לא יורשה להיכנס חזרה לישראל עד לסיום תקופת משבר הקורונה בישראל.