משרד האנרגיה פרסם היום (רביעי) שלב נוסף בתכנית ההשקעה בתשתיות להאצת הפעילות במשק לאחר שבשבוע שעבר פורסמה תכנית המסגרת שהבטיחה קידום פרויקטים בשווי של 25 מיליארד שקלים, רובם בהשקעה פרטית. התוכנית הנוכחית כוללת גם  לוחות זמנים והתגברות על חסמים רגולטוריים במספר פרויקטים.

רוב הפרויקטים המרכיבים את התכנית המעודכנת מתבססים על כינוס של תכניות קיימות, מבלי שהמשרד פרסם מהן התכניות החדשות, ואילו תאריכי יעד הוקדמו, כך שיש ספק גדול לגבי התוקף של הצהרות משרד האנרגיה לגבי תרומתו ל'האצת היציאה מהמשבר'.

הפרויקטים בתחום החשמל שנכללים בתוכנית, ממילא כבר מתוכננים לתאריכים המוקדמים ביותר ואין איך להאיץ אותם עוד יותר. דווקא בתחום הקריטי היחיד להאצה – תכנית הפיתוח של רשת החשמל, פרויקט שמהווה חסם של פרויקטים נוספים בתחום הייצור – לא פורסם שום תאריך או תקציב אלא רק הערה לאקונית – "לא ננקב סכום בשלב זה, מחייב פעילות ממשלתית נרחבת להסרת חסמים". פעולה נוספת שלא נכללת בתכנית היא האצה בתהליך הפחתת השימוש בפחם. המשרד כן מתכוון להסיר חסמים רגולטוריים בנושאים ש"תקועים" כבר זמן רב כמו מכרז סולרי בדימונה ומתקן אגירה בצוק מנרה, אלא שבכך אין כל חדש.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הבשורה האמיתית למשק תגיע אם המשרד אכן יצליח לעמוד בלוחות הזמנים עליהם הוא מצהיר, בשונה מהמצב בשגרה. בעצם מה שראוי, חיוני ואפילו אפשרי להאיץ הוא לא את לוחות הזמנים המוצהרים, אלא את העמידה בהם בפועל.

פרט מעניין נוסף בתוכנית שפורסמה היום הוא הוספת הקצאה לייצור 1000 מגה ואט בתתנות המונעות בגז. בתוכנית המקורית לא תוכננה בניה של תחנת גז נוספת. בשנים האחרונות נוצר עודף ייצור שעולה בהרבה על 20% מביקוש השיא (הסף הרצוי שנקבע על ידי משרד האנרגיה). ברשות החשמל לא מעוניינים בבניה של תחנה כזו בשלב זה ומעדיפים להאריך את חייהן של תחנות ישנות. היצרניים הפרטיים לחצו לקבל אישור לבניה של תחנות בהיקף של 4,000 מגה ואט. לשם השוואה תחנת אורות רבין בחדרה מייצרת כ 2,590- מגה ואט. כנראה שמישהו במשרד האנרגיה השתכנע מלחצי היצרנים, לפחות באופן חלקי.

המספרים מתעדכנים

בין הפרסום הכללי בשבוע שעבר לפרסום החדש מהיום, יש שינויים מהותיים בסכומי ההשקעה המתוכננים. ההשקעה המתוכננת במשק הגז תרד מ2 מיליארד ל1.5 מיליארד. ההשקעה המתוכננת בהתייעלות אנרגטית תעלה ב900 מליון ש"ח ל2.6 מיליארד. בסך הכל תעמוד ההשקעה הציבורית בתוכנית על 10.8% ממנה.23 מתוך 25.4 מיליארד ש"ח יגיעו מהשוק הפרטי. כשמדברים על השקעה לאומית שנועדה לתמרץ את המשק מדובר בסכומים קטנים למדי.

בשדה בריר המדינה לא סגורה על עצמה כבר שנים

אחד הסעיפים התמוהים בתוכנית נוגע לכריית הפוספטים בשדה בריר שליד ערד. במסגרת התוכנית מציע משרד התשתיות להקצות 36 חודשים לצורך השגת עמדה מוסכמת פנימית בין משרדי הממשלה השונים. הכריה בשדה בריר תקועה בדיונים משפטיים כבר שנתיים, לאחר שתושבי האיזור פנו לבג"ץ.  ייתכן והנושא סבוך ודורש תכנון מעמיק, אבל החלטה על שלוש שנים של דיונים אין לה מה לחפש בתוכנית האצה כלכלית.

שני נמלי דלק חדשים

משרד האנרגיה מציע להקצות 618 מליון שקלים לבניית מסוף דלקים חדש בנמל חיפה שיחליף את מסוף הדלקים הישן. זאת במטרה להרחיק את מסוף הדלקים מהאוניות העוגנות בנמל ומאזור צפוף באוכלוסיה אזרחית. הקמת מסוף הדלקים עתידה לשרת שתי מטרות מקבילות – הגדלת כושר הייבוא של תזקיקים כחלופה לזיקוק דלקים בבתי הזיקוק ומנגד הגברת כושר הייצוא של תזקיקים מקומיים לחו"ל.

בנוסף התוכנית מציינת אך לא מפרטת שאיפה להקים נמל ליבוא תזקיקים במפרץ אילת שמטרתו "שיפור הביטחון האנרגטי". בהקשר זה, כדאי לציין ששינוע דלקים מוגבר במפרץ אילת נושא עימו סכנות אקולגיות שישראל לא ערוכה לטפל בהן, לא בים התיכון ולא במפרץ אילת. אלא שמפרץ אילת צר וסגור והנזק האפשרי מתקלת שפך עלול להיות חמור הרבה יותר.

תקציבים להתייעלות אנרגטית בשיטת מאצ'ינג

אולי החלק הטוב ביותר בתוכנית שמציג משרד האנרגיה נוגע להתיעלות אנרגטית. במשרד מציעים להקים קרן מענקים בהיקף של 200 מליון שקל בשנה שתממן 20% מכל פרויקט של תכנון והקמת מבנים מאופסי אנרגיה. מבנים שמשולבות בהם מערכות לייצור אנרגיה ממקורות בלתי מתכלים ושצריכת האנרגיה בהם יעליה במיוחד כך שבסיכומו של דבר, צריכת האנרגיה שלהם אפסית.

20 מיליון שקלים נוספים יוקצו לפרויקט "קהילות מחוברות". פרויקט שנועד לקדם מבנים יעילים בניצול האנרגיה שלהם וכוללים גם מערכות לטעינת רכבים חשמליים, ומערכות ייצור עצמיות. על פי התוכנית שהוצגה, כ 50% מפרויקט זה אמורים להתבצע תוך שנתיים.