שינויים מבניים שעברה מערכת המשפט האמריקנית ב-25 השנים האחרונות, העבירו חלק ניכר מעלויות התפעול של המערכת אל הנאשמים ויצרו מצב בו נאשמים שידם אינם משגת נכלאים רק משום שלא יכלו לשלם את הנדרש מהם. כפי שדווח בהרחבה ב'דבר ראשון' לפני כשבועיים, שינויים מבניים אלו החיו, הלכה למעשה, את 'בתי הכלא לחייבים', מוסד שהוצא מחוץ לחוק באמצע המאה ה-19. כעת, תביעה פדרלית שהוגשה כנגד פרקטיקה כזו של בית משפט עירוני בלואיזיאנה, עשויה להוות צעד ראשון במאבק בתופעה.

מערכת המשפט של בוגאלוסה ממומנת על ידי העניים, יש לשופט תמריץ מבני להוציא כל קנס ואגרה אפשריים מהנאשמים שמופיעים מולו.

המרכז המשפטי לדרום העני (Southern Poverty Law Center, SPLC) – ארגון אמריקני ללא מטרות רווח הפועל באמצעים משפטיים כנגד קבוצות גזעניות ומעניק סיוע משפטי לאוכלוסיות מוחלשות – הגיש לפני כשבוע תביעה פדרלית נגד בית המשפט העירוני בבוגאלוסה  שבלואיזיאנה וכנגד השופט רוברט ג'יי. בלאק, בטענה כי הם מקיימים מערכת של בתי כלא לחייבים, זאת בניגוד לחוק ולפסיקה. אתמול הודיע ה-SPLC כי הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יושהו הנהלים הפסולים הנהוגים בעיר עד תחילת חודש ספטמבר 2016, וכי במהלך התקופה יתנהלו מגעים לפתירון מוסכם בנושא.

היסטוריה של אלימות

כתב התביעה שהגיש הארגון מתאר התנהלות שיטתית של כליאת נאשמים שלא הצליחו לשם קנסות ואגרות משפט, גם במקרים של עבירות קלות ודוחות תנועה בסך נמוך. לטענת התובעים, אגרות משפט והיטלים נוספים מהווים מקור תקציבי משמעותי למימון פעולת בית המשפט, כך שנוצר תמריץ לשופטים לאיים על נאשמים בתקופות מאסר כדי לכפות עליהם לשלם את הסכומים הנדרשים. עוד מציינת התביעה כי בית המשפט פועל בעיר בה 35% מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני.

אגרות והיטלי משפט משמשים לכיסוי 30%-20% מהיקף הגירעונות הכספיים של מערכת המשפט בבוגאלוסה, לואיזיאנה שבארה"ב

"מערכת המשפט של בוגאלוסה ממומנת על ידי העניים," אמר סגן המנהל המשפטי של ה-SPLC, סאם ברוק, "יש לשופט בלאק תמריץ מבני להוציא כל קנס ואגרה אפשריים מהנאשמים שמופיעים מולו. שופטים לא צריכים לסחוט כסף מנאשמים כדי שהאורות בבית המשפט יישארו דולקים".

בלאק אף יצר 'היטל הארכה' לא חוקי בגובה 50 דולר (כ-193 ש"ח, ד.ר.), המאפשר לנאשמים לדחות את תקופת המאסר על מנת לגייס את הסכום אותו הם חייבים לבית המשפט. היטל זה, שאינו מאושר על ידי חוקי לואיזיאנה, משמש ככלי לגיוס כספים עבור בית המשפט. בדיקת הארגון מצאה כי אגרות והיטלי משפט משמשים לכיסוי הגירעונות הכספיים של המערכת בבוגאלוסה בהיקף של 30%-20%.

רוברט לוי, אחד התובעים בתיק, לא יכול היה לשלם את האגרות וההיטלים בסך 465 דולר (כ-1,800 ש"ח, ד.ר.), אותם צבר בעקבות עבירת תנועה. לוי הצליח להימנע ממאסר באמצעות תשלום 'היטל הארכה', תשלום שביצע מתוך הכסף שחסך לכיסוי חובותיו האחרים לבית המשפט. כאשר הגיע לוי לשלם את חובותיו, גילה כי חסרים לו 40 דולר (כ-155 ש"ח, ד.ר.). עובד של בית המשפט אמר שהשופט לא מקבל תשלום חלקי וכי "כדאי שיתקשר למישהו", כי אם לא "הוא פשוט הולך לזרוק אותך לכלא". לוי ניצל ממאסר בזכות הלוואה שלקח מחבר.

פתח לתקווה

שבוע לאחר הגשת התביעה, כאמור, הגיעו הצדדים להסכמה על מתווה למציאת פתרון לתופעה. כחלק מההסכם, מחויב השפוט בלאק להעביר לידי ה-SPLC העתקים של רישומי בית הכלא, דוחות הכנסות, ובעת הצורך גם פרוטוקולים מדיונים בעניינם של נאשמים המוזכרים ברישומי בית הכלא. כלים אלו יאפשרו, כך אומרים בארגון, לפקח על יישום ההסכם בין הצדדים.

"אף אחד לא צריך לעמוד בפני איום בכליאה כי הוא עני מדי בשביל לשלם קנס" סיכם ברוק, "אנחנו שמחים שהנוהג הזה פסק ומקווים שזוהי התחלה של פתרון שיבטיח כי מערכת לא תושפע משיקולי רווח".