אמצעי הסגר והבידוד שהוטלו ברחבי העולם במאבק נגד התפשטות נגיף הקורונה פגעו משמעותית בפרנסתם של קבוצות העובדים החלשות ביותר. על פי נייר עמדה חדש של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), צפוי זינוק בשיעורי העוני היחסי של עובדי הכלכלה הלא-פורמלית, המועסקים במקומות שאינם מוכרים על ידי המדינה, ללא מיסוי, מעקב, או זכויות והגנה סוציאלית.
רמות העוני היחסי, שיעור העובדים שהכנסתם החודשית נמוכה ממחצית השכר החציוני במדינה, צפויות לעלות במידות שונות ברחבי העולם. על פי נתוני הארגון, במדינות בהן רמה ההכנסה נמוכה, צפוי העוני היחסי לעלות מ-18% ל-74%. ובמדינות בעלות הכנסה בינונית צפוי העוני היחסי לעלות מ-26% ל47%, ומדינות בהן רמת ההכנסה גבוהה, צפויה עלייה מ-28% ל-80%, .
קרוב ל-1.6 מיליארד עובדים בכלכלה הלא-פורמלית – המועסקים במקומות שאינם מוכרים על ידי המדינה, ללא מיסוי, מעקב, או זכויות והגנה סוציאלית- הושפעו לרעה מהאמצעים שהופעלו כנגד התפשטות הנגיף. רובם של עובדים אלה מועסקים בענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר במשבר, או במקומות עבודה קטנים הרגישים יותר לזעזועים במשק.
העובדים שנפגעו במשבר כוללים כאלו שהועסקו בשירותי אירוח ומזון, ייצור, סיטונאות וקמעונאות, ולמעלה מ-500 מיליון חקלאים המייצרים לשוק העירוני. אך מלבד העובדה כי הם מועסקים בענפים שהיו פגיעים למשבר, החובה לצאת לעבוד על מנת להאכיל את משפחותיהם מקשה על יישום מלא של אמצעי הבטיחות שהטילו הממשלות השונות, ולכן גם על יעילות המאבק במגפה.
אחד המאפיינים הבולטים של הכלכלה הלא-פורמלית הוא היעדר רשת הביטחון הסוציאלית. על פי ה-ILO, בהיעדר תמיכה חיצונית מתמודדים עובדים אלה, שמספרם הכולל בעולם מוערך ב-2 מיליארד, עם דילמה בלתי ניתנת לפתרון: להסתכן במוות מהנגיף או להסתכן במוות מרעב. מצב שהוחמר בגלל שיבושים באספקת המזון, שהשפיעו במיוחד על אלה בכלכלה הלא-פורמלית.
עבור 67 מיליון עובדי משק בית בעולם, 75% מהם עובדים לא-פורמליים, האבטלה הפכה לאיום כמו הנגיף עצמו. רבים לא הצליחו לעבוד, אם לבקשת המעסיק ואם בגלל אמצעי בידוד וסגר. אלו שכן ממשיכים לצאת לעבודה במשקי בית פרטיים, מסתכנים בחשיפה גבוה להידבקות. על פי הדוח, מצבם של 11 מיליון מהגרים עובדי משק בית המצב חמור עוד יותר.
עוד עולה מהמסמך כי המדינות עם הכלכלות הלא-פורמליות הגדולות בהן בוטל סגר מלא ספגו את המכה הקשה ביותר במשבר העולמי. שיעורי העובדים הלא-פורמליים שנפגעו משמעותית מהתפשטות הנגיף נעים בין 89% באמריקה הלטינית ובמדינות ערב, ל-83% באפריקה, 73% באסיה ובאוקיינוס השקט, ו-64% באירופה ובמרכז אסיה.
"משבר הקורונה מחמיר את הפגיעויות והאי-שוויון שהיו קיימים לפניו" אמר פיליפ מרקדנט, ראש ענף יחסי עבודה, תנאי עבודה ושווקי עבודה כוללניים (INWORK) בארגון, "על צעדי המדיניות שייושמו בתגובה אליו להבטיח כי התמיכה תגיע לעובדים ולעסקים הזקוקים לה ביותר".
על פי ה-ILO, על המדינות לנקוט באסטרטגיה המשלבת מספר קווי פעולה הנוגעים להשפעה הבריאותית והכלכלית של המגפה כאחד. בין היתר, מדגיש הארגון את הצורך במדיניות המפחיתה את חשיפת העובדים הלא-פורמליים לנגיף, להבטיח שלנדבקים תהיה גישה לטיפול רפואי, לספק הכנסה ותמיכה במזון לעובדים ולמשפחותיהם ולמנוע פגיעה במרקם הכלכלי של מדינות.
