בדיון שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה בכנסת הציגו ההסתדרות, המעסיקים ומומחים לענייני עבודה מודלים חלופיים לשיטת החל״ת והפיטורים. נציגי משרד האוצר הזכירו שהוחלט להעניק מענקים חד פעמיים, בסך כולל של 6 מיליארד שקלים, למעסיקים שיחזירו עובדים מחל"ת. נציגי המעסיקים והעובדים אמרו שעדיף מודל של העסקת עובדים בחלקיות משרה, תוך סבסוד שכר, בדומה למודל הגרמני – על פני מענק חד פעמי.
"המענק החד פעמי שולח מסר שלילי למעסיקים שעשו מאמץ להמשיך ולהחזיק את העובדים שלהם בעבודה גם במהלך המשבר הנוכחי. דווקא הם לא יקבלו אותו" הזהיר ד"ר עופר סטי מהאוניברסיטה העברית. לדבריו, מענק כזה עלול אפילו ליצור אפקט שלילי, כשבהתפרצות נוספת של המחלה או של משבר אחר, יותר מעסיקים יעדיפו לפטר או להוציא עובדים לחל"ת, כדי להיות זכאים למענק בהמשך.
סטי לצד מומחים נוספים, כמו פרופ' גיא מונדלק וד"ר איתי ספורטא אקשטיין, הציגו בפני הוועדה את המלצותיהם לגיבוש מדיניות להעסקה חלקית (Short Time Work) תוך פיצוי לעובדים בגין ההפחתה היחסית בהיקף עבודתם, שיינתן על ידי המדינה דרך הביטוח הלאומי. "זה נותן פתרונות למעסיק, לעובד ולמשק. מאפשר את שימור הקשר בין העובד למעסיק מתוך מחשבה על המציאות לאחר המשבר והחזרה לשגרה. לעובד זה נותן ביטחון כלכלי ותעסוקתי, למשק זה נותן שימור של התעסוקה הגבוהה״.
סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות, שי בירן אמר: "המשבר מלמד אותנו שאנחנו צריכים כלי ביניים מלבד חל"ת ופיטורים". לדבריו, ההסתדרות הגישה גם היא הצעה – בשיתוף נשיאות הארגונים העסקיים, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות החקלאים – שתאפשר העסקה חלקית של עובדים תוך מתן פיצויים על חלקי המשרה שיופחתו להם.
על פי ההצעה, הפיצוי יוסדר בהסכם קיבוצי משולש עם המדינה, כך שהמעסיק ישלם את הפיצוי, עליו יקבל שיפוי מהמדינה. מנגנון דומה פעל, מאז מלחמת לבנון השנייה, בתקופות של עימות ביטחוני בהן פיקוד העורף מורה שלא להגיע לעבודה.
"המשמעות היא שהעובד יוכל לתבוע את הפיצוי המגיע לו גם בבית הדין לעבודה, ועל סכום הפיצוי יינתנו גם הזכויות הסוציאליות ובכללן הפרשה לפנסיה", הסביר בירן.
על פי מנהלת אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים, עו"ד מיכל וקסמן חילי "האופציה של המענקים היא מלאכותית, היא לא תאפשר להמשיך ולהעסיק את העובדים לאורך זמן". לדבריה, "המצב היום הוא בינארי: או העסקה מלאה או זכאות לדמי אבטלה. יש הרבה אפשרויות של חלקיות משרה באמצע שהיינו רוצים להציע לעובדים ואנחנו לא יכולים, בטח אחרי ביטול רוב ההגבלות על העסקת עובדים. המודל הזה קיים עשרות שנים בגרמניה ומוחל שוב ושוב בכל משבר כלכלי מהסוג שההשפעות שלו דומות למה שאנחנו חווים עכשיו".
רפרנט תעסוקה במשרד האוצר, אביעד שוורץ, אמר בתגובה "המענקים שהוכרזו אמורים לתמרץ את החזרת העובדים יותר מהר. להגיד לעסק שחושש שאם הוא יחזיר את העובד, הוא יקבל תשלום מהמדינה ולא יישא לבדו בעלות השכר".
לדבריו, האוצר מתייעץ עם ארגוני המעסיקים וההסתדרות, ואף בחן בעצמו מודלים שונים שיושמו בעולם להתמודדות עם המשבר הכלכלי הנלווה לקורונה. עם זאת, אמר ביחס להצעת ההסתדרות והמעסיקים "תמרוץ חלקי במנגנון שמתבסס על זה שהעובד ממשיך לעבוד חלקית אצל המעסיק זה דבר חדש. אין לנו היום מקום שאוסף נתונים מנהליים שיאפשר לנו ליישם את זה באופן מיידי, בעתיד אולי נוכל לעשות זאת בצורה טובה. אבל זה יותר מורכב, גם מנהלית וגם קונספטואלית, כי זה יכול ליצור כל מיני עיוותים".
יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) אמרה לסיכום: "לא יכול להיות שלא לאוצר ולא למשרד העובדה תהיה תשובה ברורה על תוכנית שלמה שמחזירה את המשק לפעול. מדיניות האקמול הזו לא יכולה להמשיך".
עוד אמרה: "עד עכשיו, לצערי, המדינה משתמשת במדיניות של להשתיק או לעמעם את הכאב, אבל לא לטפל במחלה עצמה. אומרים נקודתית – שישה מיליארד, עד עכשיו הניסיון שלנו מלמד שלמרות התקציבים הגדולים שמחליטים עליהם, בסוף ההוצאות בפועל נמוכות ואפילו את המינימום שמחליטים עליו לא מבצעים במלואו".
