דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך

דעות / על ההשתלחות באנשי החינוך בזמן משבר הקורונה נשלם כולנו

העבודה המסורה של צוותי ההוראה, בתנאים בלתי אפשריים, נשכחה כשהחל הדיון על ימי החופשה. באותו רגע הם סומנו כראויים להוקעה | הפגיעה הזו בחוסנה של מערכת החינוך, תפגע בחוסנה של החברה הישראלית כולה | דעה

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד: "לא אגיד לאף אחת לצאת לעבודה לא מחוסנת" (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד: "לא אגיד לאף אחת לצאת לעבודה לא מחוסנת" (למצולמים אין קשר לכתבה. צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)
חיים שקד
חיים שקד
כותב אורח
צרו קשר עם המערכת:

המורים, המורות והגננות יוצאים מתקופת הקורונה חבוטים מבחינה ציבורית, ומתוסכלים מבחינה אישית. מעבר לכך שמעמד זה לא מגיע להם, הרי שאת המחיר על הפגיעה הנוספת באמון ובהערכה כלפיהם נשלם כולנו.

השיח הציבורי בימי הקורונה התמקד במידה רבה בשני סקטורים. הצוותים הרפואיים, שזכו בחודשים האחרונים להערכה יוצאת דופן, וצוותי ההוראה שסומנו באופן ברור כראויים להוקעה. אם גם לפני הקורונה יוקרתו של מקצוע ההוראה לא הייתה גבוהה, כיום מרגישים אנשי ונשות החינוך שמצפים מהם להתבייש במי שהם.

לאמיתו של דבר, המורים, המורות והגננות עבדו בתקופת הקורונה בתנאים בלתי אפשריים. ההנחיות שקיבלו השתנו מהקצה לקצה בתדירות של מספר פעמים בשבוע: לומדים מרחוק ואז מפסיקים, ואז חוזרים ללמד מרחוק אבל מוסיפים ימים, ואז מלמדים מרחוק במתכונת שונה, ואז חוזרים ללמד מרחוק מתוך בתי הספר, ומי יודע מה הלאה.

את ההנחתות הבלתי פוסקות הם קיבלו ברגע האחרון, בלי אפשרות סבירה להיערכות נאותה, ובציפייה ברורה ליישומן המידי. וכמו תמיד הם נדרשו לייצר יש מאין: למידה מרחוק כשלמשרד החינוך אין תשתית אינטרנטית ראויה, הם עצמם לא קיבלו מחשבים ניידים, כשבבתי הספר לא היו קיימות מספיק עמדות מחשב ולרוב גם לא רשת אלחוטית.

ההתנהלות הזו חיזקה בקרב נשות ואנשי החינוך את התחושה שהממונים עליהם לא מבינים את המציאות בשטח, וגם אם כן זה לא מזיז להם כי המורים פשוט לא מעניינים אותם.

במסירות שמאפיינת אותם, עובדות ועובדי ההוראה עשו לילות כימים כדי להסתגל במהירות לעבודה חינוכית שונה לחלוטין. הם היו יצירתיים בפיתוח שיטות הוראה חדשות ובשימוש במגוון ערוצי תקשורת. הם למדו עצמאית, ללא הדרכה וליווי מינימליים, כיצד להשתמש בכלים טכנולוגיים שלא הכירו, ולימדו גם את תלמידיהם כיצד לעשות זאת. הם התאימו שוב ושוב את עבודתם להנחיות המשתנות, כשכל פעם הם מוצאים דרכים חדשות ללמידה אפקטיבית ומשמעותית.

מתוך הוואקום הפדגוגי והחינוכי העצום שנוצר הם עבדו מסביב לשעון בקידום יוזמות עצמאיות שונות שזכו ליחס מזלזל מצד ההורים, התעניינו בשלום התלמידים, וניסו לייצר שגרה חינוכית ולימודית בתוך כאוס לאומי.

אבל כל זה לא עזר כשהדיון הגיע לימי החופשה שלהם. הוויכוח בעניין זה דחק הצידה את עבודתם המסורה של עובדות ועובדי ההוראה, וצייר את המורים כיחידים שמתנגדים להיכנס מתחת לאלונקה הלאומית.

במקום שהגורמים המוסמכים – משרד האוצר, החינוך והסתדרות המורים – ינהלו את הדיון הטעון על החופשות בדלתיים סגורות וייצאו לציבור במתווה מוסכם, תפס הדיון הזה את מרבית תשומת הלב. הייצוג של עובדות ועובדי ההוראה במהדורות החדשות תרם גם הוא להשחרת דמותם.

בסופו של יום, מסיימים עובדות ועובדי מערכת החינוך את תקופת הקורונה כשקומתם שחוחה עוד יותר מהרגיל. זו כפיות טובה מצד הציבור הרחב, אך יותר מכל מדובר בפגיעה קשה במשאב לאומי חשוב. חוסנה של מערכת החינוך חשוב לכל אחת ואחד מאיתנו באופן אישי, ומשפיע על כלכלתה, בטחונה ועתידה של מדינת ישראל. כשאנו חובטים בה ללא רחם יש לנו אשם תורם משמעותי בהחלשת חוסנה החברתי והלאומי של החברה הישראלית.


ד"ר חיים שקד הוא ראש המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום שליד נתיבות

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!