איך קרה שבזמן הקורונה איגודי עובדים בטורקיה נעזרו בהסכם שנחתם עבור עובדי המגזר הציבורי בישראל, ומה איפשר להסתדרות לבחון פתרונות שיושמו בחברות תעופה באוסטריה, בחברת אל על.

אנשי האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, פיטר לרנר, המנכ"ל ואביטל שפירא, מנהלת הקשרים הבינלאומיים של ההסתדרות; מספרים על עבודתם בזמן המגפה שסגרה את הגבולות בין המדינות, אבל חשפה את המשותף בין מאבקי העובדים ברחבי העולם.

תנו דוגמה לסולידריות בינלאומית בימי קורונה.
לרנר: ״לכבוד חג הפועלים התקיימה, במשך יממה שלמה, פעילות וירטואלית של איגודים מרחבי העולם. המסר היה שמשבר הקורונה בוחן את הסולידריות בין העובדים, ובסוף זה העובדים והעובדות שנמצאים בחזית הקרב הזה. זה שטף את הרשת״.

אז פועלי כל העולם חוזרים להתאחד?
״יש שחיקה של החוזה החברתי בין האזרח לשלטונות. האיגודים העולמיים נאחזים חזק בזה שאנחנו פה ביחד, אבל הכוחות שמפרקים את הסולידריות הם עצומים. השותפים הגלובליים שלנו מבינים שחייבים לעבוד ביחד כדי לייצר את הפתרונות המשותפים״.

פיטר לרנר, מנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות. (מתוך חשבון הטוויטר של המרואיין)

מה תורם איגוד עובדים ישראלי כמו ההסתדרות לשיח העולמי בתקופה כזו?
שפירא: ״ההסתדרות היא גם גורם שמספק ידע. איגודים מקצועיים אחרים בעולם לומדים מאיתנו. באיגוד הבינלאומי של עובדי הבניין והעץ רצו לראות את ההסכם שההסתדרות חתמה עבור עובדי המגזר הציבורי. הם לקחו ממנו המלצות לאיגודים בטורקיה. זה מאוד עניין אותם למרות שהם מתעסקים בסקטור הפרטי, כי יש להם גם עובדים שעובדים כעובדי ממשלה".

אביטל שפירא (צילום: אלבום פרטי)

מה ההסתדרות מרוויחה מהקשרים האלו?
לרנר: ״ההסתדרות מאוד מוכוונת פנימה אבל יש לה גם הרבה מה להציע לעולם. במקביל אנחנו מנסים להביא מהעולם ידע שיכול לתמוך בהחלטות שההסתדרות מקבלת, ולהזין במידע כדי שמי שפה יוכל לקבל את ההחלטות על בסיס ידע רחב ככל הניתן. במשבר אל על, לדוגמה, יו״ר ההסתדרות ביקש לברר מה עשו בחברות תעופה באוסטריה כדי ללמוד על סעיפים בהסכם״.

מה חשוב לכם להעביר במפגשים הבינלאומיים?
שפירא: ״השתתפתי בוועידת ״זום״ עם האיגוד העולמי של עובדי הבנייה שבו עובדים הרבה פלסטינים. שמחתי לעדכן שהסתדרות עובדי הבניין והעץ, בראשות יצחק מויאל, מסייעת לעובדים הזרים והפלסטינים גם בימי הקורונה״.

במה למשל?
״מתן ביטוח בריאות דרך קופות החולים ולא רק ביטוח תאונות, פיקוח שמוודא שהם מקבלים לינה הגונה בגלל החובה להישאר בישראל ולא לחזור הביתה. אני יודעת בוודאות שנתנו ציוד מגן ואינפורמציה. כל זה נעשה ביחס לעובדים הזרים והפלסטינאים ולהסתדרות יש חלק בזה".

״זו המלחמה הראשונה שהנשים הן הרוב בחזית״

איך ממשלת ישראל מתנהלת ביחס לממשלות אחרות?
לרנר: ״כשבארץ עומדים ביחד, העובדים והמעסיקים, ומנסים לקדם מהלכים כלכליים שיועילו למשק, בעולם מאוד מתרשמים מהיכולת שלנו ליצור שיתופי פעולה כאלו. חבל שהשותף השלישי, הממשלה, לא הצטרף בינתיים למהלך.

״ברור שהאוכלוסיות המוחלשות בעולם העבודה, נשים, צעירים, עובדים זרים, הם שנושאים במשקל הכבד של המשבר הזה. כך גם הפלסטינים. אנחנו ממשיכים להציג את מה שאנחנו, כהסתדרות, עושים אבל זה לא פוטר את הממשלה מהצורך לאפשר לאנשים קיום בסיסי״.

הזכרתם את המצב הייחודי של נשים בעולם העבודה בזמן הקורונה. יש לכך התייחסות בינלאומית?
שפירא: ״נשים סובלות יותר מהשלכות המשבר בגלל המקצועות שהן עובדות בהם ובגלל העלייה באלימות במשפחה. אנחנו מספרים בעולם על דברים שנעמת עושה, כמו הקמת מקלט לנשים מוכות וקו חם לתלונות על אלימות במשפחה. אני לא מכירה איגודים שעוסקים בכאלה דברים ואנחנו זוכים על כך למחמאות רבות״.

מה עוד אפשר לעשות בנושא הזה?
״אמנה 190 והמלצה 206 של ארגון העבודה העולמי, עוסקות במלחמה באלימות ובהטרדות במקום העבודה, וגם הן נמצאות על הפרק – בארץ ובעולם. לפני שנה האמנה התקבלה ועכשיו מדינות צריכות לאשרר אותה ובכך לתת לה תוקף. עם הקמת ממשלה בישראל צריך לקדם את זה״.

לרנר: "זו המלחמה הראשונה שנשים הן הרוב בחזית. לא רק שזה המצב, אלא שגם מכירים בזה".

בארץ, בניגוד לאירופה, יש מעט מאוד חוקים שמגינים על הצעירים

יעל אגוזי, נציגת ההסתדרות בוועדת הצעירים של קהקונפדרציה הבינלאומית של איגודים מקצועיים (ITUC) השתתפה מטעם בוועידת ״זום״ של נציגי הארגונים הצעירים באזור אסיה והפסיפיק של ה-ITUC.

״יש הרבה מן המשותף להרבה מדינות בעולם בנוגע לפגיעה בעובדים צעירים בזמן הקורונה״, היא אומרת, ״מה שמשותף לכולם זה שצעירים עובדים בעבודות עם מעט מאוד ביטחון תעסוקתי. חלקם בכלכלת החלטורה ורובם בעבודות שהן לא יציבות – אין בהן הטבות, אין קביעות. חלקם עובדים שבכלל לא מוכרים רשמית כעובדים.

״בישראל אי אפשר לאמוד עד כמה צעירים עד גיל 20 נפגעו כלכלית מהמגפה, רובם לא זכאים בכלל לזכויות סוציאליות או דמי אבטלה. להערכתנו יש כ-160 אלף צעירים שיצאו לחל"ת או פוטרו. בארץ, בניגוד לאירופה, יש מעט מאוד חוקים שמגינים על הצעירים".

יש לכם איזה לקח מהתקופה?
שפירא: "הטכנולוגיה אפשרה לנו לשאוב ידע ולתת ידע. אבל הרבה דברים חשובים בתחום שלנו קורים מחוץ לדיונים הרשמיים, בין הישיבות. גם צבירת ידע, וגם דברים כמו מניעת חרם על ישראל. כשמישהו אומר לך בתוך ה״זום״ כמה הוא מתגעגע ורוצה להיפגש, זה מזכיר עד כמה חשוב להיפגש פנים אל פנים.

״אנחנו עוסקים ביחסים בינלאומיים, והחיוך, היכולת לארח, לראות במו עינייך את ההישגים של ההסתדרות, זו יכולת קריטית. אז הטכנולוגיה מאפשרת לא מעט, אבל עדיין יש צורך במפגש הממשי. אני בטוחה שנחזור לכבוש את העולם, תרתי משמע, ולהביא לפה את כל האורחים שלנו".​