בתכנון משק החשמל יש כלל חשוב ומרכזי – שמירה על רזרבת ייצור של 20% לפחות. כלומר אם שיא הצריכה עומד על 13,800 מגהוואט, כושר הייצור צריך לעמוד על 16,560 מגהוואט. נכון להיום, כושר הייצור בישראל עומד על 17,000 מגה ואט, מעולה לא? אז זהו שלא בדיוק.

ביום שלישי האחרון הודיעה חברת החשמל על שיא חדש בצריכת החשמל בשעה 13:55, שעמד על  13,809 מגהוואט. למחרת, השיא נשבר שוב, עם צריכה של על 13,854 מגהוואט בשעה 14:55.

רזרבת הייצור ירדה לאזור המסוכן של 70 מגהוואט בלבד. עוד תקלה אחת באחת מיחידות הייצור ואופס, אין מספיק חשמל לכולם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רגע. המספרים לא מסתדרים. אם למדינת ישראל כושר ייצור של 17,000 מגהוואט וצריכת השיא עמדה על 13,854 מגהוואט,  להיכן נעלמו עוד 3,076 מגהוואט?

המערכת סובלת מ"מכת חום"

עונות המעבר הן התקופה הקבועה בשנה לביצוע עבודות תחזוקה ושיפוצים בתחנות הכח, שיאי הביקוש מתרחשים בעיקר בשיא החורף והקיץ, וחודשי האביב והסתיו מאופיינים בדרך כלל ברמת צריכה נמוכה יותר. כך יוצא שגל חום באמצע מאי "תופס" את משק החשמל בכושר ירוד יותר. אבל זה רק חלק מהתמונה.

בעיה נוספת ובסיסית יותר במערך החשמל נובעת מהחום עצמו שמפחית את כושר הייצור. דווקא כשרמות הצריכה בשיא ההספק של תחנות הייצור יורד. ההספקים של תחנות הכוח הרגילות (שעובדות על שריפת פחם או גז) מחושבים לפי טמפרטורה של 25 מעלות. כשהטמפרטורה עולה לרמות של  35-40 מעלות ויותר, היעילות של התחנות יורדת ב 10%-15%.

פנלים סולריים סובלים מתופעה דומה, כאשר כל מעלת חום מעל 25 מורידה את התפוקה בעד חצי אחוז, מה שמתרגם להפסד המוערך בעד 15% מתפוקת הפנל. כך נוצר הפער שבין נתוני איגוד חברות האנרגיה הירוקה, שמציגה את ה'הספק המותקן' של הפנלים הסולריים בישראל שכבר חצה את ה2,250 מגהוואט, לבין נתוני חברת החשמל, שסופרת את הייצור בפועל שמגיע עד כ-1,700 מגהוואט בלבד בשעות הצהריים כשהצריכה מגיעה לשיא.

מה המשמעות של ירידת כושר הייצור אל מתחת לדרישה?

הסכנה בכילוי הרזרבה, היא האפשרות להפסקות חשמל בקנה מידה גדול. בימי שיא הצריכה בשבוע שעבר, היה אפשר לראות את הסדקים במערכת שנמתחת לקצה. בערים הערביות, נצרת, באקה אל גרבייה, סח'נין, אום אל פחם, ג'לג'וליה, וכפר קאסם, התלוננו על הפסקות חשמל מרובות ללא כל התראה או מקור חשמל חלופי.

בראשון לציון הפסקת חשמל גרמה לכ-50 תושבים להיתקע במעליות תוך כדי גל החום ולפגיעה בשירותי HOT ללקוחות בדרום למשך מספר שעות. אלו נזקים בקנה מידה קטן יחסית, אך מספיק שאחת מתחנת הכח שפעלו בזמן צריכת השיא הייתה יוצאת מכלל שימוש והנזק היה יכול להיות עצום.

חשוב לשים דגש, לא מדובר בהפסקות החשמל המוכרות מימי סערה, כשעץ אקראי נוחת על כבל מתח גבוה. כאן מדובר פשוט בעומס על המערכת שאמורה להיות מתוכננת כדי לעמוד בעומס.

מה ניתן לעשות?

אפשר לבנות עוד ועוד תחנות לייצור חשמל, אבל המשוואה היא פשוטה – השקעה בעודף כושר ייצור מעלה את מחיר החשמל. סך הכל מדובר בהשקעה של מליארדי שקלים שמחושבים לתוך מחיר החשמל.

שיטה אחת היא להוריד את הביקוש בצורה מלאכותית. בימים של ביקוש שיא פונה רשות החשמל באופן יזום לצרכני חשמל גדולים כמו מפעל נשר, ומציעה לו להפסיק לצרוך למספר שעות בתמורה לפיצוי כספי. זה בדיוק מה שקרה בשבוע שעבר.

פתרון נוסף למצב של צריכת שיא הם מתקני אגירה של חשמל, בין אם בשיטה של אגירה שאובה ובין אם בשיטה של סוללות. מתקנים כאלה מאפשרים למערכת לייצר יותר בשעות השפל, לאגור את האנרגיה ולצרוך אותה בזמנים של צריכת שיא. מתקנים כאלה קיימים היום בישראל בהיקפים נמוכים. בעולם כבר בונים מתקנים של מאות מגהוואט שמסייעים גם בהסתמכות על אנרגיה נקיה.

 

מחברת החשמל נמסר בתגובה:

"עקב גל החום הקיצוני, חברת החשמל צמצמה למינימום את העבודות המתוכננות בכל הארץ. מתבצעות רק עבודות חיוניות כגון תיקון ליקויים, תיקון הפרעות באספקה וסילוק סכנות בטיחות. העבודות מתבצעות על פי צורך – ללא הבדל בין מחוזות, אזורים או ישובים. לצערנו, התופעות של חיבורים לא מסודרים במגזר המיעוטים לרשת החשמל הן מכת מדינה, חרף כל פעילות החברה למיגור התופעה, וממשיכות וגורמות לעומסים חריגים ולא מתוכננים על הרשת במקומות בלתי צפויים. הדבר מביא לתקלות ולהפסקות חשמל חוזרות וממושכות. החברה פועלת לצמצם למינימום את התופעה והשלכותיה, אך נדרשת חקיקה להסדרת הנושא. ביהודה ושומרון ובצפון הורגשו עומסים אדירים על הרשת, לצד הטמפרטורות הגבוהות שהשפיעו על התחממות השנאים. הדברים גרמו ללא מעט הפרעות באספקה, עובדי חברת החשמל פעלו באזורים אלה בצורה מוגברת ובמרכזי השירות על מנת להחזיר אספקה מהר ככל שניתן".