"ישראל תהפוך למדינה בין המובילות בעולם באנרגיה סולרית בתוך עשור", הכריז היום (שני) שר האנרגיה יובל שטייניץ (הליכוד) במסיבת עיתונאים שהתקיימה במשרדי חברת נתג"ז(נתיבי גז טבעי לישראל). השר הסביר כי שילוב האנרגיה הסולרית יצמצם את הקמת תחנות הכח בגז, אך המחויבות הלאומית לאספקת חשמל לכל באופן אמין לא תיפגע ומחיר החשמל לא יושפע מהותית.
בהמשך להכרזת שר האנרגיה שטייניץ, מפרסמת היום רשות החשמל להתייחסות הציבור את המלצתה לשר להגדיל את יעד האנרגיות המתחדשות ל-30% עד שנת 2030.
"אני רוצה להציג את המהלך המרכזי הבא שיאפיין את השנים הקרובות" אמר שטייניץ "הפיכת השמש לגורם מרכזי ומשמעותי בתחום ייצור האנרגיה במדינת ישראל. מדובר במנוע כלכלי אדיר שייצר המון מקומות עבודה ויאפשר לנו לפתח משק חשמל מבוזר תוך המשך מגמת הורדת זיהום האוויר"
את סדרי העדיפויות של משק החשמל הציג כך: "הפרמטר הראשון זה ביטחון אנרגטי, השני זה בריאות הציבור, השלישי זה הפרמטר הכלכלי". השר הודיע כי אין כוונה לשחוק את המחויבות לאספקת חשמל אמינה לכל, עקב המעבר ליצרנות פרטית בהיקפים הולכים וגדלים.
מודאגים מאסדת לוויתן
שטייניץ סיפר על "שיחה לא נעימה" שקיים עם הנהלת חברת נובל אנרג'י בשל ריבוי התקלות שהתרחשו עד כה באסדת לוויתן. "אמנם, לא נרשם נזק לאיכות האוויר בחוף בסמוך לאסדה, שהיא עדיין גבוהה בהרבה לעומת האוויר בתל אביב, באשדוד ובחיפה, אבל אנחנו מודאגים. לא צריכות להתרחש כל כך הרבה תקלות לכן השבתנו לעת הזאת את המתקן שמאפשר להגדיל את ההפקה וכנראה היה קשור לחלק מהתקלות".
19,000 מגהואט מחכים ליזמים, הגז יזנק מ-64% ל-70%
"התכנית היא להקים בעשור הקרוב מתקני אנרגיית שמש ואגירת חשמל בהיקף של כ- 19,000 מגהואט. ב-2030 נעמוד על 30% אנרגיות מתחדשות לעומת 30% פחם כיום", אמר השר. בהתאמה, השימוש בגז יעלה מ-64% כיום ל-70% ב-2030. מימוש התכנית יחייב "הסתערות" על כל שטח פנוי שאפשר להתקין בו פנלים סולריים: שטחים פתוחים, מחלפים, עשרות אלפי גגות, מאגרי מים, שטחים חקלאיים בדו שימוש (מתקנים אגרו וולטאים) – מתכונת שעד היום עוכבה בישראל על ידי משרד החקלאות.
ההיקף המתוכנן הוא הקמת סך הספק מותקן חשמל של 15,774 מגהואט סולרי ב-2030 ועוד 1,072 מגהואט מסוגים אחרים של אנרגיות מתחדשות בעיקר רוח. בתחום הגיבוי, מתוכננת הקמת כושר אגירה בהספק של 3,000 מגהואט, ברובו בסוללות, אשר יסייעו לפצות על התנודתיות הרבה באנרגיה הסולרית ולייעל את השימוש בתחנות הכח על גז שכבר בנויות – להפעילן יותר שעות בשנה, אך להקים פחות תחנות חדשות, בזכות היכולת לספק חשמל ממתקני אגירה בשעות ביקוש השיא ובזמנים בהם התפוקה הסולרית ירודה.
למה לא 100%?
לפי השר, ישראל היא אי אנרגטי, אוכלוסייתה גדלה ומכל מגוון האנרגיות המתחדשות, רק אנרגיית השמש רלוונטית לייצור חשמל בישראל בקנה מידה רחב. לכן, השוואות למדינות אשר נהנות משפע מקורות טבעיים להפקת חשמל כמו ניו זילנד ואלבניה לא נתפסות כרלוונטיות בעיני צמרת המשרד והשר.
עם זאת, גם תחת הנחת השימוש באנרגיה סולרית בלבד, ישנן עבודות מחקר שהראו שישראל יכולה להגיע לאחוז שילוב גבוה יותר מ-30%, דוגמת המשרד להגנת הסביבה, שמצא כי ניתן להגיע ל-43% אנרגיות מתחדשות בעזרת מתקני גגות בלבד, זאת מבלי שסופרים בכלל את ההתקנות בשטחים פתוחים.
זיהום האוויר ימשיך לרדת
הבחירה בקידום אנרגיות מתחדשות צפויה להמשיך את המגמה של הפחתת זיהום האוויר באופן דרמטי ממשק החשמל. עד כה, הפחתה זו הושגה בזכות שילוב תחנות כח מונעות בגז והתקנת מסננים במרבית תחנות הכח הפחמיות. בעשור הבא הירידה בזיהום האוויר תושג באמצעות סגירת תחנות הכח הפחמיות ושילוב מתקני אגירה ופנלים סולריים בהיקף גבוה, שאינם פולטים זיהום אוויר. לצד זאת, יש לציין כי הישענות מרובה על גז, כפי המתוכנן, לא תגרום להפחתה דומה בפליטת גזי חממה, אותה מציגים כ"ירידה בסך פליטות לנפש", ולא במונחי סך פליטות מכל משק החשמל.
היזמים של תחנות הכח ימתינו
אסף אילת, ראש רשות החשמל יסיים את תפקידו בחודש הבא, במסיבת העיתונאים הוא חידד את המדיניות שביקש ליישם: "אנחנו נבנה רק מה שצריך. אין לנו כרגע תכנית מסודרת להקמת תחנות כח קונבנציונליות, קודם נמתין לקבלת ההחלטות לגבי האנרגיות המתחדשות. רק אחר-כך נוכל לדעת מה הטכנולוגיות הנכונות להקמת תחנות כח חדשות".
אילת קרא לציבור להיכנס להשקעות בתחום הסולרי: "אנחנו צריכים להקים אלפי מגהואט בעשור הקרוב. אין מה לחשוש מלהיכנס לתחום הזה כמו שהיה עד עכשיו עם מכסות כאלו ואחרות. הכל הולך לגדול". אילת ציין כי ללא הקורונה, ישראל הייתה עומדת ביעד שהציבה לעצמה של 10% מהפקת החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנת 2020, יעד המתקבל מהספק מותקן של 3,800 מגהואט.
לדבריו, המצב כיום הוא רק 3,000 מגהואט, כך שישראל לא תעמוד ביעד השנה. עוד הוסיף כי "אין בכלל במה ללחצים עלינו להקים עוד תחנות כח. את התחנות הפחמיות אנחנו נסב לגז". השר שטייניץ הוסיף כי "תחנות חדשות יקומו בעיקר מתחמים קיימים או בצמוד להם משיקולים נוף וסביבה. לא נוכל לבטל לגמרי את הצורך בהקמת תחנות אבל הכמות תצומצם".
80 מיליארד שקלים של השקעות בפתח
ההשקעות המתוכננות ייעשו בעיקר באמצעות תמרוץ המשק הפרטי, אך בניגוד למה שהיה עד עכשיו, הסכומים לא יתמקדו רק בתאגידים גדולים, אלא בעשרות אלפי השקעות קטנות במערכות קטנות ובינוניות. ההשקעה המיועדת לעשור הקרוב תכלול לפחות 41 מיליארד שקלים באנרגיות מתחדשות, 7 מיליארד שקלים במתקני אגירה ו-19 מיליארד שקלים בפיתוח הרשת.
יותר חשמל סולרי מאשר בגרמניה בפחות כסף
השר שטייניץ התייחס למחיר החשמל הגבוה בגרמניה והבטיח כי בישראל המחיר לא יתייקר מהותית. "הם בנו את המערכות שלהם מוקדם וזה ייקר את החשמל. הם יגיעו ל-14% סולרי ב-2030 ואנחנו נגיע ל-26%, אבל במחירים הרבה יותר זולים". אף שהייצור החשמל הסולרי זול משמעותית מייצור החשמל מגז, הרי שעלויות הגיבוי, בדמות מתקני אגירה ושמירה על כושר ייצור רגיל בהיקף גבוה יחסית, תוך ניצול מופחת שלו, מקטינים את התועלת הכלכלית.
מעבודת המטה של רשות החשמל עולה כי לא רק שזינוק ל-30% אנרגיות מתחדשות בשנת 2030 לא יגרום לעליה מהותית במחיר החשמל, אלא גם שהכללת התועלת העקיפה לבריאות הציבור והפחתת פליטות גזי החממה, תמקם את התכנית כמשתלמת באופן ברור.
מה השלב הבא?
השלבים שכבר הסתיימו הם בקשת השר להתייעצות ועבודת המטה של רשות החשמל. הציבור מוזמן להגיב על עבודת המטה בשימוע, שבסופו יכולה להתקבל החלטת שר לעשור הקרוב. לא יהיה ניתן לממש את התכנית ללא הסכמה רחבה שתתבטא בהחלטת ממשלה, ואולי אף בשינויי חקיקה מסויימים, להסדרת תחומי פעילות חדשים כמו מתקני אגירה, הסרת חסמים להתקנת מערכות סולריות בשטחים שונים, לרבות גגות בתים משותפים ושדות חקלאיים בדו-שימוש. "את הפחם הפחתנו בחצי גם ללא החלטת ממשלה, אלא רק בהחלטות במשרד האנרגיה", אמר שטייניץ, "אך בהמשך יהיה מקום גם להחלטת ממשלה בנושא".
המגזר הציבורי יתבקש להוביל
אודי אדירי, מנכ"ל משרד האנרגיה, ציין כי על המשרד מוטלת החובה לאפשר את מימוש התכנית: "ככל שאנחנו עוסקים בזה – אנחנו מגלים את הצורך להסיר חסמים נוספים. אנחנו נחייב בנייני ממשלה וגופים מתוקצבים להתקין מערכות על הגגות, בלפחות 50% משטח הגג. במקביל, נקים קרן ערבויות שתסייע להם לממן את זה".
חלק מהותי בתכנית נשען על עשרות אלפי החלטות פרטיות להקים מתקני גגות סולריים ואף מתקני אגירה ביתיים אשר משרד האנרגיה לא יכול להטיל על איש. לכן, חובת ההוכחה תהיה בתחום התמריצים והסרת החסמים הבירוקרטיים מביצוע החלטות אלו. חברת החשמל כן תורשה להקים מתקני אגירה בתוך מתקניה שלה כמו מיקום של סוללות בתחנות השנאה."
