יו״ר ההסתדרות פנה לשר האוצר בדרישה לחוקק מנגנון של חל"ת גמיש שיסייע למקומות העבודה במגזר הפרטי להחזיר את העובדים לתעסוקה.

ארנון בר-דוד בירך על רשת הביטחון שנפרסה עד כה בדמות תשלום אבטלה ליוצאים לחל"ת, וכן על תכניות הסיוע לקליטת עובדים עליהן הכריזה הממשלה, אך הוסיף ש"בהיעדר כלי מדיניות משלימים, קיים סיכון שגל החל"ת ההמוני והזמני יתקבע, ויהפוך למצב של אבטלה המונית וקבועה".

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד | ושר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: אגף הדוברות בהסתדרות | תומר ניוברג/פלאש 90)

"יש צורך בפתרון יצירתי שישלב בין העסקה זמנית בהיקף משרה מופחת, לבין דמי אבטלה – במקומות העבודה במגזר הפרטי", כתב יו״ר ההסתדרות לשר כ"ץ, "מודל כזה של חל"ת גמיש, פועל בהצלחה רבה במדינות רבות מאז פרוץ המשבר, והאיחוד האירופי אף קבע המלצת מדיניות רשמית בנושא".

כבר לפני חודש, עוד בשלהי כהונתו של שר האוצר הקודם, פנו ההסתדרות והמעסיקים במשותף לממשלה, בדרישה להסדיר מנגנון דומה של סבסוד שכר חלקי. אז הם הציעו את המודל הגרמני שיאפשר למעסיקים לקלוט עובדים גם בחלקיות משרה, תוך שהעובדים ממשיכים להנות מתנאים מקבילים לדמי אבטלה, בגין חלק המשרה שבו הם לא עובדים.

בר-דוד דורש מכ"ץ גם להאריך את ההקלות בזכאות לדמי אבטלה למי שמכסת ימי האבטלה שלו הסתיימה. במכתבו הוא מציין כי מנתוני הביטוח הלאומי כ-235 אלף מקבלי קצבת אבטלה יאבדו אותה בימים הקרובים לאחר שההקלות לא הוארכו בסוף מאי.

את המכתב חתם יו"ר ההסתדרות במילים: "מדובר בשעת מבחן לאומית, אני משוכנע שיחד נדע לצלוח גם את האתגרים הרבים שעומדים בפני המשק הישראלי". המכתב מוען גם לשרי הכלכלה והעבודה, פרץ ושמולי, למנכ״ל הביטוח הלאומי, ולראש אגף התקציבים באוצר.