המשרד להגנת הסביבה שוקל להטיל מס פחמן במטרה להיאבק במשבר האקלים ולכסות את העלויות הנגזרות על המשק כתוצאה מהנזק הנגרם הבריאותי והסביבתי הנגרם משימוש בדלקים מזהמים. בהודעת המשרד נכתב כי תמחור הפחמן באמצעות מס על דלקים יצליח לכסות כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. במשרד טוענים שהמס לא אמור לפגוע ביעדי הצמיחה הכלכלית ואף לתרום לשמירה על יעדי גביית המיסים. לדבריהם, "יש לוודא כי המיסוי אינו פוגע באוכלוסייה המוחלשת ובתעשייה המקומית".

"אנחנו מעלים הילוך במאבק במשבר האקלים העולמי, ותמחור הפחמן הוא הכלי הכלכלי היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה," אמרה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל (הליכוד). "במהלך זה נצטרף לרוב המכריע של מדינות ה-OECD, המתמחרות את הפחמן, אך קובעות בצידו מנגנונים המעצימים את הסביבה ואת ההתייעלות האנרגטית". 92% ממדינות ה-OECD כבר מפעילות מנגנוני תמחור פחמן ברמות שונות.

תמחור פחמן בדמות מיסוי על פליטות הוא כלי שנועד לפתור 'כשל שוק' – מצב שבו כוחות השוק החופשי, שלפי התיאוריה הקפיטליסטית אמורים להיטיב עם כלל הגורמים בחברה, לא מצליחים לעשות זאת בלי התערבות חיצונית של הממשלה. לטענת מרבית הגופים הכלכליים ומדעני האקלים, לנזק הנגרם מפליטות גזי החממה ישנה עלות כלכלית כבדה. הנזקים הללו הם הוצאה מוגברת על בריאות, התמודדות עם אסונות טבע מוגברים, בניית מתקני התפלת מים וטכנולוגיות חקלאיות לשמירה על אספקת משאבי הטבע ומזון לאזרחים ועוד. אולם בהיעדר תמחור פחמן, הגופים שפולטים אותו אינם נדרשים לשלם כלל בשל הפליטות, דבר שמוביל לפליטה מוגברת לא תלות בנזק הכלכלי הכבד שנגרם כתוצאה ממנה, ומהווה 'עלות חיצונית' עבור המדינה.

מיסוי פליטות גזי חממה עשוי בנוסף לספק תמריץ להתייעלות אנרגטית ולמעבר לאנרגיה מתחדשת, בכך לעזור לישראל לעמוד התחייבות שלה לצמצום פליטות גזי חממה במסגרת הסכם פריז. במשרד להגנת הסביבה מציעים כי תקבולי מיסוי הפחמן יחולקו ברובם בין פרויקטים להפחתת פליטות ופיתוח כלכלה דלת פחמן (46%), והעשרת תקציב המדינה (44%).

ארגונים כלכליים רבים הביעו תמיכה במיסוי פחמן, ואף קבעו רמות תמחור שונות. קרן המטבע העולמית, למשל, קוראת להטיל מס פחמן אשר יעלה בהדרגה ויגיע ל-75$ לטון בשנת 2030. ארגון ה-OECD ממליץ למדינות החברות בו להטיל מס פחמן בגובה של 80-40 יורו לטון פחמן דו חמצני עד שנת 2020 ו-100-50 יורו לטון פחמן דו חמצני עד 2030. כיום שיעור המס הממוצע במדינות ה-OECD עומד על 24 דולר לטון פחמן. כבר כיום מוטל בלו על דלקים בתעשייה ובתחנות כוח, אולם לפי ניתוח של המשרד הוא אינו משקף את מלוא העלויות החיצוניות של פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה.

אתמול (רביעי) התקיימה סדנת מומחים משותפת של המשרד להגנת הסביבה ובנק ישראל בנושא תהליך ההתחממות הגלובלית והשפעתו הפוטנציאלית על כלכלת ישראל, בה דובר בין היתר על סוגיית מיסוי הפחמן.

נגדי בנק ישראל פרופ' אמיר ירון מסר כי "הדיון בנושא ההתחממות הגלובלית והשלכותיה על הפעילות הכלכלית תופס מקום הולך וגדל בשיח הכלכלי ובתהליכי קבלת ההחלטות בעולם. לימוד הנושא, ופיתוח דרכים להיערך להשפעותיו, מהווים חלק מפעילות המחקר בבנק ישראל והעלאת המודעות לנושא זה חשובה בעיני. אני מברך על שיתוף הפעולה הפורה בין בנק ישראל והמשרד להגנת הסביבה בנושא זה ועל אירוח הכנס המשותף."

המשרד להגנת הסביבה טרם גיבש את המלצתו לגבי הסכום עליו צריך לעמוד המיסוי בישראל. לטענת המשרד העלות החיצונית של פליטות פחמן עומדת על 140 שקל לטון, לפי המלצת סוכנות הסביבה האמריקאית.

השפעת תמחור פחמן על חשבון חשמל של משק בית ממוצע תלויה בתמהיל הדלקים לייצור חשמל (מקור: המשרד להגנת הסביבה).

לפי המשרד, במקרה של מיסוי ברמה המלאה של 140 שקל לטון, התוספת העלות הממוצעת לתעריף החשמל למשק בית תעמוד על 31 ש"ח, לפי תרחיש ביניים. בתרחיש לפי תמהיל הדלקים של 2018 התוספת תעמוד על 56 ש"ח, בתרחיש השאפתני בו יש שימוש מוגבר באנרגיה מתחדשת, העלות תעמוד על 9 ש"ח. במשרד מדגישים כי חשוב לוודא כי מיסוי הפחמן לא ייפגע באוכלוסיות מוחלשות או בתעשייה מקומית, וכי יש מקום לשקול להשתמש בתקבולי המס כדי לצמצם את הפגיעה.