משרד התקשורת מפרסם הצעה לסטנדרט חדש לרשתות סיבים אופטיים שתגיע לכל בית. המטרה היא לדחוף את חברות התקשורת לספק טכנולוגיה מתקדמת שתאפשר גלישה במהירויות של 1000 – 50,000 מגה. ולייצר סטנדרט משותף לכל השוק.
משרד התקשורת פירסם שימוע בו הוא מבקש לקבוע אפיון של רשת תקשורת כ"בעלת קיבולת גבוהה מאוד", המונח המקצועי שמתאר למשל, רשת סיבים אופטיים שמחברת את הלקוחות לרשת האינטרנט. בכך מבקש המשרד לקבוע יעד גבוה לאיכות התשתית הנייחת ברשתות המתקדמות שייפרשו בארץ.
מדובר בצעד חשוב מאוד לחברות התקשורת, כך שיוכלו לצפון פני עתיד, לתכנן את ההשקעות שלהן לשנים הקרובות. המשרד בעצם אומר לחברות, זה הסטנדרט שמצופה מכן לספק בשנים הבאות והרגולציה תיגזר ממנו.
הבעיה שמשרד התקשורת מפגר במידת מה אחרי הטכנולוגיה שכבר קיימת בישראל. חלק מהחברות פרסו רשתות סיבים במקמות מסויימים ללא סטנדרטים משותפים ובטכנולוגיות שונות שלא תואמות זו את זו. המשמעות העיקרית של ההכרזה היא כלפי מי שעדיין לא שדרגו את הרשת: בזק והוט.
"היום אנו מביאים בשורה לשוק התקשורת ולצרכנים בהצבת סטנדרט לתקשורת ביתית מתקדמת", אמר מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן. "לצרכן הישראלי מגיעה חווית משתמש באיכות גבוהה כמקובל במדינות המתקדמות בעולם. פרישת הסיבים תאפשר לתושבי ישראל ליהנות מפירות הטכנולוגיות המתקדמות בענף התקשורת, והדבר יהווה מנוע צמיחה לכלכלה, ויגשר על מרחקים בין הגבולות והפריפריה למרכז".
מה עדיף ללקוחות?
רוב מבני המגורים בישראל לא תוכננו להכיל בתוכם ריבוי של תשתיות תקשורת קווית. חיבור לרשת סיבים אופטיים מחייב עבודות התקנה מורכבות בתוך הדירה, כולל קידוחים והשחלת סיבים, למעט מיעוט של דירות חדשות, שהותקנו בהן תשתיות כאלו כבר במהלך הבניה.
הלקוח יעמוד בפני בחירה בין השחלת סיב אופטי בתעלות התקשורת הקיימות שלא תוכננו בהתאם לבין נזק אסתטי בשל הצורך בהוספת תעלות תקשורת חיצוניות על גבי הקיר. אפשרות נוספת תהיה להמשיך ולעבוד עם כבלי הנחושת הפרוסים כיום, על ידי שדרג רק של ציוד הקצה – ארונות התקשורת והמודם, כך שיאפשרו תעבורת מידע בעומסים גבוהים.
מה יהיה הסטנדרט החדש?
בשונה מהרגולציה האירופאית, משרד התקשורת מכוון לכך שרק רשתות קוויות יזכו להגדרה של רשת תקשורת "בקיבולת גבוהה מאוד". רשתות אלחוטיות בביצועים גבוהים לא יוכרו כחלופה שוות ערך בשל רגישותן הגבוהה יותר למזג האוויר.
אחת השאלות המרכזיות היא: עד לאן צריכים להגיע הסיבים האופטיים? במשרד התקשורת מציעים שהשיטה העיקרית לפריסה תהיה עד השקע בתוך דירת הלקוח (FTTH) ולא שיטות משולבות כמו פריסה עד הבניין (FTTB) ומשם העברת המידע לדירה על בסיס כבל הנחושת שכבר קיים.
במשרד התקשורת מציעים להשאיר פתח לרשת תקשורת בטכנולוגיה שונה, בתנאי שתעמוד בסף ביצועים של קצב הורדה של 1,000 מגה ומעלה וקצב שליחה של 200 מגה מעלה – דרישת סף שאין לה תקדים בארץ, נכון להיום.
החלטה זו ממשיכה את הטיוטה למתווה פריסת הסיבים של המשרד, לפיו חברות התקשורת יבחרו היכן כדאי להן לפרוס סיבים, ויידרשו להפריש כסף לקרן שתממן סבסוד פריסה באזורים לא כדאיים.
לא מעוניינים בטכנולוגיית ביניים
ההעדפה לשיטת FTTH (פריסת הסיב האופטי עד לשקע בתוך הדירה) מבוססת על ראיה צופה פני עתיד, משום שרק בשיטה זו ניתן יהיה לשדרג את רוחב הפס לטכנולוגיות העתידיות, שיאפשרו מהירות גלישה שנראות היום דמיוניות של 25 ג'יגה ואפילו 50 ג'יגה. זאת לעומת כבלי הנחושת הפרוסים היום שמוגבלים לתקרה של ג'יגה אחד.
בגלל הרצון לדחוף את הסטנדרטים כלפי מעלה, במשרד שוללים קידום של טכנולוגיות ביניים, זולות ופשוטות לשימוש, כמו V35B. שיטה שתאפשר לבזק להציע רוחבי פס הגבוהים פי שניים ויותר ממה שהיא מציעה כיום, על גבי רשת הנחושת הקיימת. במקביל, המשרד מתיר לכל המתחרות של בזק להציע קצבי גלישה גבוהים ללא מגבלה.
בחברת בזק מעדיפים לפרוס סיבים בהתאם לדרישת המשרד, בשיטת FTTH, אך שואפים גם לקבל אישור לשימוש בטכנולוגיות ביניים ברשת הנחושת – V35B, שמתאימה ל-200-300 מגה, ו-G. Fast, שמתאימה ל-300-1,000 מגה. סירוב משרד התקשורת לאשר את טכנולוגיות הביניים מסייע לחברות השונות להתחרות בבזק, אך מונע מציבור גדול, שתלוי רק בתשתיות של בזק, לקבל אינטרנט משופר באופן מיידי.
