משרד התקשורת, מפרסם היום (שלישי) חוות דעת שגיבש צוות בין משרדי שמציעה מתווה לפריסה כלל ארצית של סיבים אופטיים במהירות גלישה של עד 1,000 מגה-ביט. על פי המתווה, בזק תספק חיבור לסיבים ב-80% ממשקי הבית במדינה, ואילו חברות אחרות יתומרצו להשלים פריסה בשאר איזורי המדינה, בשאיפה לפריסה ארצית מלאה, של לפחות ספק אחד.

חוות הדעת של הצוות המשותף למשרדי התקשורת, האוצר ורשות התחרות מפרטת את שינויי הרגולציה ורכיבי האסדרה אותם מומלץ ליישם במטרה להביא לפרישת רשת כלל ארצית של סיבים אופטיים. כדי ליישם אותן , מתבקשים שינויי חקיקה, שישנו את חובת השירות הכלל הארצי של בזק, ואלו יוכלו להתממש רק בממשלה הבאה.

הנחת כבלי תקשורת תת-קרקעיים (צילום: shutterstock).

לפי המשרד, מטרת קידום פרישת הסיבים באופן נרחב ברחבי המדינה היא להביא לקפיצה טכנולוגית שתציב את ישראל בקבוצת המדינות המתקדמות ביותר מבחינת רשתות תקשורת נייחות. בטווח הארוך מטרת האסדרה המוצעת היא להביא לפרישתן של רשתות תקשורת רחבות פס מתקדמות בכל הארץ תוך מספר שנים בודד ויצירת תשתית לשוק תחרותי, למרות שמטרות אלו סותרות אחת את השניה.

הצוות פרסם מסמך בן 71 ובו הוא מאשר את עמדת בזק לפיה במצב השוק הקיים, סביר שאין כדאיות כלכלית בפרישה כלל ארצית של תשתית סיבים אופטיים. לכן, הצוות ממליץ כי תינתן לבזק האפשרות לבחור את היקף חובת הפרישה שתחול עליה, כאשר הפריסה המינימלית האפשרית לחברה היא 80%. לבזק יש יתרונות ייחודיים שהם הבעלות על תשתית פאסיבית – תעלות, גובים וארונות תקשורת בפריסה ארצית – וכן פריסה של סיבים שכבר נעשתה לכ-60% ממשקי הבית, למעט השלב האחרון והיקר שנקרא המייל האחרון – החיבור מהארון או הבניין לדירות עצמן, החלפת הציוד בארונות והחלפת המודמים בבתי הלקוחות. הנתב שבזק כבר השיקה, מסוגל להתמודד עם השדרוג למהירויות הגבוהות שסיבים מאפשרים.

כאשר תיכנס האסדרה לתוקף, בזק תהיה אמורה להפעיל את הרשת בהיקף שתבחר (80% ומעלה) במשך חמש שנים. הפריסה באיזורים אחרים אמורה להיות מושלמת בתוך 15-10 שנים.

מי יממן פריסה באיזורים לא כדאיים?

הצוות מציע למכרז את הפריסה באיזורים לא כדאיים כלכלית כך שבכל איזור שבו בזק תחליט שלא לפרוס, יתאפשר לכלל חברות התקשורת לפרוס סיבים במקומה, בעזרת קרן סבסודים ציבורית. המימון לקרן מבוסס על גביית 0.5% מההכנסות של כלל חברות התקשורת, כך שבזק תישא בעיקר העלות הזו. בנוסף, החברה הזוכה תזכה לתשלומי שכירות מופחתים על השימוש בתשתית הפאסיבית של בזק, אך תחוייב להציע בעצמה שירות סיטונאי. כלומר, כלל חברות התקשורת יוכלו לשווק את הסיבים של זוכות המכרזים, במחיר מפוקח.

נטל המימון לפריסת סיבים אופטיים באיזורים הלא כלכליים (נתונים: משרד התקשורת, גרפיקה: אידאה)

בעיית הפריסה באיזורים לא כלכליים קיימת בכל מדינה בה תשתיות התקשורת הן מופרטות. הצוות המשותף בחן מודלים הנהוגים בארצות רבות, וממליץ על מודל בו חברות התקשורת עצמן מממנות את קרן הסבסודים ולא תקציב המדינה. הקרן לא מבטיחה שבכל איזור ואיזור יהיה זוכה במכרז שיתחייב לממן פריסת סיבים, אך במשרד סבורים שמנגנון הסבסודים יוכל להבטיח כדאיות כלכלית.

מדיניות מימון פרישה באזורים לא כדאיים במדינות שונות (נתונים: משרד התקשורת, גרפיקה: אידאה)

האינטרסים השונים של חברות התשתית

פרטנר מקווה להשיג דומיננטיות בפריסת סיבים מהירים במהירות 500 ו-1,000 מגה באיזורי הפריסה שלה תוך שמירת המונופול שלה על הרשת של עצמה, ולהמשיך ליהנות מהמצב הנוכחי של פריסה ללא רישיון וללא כל חובת פריסה, על פי רוב תוך שימוש בתעלות של בזק ובעזרת בקבלנים חיצוניים. לבזק מותר רק לשלוח תצפיתן מטעמה לעבודות של פרטנר.

סלקום מכרה את פעילות הסיבים שלה לחברת IBC בכדי להתמודד עם עומס תשלומי חובות ורווחיות אפסית מפעילותה העיקרית – שוק הסלולר. סלקום שולטת ב-IBC במשותף עם קרן תש"י, ואם ביום מן הימים החברה תגיע לרווחיות, סלקום תהנה ממנה בעתיד. הסיכוי לכך נמוך, משום ש-IBC זקוקה להון רב כדי לעמוד בחובה של 40% פריסה שסלקום תתקשה לספק, ולכן הרווחיות תגיע, אם בכלל, בעתיד הרחוק.

הוט קיבלה מהמדינה פטור מהשלמת פריסת הכבלים ביישובים הלא מחוברים, ולא מעוניינת לפרוס סיבים אופטיים מהירים. רשת הכבלים של הוט הקיימת מסוגלת להעביר אינטרנט במהירות של עד 500 מגהביט. ומהירות זו מאפשרת לה להישאר אטרקטיבית בשנים הקרובות ללא כל השקעה חדשה. פעילות התוכן של שידורי הוט תוכל להיות משווקת על גבי רשת סלולר ליישובים המנותקים מכבלים והיא מקדמת את הוט להתפתח תוך מספר שנים לכיוון של חברת תוכן המשדרת באינטרנט ללא ציוד אקטיבי – ממירים או רשת, במקביל למהלכים ארוכי טווח דומים אצל YES.

עובדי חברת קבלן חיצונית עובדים באופן לא בטיחותי לכאורה על פיר תקשורת של בזק, פברואר 2018 (צילום: עובדי בזק)

חברת בזק תזכה להחרגת שירותי הסיבים המהירים מחובה פריסה כלל ארצית, בעבור פריסה בהיקף שבין 80% ל-100% לפי בחירתה. גם בתוך פריסה זו, בשונה מ-IBC ופרטנר, בזק תיאלץ להשכיר למתחרות את השימוש ברשת במחיר מפוקח – 87 שקלים למהירות של עד 400 מגה ו-100 שקלים למהירות של 1,000-400 מגה. באיזורים ללא סיבים בזק תורשמה לשדרג את הרשת לטכנולוגיית ביניים המאפשרת גלישה במהירות 200 מגה. כיום, באזורים בעלי בעיות תשתית בזק מסוגלת לספק מהירות של 40 מגהביט ואף 15 מגהביט בלבד.

שוק התקשורת כולו בפלונטר רגולטורי וכלכלי קשה להתרה

במשרד התקשורת משתדלים לקדם השקעה אדירה בשדרוג טכנולוגי של רשתות התקשורת, גם בתחום הסלולר, באמצעות מכרז תדרי הדור החמישי וגם בנושא תשתית קווית אולטרה מהירה. במקביל, תנאי אסדרת השוק רוששו את חברות התקשורת, למעט בזק, כך שרק לבזק יש היקפי הון שמאפשרים השקעות גדולות.

בנוסף לכך, המשרד ממשיך להטיל על בזק מגבלות רבות, בכדי לסייע לנתח השוק של חברות התקשורת המתחרות, גם כשלא ברור מה התועלת לציבור הרחב מאסדרות אלו. כבר במצב הקיים, פריסת הסיבים של פרטנר ושל חברת IBC, בבעלות חלקית של סלקום, כוללת חפיפה בפריסה – לפחות כ-100 אלף משקי בית מתוך חצי מליון שתשתיות הסיבים מגיעות לקרבתם (נגישות לסיבים). אחוזי החיבור בפועל לסיבים בישראל נמוכים ממש – כ-4% בלבד.

מתווה משרד התקשורת צפוי להתיר לבזק להניח תשתית שלישית באותם משקי בית, תשתית שניה בעבור 400 אלף משקי בית שכבר יש להם נגישות לסיבים ותשתית בלעדית בחלק ניכר מאיזורי המדינה, והיעדר תשתית סיבים באיזורים הבלתי כלכליים, עד אשר יופעל בהצלחה המנגנון שמתמרץ חברות תקשורת להנות מקרן סבסודים, אם אכן יופעל בהצלחה.

הנחת כבלי תקשורת תת-קרקעיים (צילום: shutterstock)

שיטת פריסה זו, הכוללת לעתים ארבע תשתיות שונות לאותו בניין (3 בסיבים ואחת בכבלים) מקטינה את ההחזרים על ההשקעה לחברות התקשורת באיזורים התחרותיים, ומשמרת פערים בנגישות לטכנולוגיה מתקדמת בין איזורים שונים ברחבי הארץ, כאשר במקרה הטוב ביותר, בעוד  15-10שנה, יגיעו תשתיות קוויות מתקדמות לאיזורים בלתי כלכליים. במשרד התקשורת מציינים כי אין כמעט מדינות שהציבו לעצמן יעד של פריסה כלל ארצית בטכנולוגיה הכי מתקדמת, והמתווה הנוכחי ממקם את ישראל במקום גבוה מבחינת הצבת היעדים.

בשביל מה צריך ספקי אינטרנט ?

באופן תמוה, משרד התקשורת לא מתכוון לבטל את ההסדרה שמחייבת להפריד בין תשתית אינטרנט לספק אינטרנט (ISP) שברוב מדינות העולם בוטלה, משום שאין כל טעם בשירות מספק אינטרנט ללא שירות מקביל מבעל תשתית.

למה צריך ספק נפרד? (צילום: Shutterstock)

אף על פי כן, ברשת פרטנר, פרטנר היא גם בעלת התשתית וגם הספק הבלעדי, כפי שהיה המצב ברשת סלקום. מכירת פעילות זו מסלקום ל-IBC, העבירה אותה לרגולציה שנקבעה ל-IBC, שם יש בחירה בין ספקים שונים. הפרדת ה-ISP, היא דוגמא להנהגת תחרות במקטע שכבר אינו מספק שום תועלת מהותית לציבור ואף מייקר את השירות בכללותו, משום שהוא מחייב את חברות התקשורת בהוצאות מוגדלות לשם מערכות שירות לקוחות, חיוב וגבייה.

יישום הפרדה זו נעשה בצורה מפלה, אשר מעניקה פטור לחלק מבעלי התשתית מאסדרה זו, בניגוד לכללים שמשרד התקשורת בעצמו קבע ברשיונות של חבורת התקשורת.

לציבור יש אפשרות להגיב למסקנות עבודת הצוות בדואר אלקטרוני erezt@moc.gov.il, וזאת לא יאוחר מיום 25 בנובמבר 2019, בעבור גברת תמר ארז, מרכזת בכירה (כלכלה ורגולציה) באגף כלכלה במשרד התקשורת.