יום לאחר ההודעה הדרמטית על הכוונה לפטר 250 מעובדי החברה, ניתן להעריך כי הצרות הכלכליות של חברת סלקום הן אמיתיות. הרגולציה של משרד התקשורת היא אכן הסיבה, אבל לא "רגולציה מכבידה" כטענת המנכ"ל שטרן, אלא דה רגולציה מקלה, ומפלה, תוך עידוד הפרת החוק במקום אכיפתו. שטרן יכול לחסוך לחברה 100 מליון שקל בקלות אם יבטל את עסקת IBC, שלא ברור איך היא תשתלם לסלקום, למרות הקלות רגולטוריות רבות שנעשו בעבורה.
על פניו, נראה שניר שטרן, המנכ"ל של סלקום, פועל מתוך אחריות אמיתית לגורל החברה. לפני שנקט באיום לפטר עובדים, ניסה לנקוט בצעדים מתונים של הקפאת שכר ופגיעה בתקציבי הרווחה לעובדים, לצד נכונות לקצץ בשכר ההנהלה. אין בכך פלא, לאור המצב הפיננסי הקשה בו היא נמצאת, של רווחיות אפסית ומצבת חובות גדולה.
עם זאת, שטרן לא מספר את כל האמת. הוא מתעלם מהכוונה של סלקום להשקיע 100 מליון ש"ח ברכישת השליטה בחברת IBC – מדובר בעסקה די מסוכנת, ללא החזר השקעה בשנים הקרובות, אם בכלל.
הצרות של סלקום הן אמיתיות לחלוטין
לו שטרן היה מספר את כל האמת לעובדים, הייתה נחשפת מסכת ארוכה של רגולציות סותרות מצד משרד התקשורת – מצד אחד הקלות רבות לסלקום בהמון תחומים ומהצד השני נזק גדול הרבה יותר בדמות ריסוק הרווחיות בשוק הסלולר. למעשה, משרד התקשורת מעודד חברות תקשורת להפר את החוקים והתקנות שהוא אמור לאכוף. השיטה הזו פועלת לרעת סלקום בחשבון אחרון, כי היא מרסקת את כל הסטנדרטים לפיהם בנוי שוק תקשורת, וקשה לעצב מדיניות עסקית בתוך כאוס רגולטורי.
"כידוע לכם, אנו פועלים בשוק הסלולר בסביבת תחרות מוגברת. ברבעון השני לשנת 2018 דיווחנו על הפסד של 37 מיליון שקל. גם תוצאות הרבעון השלישי של 2018, משקפות מגמה של המשך השחיקה ורווחיות אפסית", כך כתב שטרן המנכ"ל במכתב לעובדים אתמול (שני), בהודעה שגררה תגובה חריפה מהוועד העובדים ומההסתדרות. בהמשך המכתב, הוא מציג את סרבנות הועד לקיצוצים שונים בתקציב החברה, וטוען: "ההנהלה והוועד שותפים לרצון להימנע מפיטורי עובדים, אך לצערי אנו חלוקים בנוגע לשאלה איזה תקציבים יש לעצור השנה. אני מבהיר כי בכוונתי להמשיך לקיים דיאלוג פתוח עם יו"ר הוועד, במטרה להגיע לפתרון מוסכם שגם ידאג לרווחת עובדי החברה, גם ייתן מענה לצורך לבצע התייעלות בחברה ומעל הכל ימנע פיטורי עובדים". המכתב נועד לגייס את הסכמת העובדים לאותם קיצוצים, כאשר החלופה המוצגת היא פיטורים של 250 עובדים, מבלי להציג תמונה מלאה.
הבעיה הגדולה ביותר היא כנראה מצבת החובות של החברה, שעומדת על מעל 3 מיליארד שקל, לפי דיווחי החברה. היקף חובות כזה לא היה כה מכביד, כאשר לחברה היה תזרים חופשי של מאות מליונים בכל שנה. האם קיצוץ בהוצאות על העובדים בהיקף של כמה מליוני שקלים בשנה הוא מה שיציל את החברה ? זה בהחלט מה ששטרן מנסה לטעון.
המשפט שמסתיר את שורש הבעיה
"לאור המשך התחרות הגבוהה הצפויה בשנת 2019, והרגולציה המכבידה צמצמנו בחודשים האחרונים, כמעט לחלוטין, הוצאות בחברה שאינן מוגדרות כהכרחיות", כתב שטרן, בתיאור שפשוט לא תואם את כל העובדות. מאחוריו, מסכת גדולה של החלטות רגולציה רבות משמעות. ראשית, שטרן לא מסביר כיצד ההשקעה הצפויה במיזם הסיבים IBC, בהיקף של 100 מליון שקל, היא הכרחית לסלקום. היא אמנם חיונית לבעלים הנוכחיים של IBC, אבל לא ברור איך סלקום תוכל להרוויח ממנה גם אחרי המון הקלות רגולציה שכבר התקבלו. הן מצטרפות לשורה ארוכה של הקלות אחרות להן זכתה סלקום בשנים האחרונות ממשרד התקשורת. נמנה חלק מהן:
- הקלות בסלולר
בפברואר 2017 החליט משרד התקשורת להקל ברמת השירות הנדרשת למצב בו רישיונות המפעילים יתוקנו באופן שבו יהיה על המפעילים לעמוד בדרישות כיסוי התואמות למצב הכיסוי הקיים. במקביל, הפריסה של האנטנות ביהודה ושומרון מסובסדת בכספי ציבור, שעות מוקדי השירות צומצמו ל10 שעות ביום מ13 ומספר האנטנות של כלל החברות נמצא בירידה עקבית.
- הסכמי שיתוף הרשתות
המשרד אישר רשת משולשת לסלקום, מרתון 018 אקספון וגולן טלקום. על הוט מובייל ופרטנר נכפה לעשות זאת באמצעות מיקור חוץ – חברת PHI. ברשת סלקום, העבודות נעשות על ידי עובדי סלקום בלבד. חברות רשת משותפות הוקמו רק "על הנייר". המשרד מתעלם מכך.
- פריסת הסיבים
משרד התקשורת עודד את סלקום להשיק את השירות האינטרנט באמצעות סיבים, אך מבלי לחייב אותה בהוצאת רשיון לנושא זה. המשרד כן חייב את בזק להשכיר למתחרות את התשתיות שלה לשם כך. מי שרוכש תשתית אינטרנט מבזק, IBC, או הוט, יכול לבחור בכל ספק אינטנרט, כולל בסלקום. ברשת של סלקום, סלקום היא ספק יחיד – עוד הקלה לחברה. המשרד גם מפחית את הדרישות מIBC, כדי לעודד את סלקום לרכוש אותו, וצפוי להמשיך בכך.
- שידורי הטלוויזיה על גבי האינטרנט
שידורים לפי דרישה (VOD) מחייבים הוצאת רשיון מיוחד לפי החוק. סלקום משווקת חבילה אחת שכוללת גם ערוצים שאמורים להיות מסופקים בחינם (עידן פלוס) וגם ערוצים בתשלום, ללא יכולת להפריד ביניהם – נושא ספק חוקי, מבלי שנדרשה להוציא רשיון אחד או יותר לפעילות זו.
- הגבלת בזק
לסלקום מותר להציע המון שירותי תקשורת ללא כל מגבלות, לפי ההעדפות שלה: תשתית אינטרנט, ספק אינטרנט, שיחות בינלאומיות, קו טלפון נייד, קו טלפון נייח, שידורי סלקום TV. לעומתה, בזק מחוייבת להציע את כל השירותים שלה בכל נקודה בישראל, למעט חריגים ספורים, ואסור לה לשווק חבילות שירותים ביחד.
אז איך כל זה לא עזר
התשובה די פשוטה – ה"מהפכה הסלולרית" שהוביל משה כחלון (כולנו) כשר תקשורת מטעם הליכוד עד שנת 2013 מוטטה את הרווחים של סלקום, ביחד עם רווחי שאר החברות הוותיקות פרטנר ופלאפון. השלב הראשון וההגיוני, התחיל על ידי השר לשעבר אריאל אטיאס (ש"ס): מניעת כבילת הלקוחות ל-3 שנים, וניידות מספרים. בתקופת כחלון הוענקו רשיונות סלולר חדשים, אלא שהיה בהם "תרגיל" – גם גולן טלקום, וגם מאוחר יותר מרתון 018 זכו בתדרים סלולריים, בלי באמת לבנות רשת עצמאית. הן נועדו "לרכב" על הרשתות של החברות הוותיקות, ומציעות עד היום קווים חדשים בחצי המחיר של קו בחברה ותיקה. ביקור באתר ההשוואות "כמהזה" חושף את המחירים בצורה ברורה מאוד לכל לקוח.
התחרות החריפה גררה גם את החברות הוותיקות להציע קווים במחירי הפסד, רק כדי לא לאבד נתח שוק. כל ההקלות שסיפק משרד התקשורת לסלקום, לא משתווים לנזק שהוא גרם לה בדמות שוק פרוע, חסר אכיפה. סלקום מופלית לרעה, כאשר גם חברה עבריינית כמו גולן-טלקום, זכתה להחזר אגרת תדרים בסכום של 46 מליון ש"ח – הרבה יותר מהקנס חילוט שהוטל עליה. עתירה של פרטנר לבג"ץ בנושא זה נדחתה, כאשר השופטים קבעו שהמהלך משרת את האינטרס הציבורי של התחרות בשוק.
לסיכום, הבעייה האמיתית של סלקום אינה העובדים, אלא מסכת רגולטורית לא עקבית מצד משרד התקשורת: הקלות רבות, אך גם אפליה קשה באכיפה, שפועלת לרעתה. קל לכתוב לעובדים על "רגולציה מכבידה" בלי לספר על הדה-רגולציה בה המשרד מעודד הפרות חוק ואוכף חוקים בצורה מפלה.
במשרד התקשורת בחרו שלא להגיב לכתבה.
