ב 21 ביוני שיגרו נציגיהם של 15 רשויות מקומיות מכתב לראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך, בו הם מתריעים על כך שאינם בטוחים אם יצליחו לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, וזאת בגלל מחסור בתקציב הנדרש לשיפוצים, התקנת מבנים, תקני בטיחות, תשלומים עקיפים ועוד.
בחודשים האחרונים אנו עדים לחידושו של המאבק כנגד אפליית הפריפריה בתקציבי החינוך. לפני שבועיים התקיימה צעדת השיווין שהחלה את דרכה בנגב והסתיימה בירושלים. ראשי המחאה דרשו שהמדינה תשנה את שיטת התקצוב לפריפריות, ובין היתר תבטל את המאצ'ינג. אותה שיטה בה המועצה או העיר נדרשת לשים מחצית מהסכום, לטובת קיומו של פרוייקט, כשבשנים הראשונות גופים אחרים, בינהם משרד החינוך, משלימים את החסר. ההגיון אומר שאם פרויקט חינוכי מוצלח, תפעל המועצה למציאת מקורות המימון הפרויקט באופן מלא, לאחר שהגוף הנוסף יסיים את חלקו. בפועל שיטה זו סובלת מפגמים רבים, בינהם העובדה שפרויקטים רבים כלל אינם מתחילים בערים שונות מכיון שאין את המימון הראשוני, ובוודאי שהסכום המלא אינו בנמצא.
ח"כ מאיר כהן: "אנחנו יודעים שהתחילו לתקצב דיפרנציאלית, אבל מצד שני אין זה מספיק בכלל לתיקון העוול, אנחנו צריכים הרחבה תקציבית. קצנו בשיסוי הזה של החזקות מול העניות."
כחלק מהניסיון לתת פתרון לבעיה, התקיים אתמול דיון בוועדת החינוך של הכנסת בראשותו של ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), על המכתב ועל שיטת התקצוב הנוכחית. למרות שלא נכח בדיון אף אחד מנציגי 15 מראשי הערים החתומים על המכתב, ניסו חברי הכנסת להצביע על מקור הבעיה. לטענתם, הבעיה המרכזית אינה בהכרח שיטת התקצוב בין הרשויות, אלא התקצוב הכללי של משרד החינוך, דבר שפוגע בעיקר בעיריות ובמועצות החלשות ביותר. במהלך הוועדה ניתן היה לשמוע את הקולות הרבים המתארים הבעיה.
"הרבי מקוצק אמר, אין לך דבר יותר בלתי שווה, מטיפול שווה, בבלתי שווה" אמר ח"כ מרגי בתחילתו של הדיון שלכל אורכו חזרו ואמרו הנציגים השונים שמשרד האוצר מעצים את השיסוי בין המועצות החלשות לחזקות בסוגיה האם הכספים לרשויות החלשות צריכות לעבור דרך חלוקה דיפרנציאלית. הם קראו לראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד החינוך – להגדיל את העוגה.
ח"כ יעקב מרגי: "הרבי מקוצק אמר, אין לך דבר יותר בלתי שווה, מטיפול שווה, בבלתי שווה"
ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) ששימש בעברו גם כראש עיריית דימונה, הביע עמדה נחרצת, "ליוויתי את המחאה ואני מבין את המצוקות הגדולות, שם כל תחילת שנה זה מאבק של אי וודאות וראשי הרשויות צריכים לתת בזמן קצר תשובות על שאלות הכי קשות, מאיפה להשיג כסף. ואני מכיר גני ילדים בפריפריה שפותחים תחילת שנה בלי הצללות, בלי מרחבי למידה ובלי מגרשי משחקים." כהן,שמכיר את המציאות, יודע גם איך לפתור אותן, "אנחנו יודעים שהתחילו לתקצב דיפרנציאלית, אבל מצד שני אין זה מספיק בכלל לתיקון העוול, אנחנו צריכים הרחבה תקציבית. קצנו בשיסוי הזה של החזקות מול העניות."
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) ציין את המורכבות שבעיסוק בפריפריה ודיבר על כך שהבעיה מתחילה בתקציב של המדינה: "אותן אוכלוסיות מוחלשות – צריך להשקיע הרבה יותר בתקצוב שלהן. אסור לנו להכנס למלכודת המאצ'ינג – הסכומים לא שווים. העניין פה הוא לא פתיחת שנת לימודים – אנחנו נמצאים בעיצומו של גיבוש התקציב הדו שנתי שיקבע את התוכניות של הממשלה לשנתיים הקרובות. אם לא יהיו שינוי יסודי בסדרי העדיפויות התקציביים, גודל התקציב וצורת ההקצאה של התקציב – אנחנו נשב שוב פעם ושוב פעם בוועדות האלו שלא יובילו לשום שינוי"
זאב גולדבלט, יו"ר פורום ועדי ההורים היישובים, המוביל את מחאת ההורים בעצמה בחודשי האחרונים ונוכח בכל דיון בכנסת, "אנחנו לא מקבלים שום תירוץ של משרד החינוך, אנחנו נעמוד על יישום דקדקני של סעיף על צפיפות כיתות, על שיפוצים, וכו'".
ח"כ מנואל טרכטנברג: "אם לא יהיו שינוי יסודי בסדרי העדיפויות התקציביים, גודל התקציב וצורת ההקצאה של התקציב – אנחנו נשב שוב פעם ושום פעם בוועדות האלו שלא יובילו לשום שינוי"
במהלך הוועדה הציג נציג האוצר, שאול קירשנבאום, את עמדת המשרד התומכת בתקצוב דיפרנציאלי לרשויות. לדעתו זו התוכנית המיטבית לצמצום אי השוויון. מאיר כהן לא הסתפק בתשובת קירשנבאום, "לא יבוא היום שראשי הרשויות החזקות יסכימו לוותר על הכספים שלהם. אני לא צריך שראש עיריית תל אביב ייקח את הארנונה שלו ויעביר אותה לדימונה. אתם בזמן האחרון מבטיחים משהו שאתם יודעים שהוא פשוט לא יקרה. לכן הסיפור הוא סיפור תוספתי. כל הסיפור הזה הוא 320 מיליון שקלים. זה נקודה שיכולה לעבור בהסכם קואליציוני כמו כלום", חידד כהן.
"יושבים היום במשרד הפיס 2 מיליארד שקלים שעומדים קפואים כי הם לא יכולים לעבור לרשויות מכיוון שלרשויות אין את היכולת לגייס את הכסף לפי אחוזי המאצ'ינג שנדרש מהם, זה אבסורד". הבהיר כהן את הבעייתיות הנעוצה בשיטה הנוכחית.
בסיום הועדה נשמעה הקריאה מח"כ מרגי להמשיך בתוכנית התקצוב הדיפרנציאלי, אך כל זאת במקביל לדרישה מהממשלה לעוד תקציב.