דו"ח מקינזי בנושא התעשייה הפטרו-כימית במפרץ חיפה התפרסם הלילה (שני) לציבור, שנה וחצי לאחר הגשתו לידי המועצה הכלכלית. פרסום הדו"ח מגיע בעקבות בקשת חופש מידע של עמותת 'הצלחה'. למרות פרסום הדו"ח, חלקים רבים ממנו, בעיקר כאלה העוסקים בשאלת סגירה של בז"ן, נותרו מושחרים בשל "מידע בטחוני של מדינת ישראל, מידע מסחרי ועסקי הנוגע לצדדים שלישיים שהתנגדו למסירתו", כך לפי הממונה על יישום חוק חופש המידע. פרסום הדו"ח לציבור מגיע באיחור ניכר, ומתבסס על נתונים כלכליים ותחזיות שנותרו כעת כמעט לא רלוונטיות לאחור משבר הקורונה והטלטלה הדרמטית לכלכלה הגלובלית והמקומית שהוא עדיין יוצר.

הדו"ח שהוכן על-ידי חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי לבקשת המועצה הלאומית לכלכלה התבקש לבחון את עתיד מתחם בתי הזיקוק בחיפה לאור ארבע אפשרויות עתידיות: השארת בז"ן במפרץ, העתקת בז"ן למיקום חדש, וכן אופציות של סגירה חלקית או מוחלטת של הפעילות.

קריסת אחד ממגדלי ה'לבניות' של בזן במפרץ חיפה, 12 ביוני 2020 (צילום: מארק וקנין/פלאש90)

לפי הדו"ח, עלות העתקת בז"ן למתחם חדש נאמדת ב-18 מיליארד שקלים, כשהמהלך עצמו צפוי לקחת כשבע שנים עד השלמתו. בשורה התחתונה קובעים מחברי הדו"ח כי אופציה זו איננה כלכלית. עוד נחשף בדו"ח כי סגירה מלאה של בז"ן תביא לרווח של 7-20 מיליארד שקל, בתחזיות שווי שונות, משימושי הקרקע שיתפנו. עוד מציינים המחברים את השיפור באיכות האוויר שירוויחו תושבי האזור במקרה של סגירת המפעלים הפטרו-כימיים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במקינזי מעריכים כי תהליך הפינוי וניקוי הקרקע צפוי להיערך כ-10 שנים, אך העלות הכלכלית של המהלך נותרה מושחרת. כאמור, מלבד הערכת שווי הקרקע שתתפנה וכמות הזמן המוערכת לטיהורה, מרבית החומר בדו"ח העוסק בסגירת בז"ן, בעיקר בהיבט הכלכלי נותר מושחר כמעט לחלוטין, באופן שאינו מאפשר לציבור לעמוד על ההשלכות של המהלך.

בהדלפות עבר מן הדו"ח של קטעים שכעת נותרו מושחרים הביעה חברת הייעוץ ספק בהיתכנות כלכלית של פעילות בז"ן במפרץ, וטענה כי כדאיות בתי הזיקוק תתערער החל משנת 2025. במקינזי טענו כי ללא קשר לכל תכנית או היערכות מצד המדינה והרשויות, קיים סיכוי כי בז"ן עצמה תסגור אותם, תהפוך אותם למתקן אחסון דלקים או תצמצם את פעילותם עד שנת 2030, לטובת מעבר לייצור בהיקף קטן יותר במקום אחר, דוגמת הנגב.

נוף המפרץ מחיפה (צילום: חן ליאופולד / פלאש 90).

מלבד ההשחרה הרבה, הדו"ח מתפרסם לעיני הציבור באיחור רב, כשבינתיים מגמות רבות טלטלו את השווקים הגלובליים והמקומיים, וישנה אפשרות כי אלה שינו לחלוטין את מצב העניינים. כך למשל, הירידה בנסועה ובצריכת הדלקים בצל משבר הקורונה הובילו לצניחה במחירי הנפט באופן שעלול להשפיע על המודל העסקי של תעשיית זיקוק הנפט.

בשורה התחתונה הדו"ח של מקינזי מהווה רק בחינה כלכלית של ארבע החלופות השונות, ואינו מספק תשובה ברורה בנוגע לחלופה העדיפה, החלטה זו נותרה בידי הממשלה. למרות זאת, ולמרות שהדו"ח נמצא בידי המועצה הלאומית לכלכלה למעלה משנה וחצי, טרם התפרסם לוח זמנים לקבלת ההחלטה בנושא עתיד המפרץ, ולא מונה משרד או אדם אחראי באופן מפורש על הנושא, ונראה כי המדינה איננה ממהרת לקבל החלטה.