קרן המטבע קובעת שהמודל הגרמני, לשימור תעסוקה גמישה, הוא מודל מוצלח ביותר להתמודדות עם מיתונים ומשברים כלכליים, ״המודל הוכיח את עצמו בגרמניה גם במשבר הקורונה״. המודל, שנקרא בגרמנית "Kurtzarbeit", תרם לכך שהגידול באבטלה בגרמניה כתוצאה מהמשבר היה מהקטנים ביותר מבין המדינות העשירות, ובקרן המטבע קוראים ליישם תכניות דומות גם במדינות אחרות.

ההיגיון שעומד מאחורי המודל הוא פשוט – במקום שמבנה ההעסקה יהיה בינארי – העסקה או אבטלה, ניתן יהיה לאפשר העסקה חלקית עם פיצוי על שיעור אבטלה חלקי. המעסיק משלם לעובד את השכר בגין השעות שעבד, בגין השעות שהופחתו מהיקף העסקתו לפני המשבר, ישלם לו המעסיק שכר מופחת בשיעור דומה לדמי אבטלה. המדינה מפצה את המעסיק על הכסף ששילם לעובד בגין אותן השעות.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בביקור במפעל 'פולקסוואגן' (Photo by Jens Büttner/picture alliance via Getty Images)

"מדובר במדיניות יקרה, עם השלכות פיסקליות נרחבות – אבל אלו מחירים ששווה מאד לשלם" כך כותבים אנשי קרן המטבע על המודל הגרמני. "הממשלה הגרמנית עושה בדיוק את מה שצריך להיעשות בזמן מיתון עמוק: להשתמש במודל התעסוקה הגמישה שלה ולהפוך אותה לגמישה עוד יותר, אטרקטיבית עוד יותר למעסיקים ונדיבה עוד יותר כלפי עובדים במקביל להרחבה שלה לענפים נוספים במשק" הם מוסיפים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במהלך משבר הקורונה הרחיבה ממשלת גרמניה עוד יותר את מודל ההעסקה הגמישה שלה, והגדילה את רמת הסבסוד של המדינה את שכר העובדים. במקור, המודל כלל סבסוד של 60% מהשכר על שעות עבודה שבהן העובד לא עבד בפועל, אבל כבר במרץ הורחב הסבסוד ל-70% החל מהחודש הרביעי של המשבר ול-80% סבסוד החל מהחודש השביעי למשבר. בנוסף הודיעה הממשלה כי היא תשלם את תשלומי הביטוח הלאומי והפנסיה של העובדים, דבר שהיה עד למשבר הקורונה באחריות המעסיקים.

עובדים במפעל לייצור מסכות רפואיות בגרמניה (Andreas Gebert/Getty Images)

"למודל הגרמני של העסקה גמישה יש תפקיד מכריע בשמירה על מקומות עבודה במשבר הקורונה" כותבים החוקרים. על פי הדו"ח, רק בחודשים מרץ-אפריל הגישו 10 מיליון עובדים בקשות לסבסוד שכר, מספר המייצג כ-20% מכוח העובדה בגרמניה. כך, למרות המשבר קפצו רמות האבטלה בגרמניה ב-0.4 מיליון עובדים בלבד – עלייה של 0.9% בלבד. על פי הדו"ח, גרמניה הייתה המדינה היחידה מבין מדינות ה-7G שלא סבלה ממשבר אבטלה בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008, על אף נפילה דרמטית בתוצר.

חוקרי הקרן מסבירים שמדובר במודל עם יתרונות לא רק לעובדים, אלא גם למעסיקים ולמשק בכלל. מכיוון שהעובדים אינם מפוטרים גם בזמני משבר, המעסיקים יכולים להמשיך וליהנות מעובדים מיומנים ומוכשרים, מבלי לשם את המחיר של אבדן כוח העובדה בעקבות לחץ כלכלי על העסק. המשק כולו מרוויח מכך שהעובדים ממשיכים ליהנות מהכנסה קרובה לזו שהייתה להם לפני המשבר, ובכך המודל מונע נפילה של הביקושים והעמקת המיתון.