יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, קרא היום (רביעי)  לשר האוצר ישראל כ"ץ להסיר את התנגדותו להטלת היטל היצף על המלט המיובא, זאת  "לאור המצוקה שבה שרויה תעשיית המלט הישראלית".

במכתב ששלח לשר, טען בר-דוד כי "אנו שרויים במשבר תעסוקתי מהחמורים שידע המשק, ומאות אלפי ישראלים מובטלים או בחל"ת, ללא ודאות האם יהיו להם מקומות עבודה לשוב אליהם".

ארנון בר-דוד וישראל כ"ץ (צילומים: יונתן בלום / תומר ניוברג/פלאש 90)עלנ

הוא הוסיף כי "בהיעדר התערבות שתהפוך את התחרות בין יצרני המלט המקומיים לבין הייבוא מחו"ל, להוגנת, אנו עלולים להיות עדים להרס מוחלט ובלתי הפיך של תעשיית המלט הישראלית, לפגיעה בעובדים רבים ולהעמקת המשבר במשק".

לטענת יו"ר ההסתדרות, "תעשיית המלט מהווה נכס אסטרטגי-לאומי וכלכלי למדינה ומפרנסת אלפי משפחות. תחרות היא תנאי הכרחי להשגת משק בפריון גבוה ולמאבק ביוקר המחייה, אולם תחרות בלתי הוגנת מזיקה לשוק הישראלי ותפגע בהמשך גם בצרכנים".

"אני משוכנע כי ניתן לגבש יחד – הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים, מתווה מאוזן שיאפשר לשמור על רמת מחירים נמוכה ולהגן על התעשייה והעובדים", סיכם בר דוד.

במאי 2017 הגישה חברת 'מלט הר-טוב' תלונה לממונה על ההיטלים דני טל, לפיה מלט המיובא לישראל מיוון ומטורקיה נמכר במחירי היצף – כלומר במחירים זולים מאלו בהם הוא נמכר במדינות המקור, ואף זולים לעיתים מעלות הייצור. לתלונה זו הצטרפה מאוחר יותר גם חברת 'נשר'.

באוגוסט 2018, פרסם טל את מסקנות החקירה בנושא והמליץ להטיל המלט המיובא ממדינות אלו היטל בגובה של עד 30%. שר הכלכלה דאז, אלי כהן, החליט על היטל בגובה 0.25% בלבד, אך הורה לטל לעקוב אחרי שוק המלט ולבדוק אם הייבוא עבר 50% מהיקף שוק המלט בישראל.

לפני חודשיים, טל שב על המלצתו להיטל בגובה של עד 30%, ושר הכלכלה הנכנס, עמיר פרץ, החליט על היטל בגובה 17.5%. כאמור, שר האוצר הביע התנגדות למהלך, ובתחילת השבוע צייץ בעמוד הטוויטר שלו: "חתמתי כעת על התנגדותי להעלאת שיעור ההיטל על המלט – ובזאת תם הנושא. המדיניות שלי ברורה: אני נגד מונופלים ובעד הגברת תחרות והפחתת יוקר מחייה. איאבק יחד עם הציבור בכל אלו שעומדים בדרך ומנסים למנוע זאת".