במשרד האנרגיה מתגאים בהערכה בינלאומית מחמיאה ומנופחת לגבי ייצור סולארי, כאשר יש להם כבר נתון ישראלי רשמי. לפי דירוג הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, ישראל במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בייצור חשמל סולארי, אלא שלפי נתוני רשות החשמל בישראל, הערכות הסוכנות מנופחות ב-93%.
משרד האנרגיה ציטט היום (שלישי) דו"ח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, ה-IEA, לפיו מדינת ישראל ניצבת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD ובמקום השני בעולם, בשיעור הייצור הסולארי במשק החשמל. מהדו"ח עולה כי יכולת הייצור של ישראל באנרגיה סולארית עומדת על 8.7% והיא ניצבת מיד אחרי הונדורס עם 14.8%. אחרי ישראל ניצבות גרמניה עם 8.6%, צ'ילה עם 8.5%, ואחריהן אוסטרליה ויוון עם 8.1%. שיעור הייצור הסולארי הממוצע באירופה הוא 4.9% והממוצע העולמי הוא 3%.
אלו נתונים יפים מאוד ומרשימים, אך מתייחסים בעצם לפוטנציאל מנקודת הראות של סוף השנה 'שיעור יכולת ייצור מתוך צריכה' ולא לייצור הסולרי בפועל. לפי דו"ח רשות החשמל לשנת 2019, רק 4.55% מהחשמל שיוצר בשנה זו הגיע מכל המקורות המתחדשים (לרבות טורבינות רוח), כך שהייצור הסולארי לא עלה על 4.5% ובכל מקרה, רחוק מאוד מהנתון של 8.7% בו מתגאה המשרד.
לפי הדו"ח של ה-IEA, "המספרים צריכים להיחשב כמעידים, הם מספקים אומדן אמין של הייצור, אך אינם מחליפים נתונים רשמיים". כאמור, לישראל יש כבר נתון רשמי והוא בפער גדול, של כ-93% מנתוני ה-IEA.
הסבר אפשרי לפער בין המספרים עשוי להיות קשור לקצב ההתקנות הסולאריות הגבוה שמתרחש בישראל, כך שחישוב לפי ההתקנות בסוף השנה על הייצור לכל אורך השנה עשוי להטעות. הנתון בשנת 2018 היה כ-3% בלבד ממשק החשמל, ובערך 1.5% בלבד ממשק האנרגיה בכללותו, בעיקר בזכות דודי השמש.
המספר שגוי, אבל המגמה חיובית
למרות השימוש במספר השגוי, המגמה בהתקנות סולאריות בישראל היא חיובית, וצומחת בעשרות אחוזים בשנה. שר האנרגיה, יובל שטייניץ, הודיע מספר פעמים על כוונתו להעלות את יעד האנרגיות המתחדשות במשק החשמל ל-30% עד 2030 במקום 17% כיום. על המספר הזה אפשר להסתכל משני כיוונים הפוכים. כשמשווים אותו ליעדי אנרגיות מתחדשות במשק החשמל בעולם, מדובר ביעד בינוני ולא מרשים. מצד שני, למדינות רבות יש תמהיל מגוון של סוגי אנרגיות מתחדשות ויכולת להישען על רשתות חשמל שכנות בעת מחסור. השוואה בתחום הסולארי בלבד, שהוא התחום היחיד שבו ישראל יכולה להגיע לכמות ייצור משמעותית, מלמדת כי יעד זה יציב את ישראל במקום גבוה מאוד בהשוואה עולמית.
עבודה קשה וממושכת נדרשת
בכדי להגיע ליעד דרושה עבודה רבה בתחום הקצאת הקרקעות, עידוד התקנות על גגות פרטיים ומשותפים, פיתוח רשת החשמל, רכישת מתקני אגירת אנרגיה, וכן קבלת החלטת ממשלה ותיקוני חקיקה נלווים. מה שפועל לטובת ישראל בהקשר זה הוא השיפור הממושך בהוזלת האנרגיה הסולארית, שצפוי להימשך, יחד עם מגמת הוזלה עקבית בעלויות אגירת האנרגיה.
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "הדרך הטובה ביותר לחשב את האחוז האנרגיות המתחדשות במשק בנקודת זמן מסויימת היא באמצעות חישוב פוטנציאל הייצור בהינתן ההספק המותקן באותה נקודת זמן. כל שיטת חישוב אחרת איננה יכולב לבטא את המצב הנכון של האנרגיות המתחדשות במשק החשמל ולא סתם בחרה הסוכנות הבילנאומית לאנרגיה להציג את הנתונים האלו. לכן לא ברורה לנו האמירה כי נתוני הסוכנות הבינלאומית הם נכונים מצד אחד אבל מנופחים.
"אין כל סתירה בין הנתון שפרסמה הסוכנות, לבין הפרסום שמתייחס לתמהיל הדלקים בשנה החולפת ונתון זה מבטא את ההתקדמות המשמעותית שעשתה ישראל בשנים האחרונות, ובפרט בשנתיים האחרונות, בהיקף השימוש באנרגיית השמש במשק".
תגובת רשות החשמל מעט תמוהה, משום שהיא מעניקה משקל שווה להערכה בינלאומית, אשר מבוססת על "מתיחה" תיאורטית של נתוני סוף השנה על כל השנה בתנאי מזג אוויר אופטימליים, על פני הנתון הוודאי והבדוק של הרשות עצמה לגבי נתוני הייצור בכל ימות השנה בפועל.
ממשרד האנרגיה לא נמסרה תגובה עד מועד פרסום הידיעה.