ח"כ אבי דיכטר (הליכוד) אמר היום (שלישי) כי יש לשקול הסטת השקעות של כספי הגז מחו"ל לישראל לאור מצב המשק. לדבריו: "אנחנו במשבר כלכלי. האם ההשקעה בחו"ל ממתימה למציאות המשברית שאנחנו נמצאים בה כרגע?". הכסף עליו דיבר הוא "הטל רווחי יתר", בעיקר ממאגרי הגז, שיצטברו לכמיליארד שקל בשנה הבאה.

הדברים נאמרו בישיבת הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט, שדיכטר עומד בראשה. בדיון, הסביר שר האנרגיה יובל שטייניץ את ההחלטה מ-2014 להרחיק נתח זה מהכנסות בחשש מה"מחלה ההולנדית". כלומר, חשש מהפחתת יבוא של נפט בדולרים ומכירת גז לחו"ל, גם כן בדולרים, שיזניקו את ערך השקל ויפגעו בייצוא.

מאז החקיקה המשק הישראלי צמח, תפוקת הגז נדחתה, מחירי הגז ירדו והעולם שקע במשבר כלכלי, אך החוק עדיין מחייב את מדינת ישראל להשקיע את כספי הגז הישראלי דווקא בחו"ל. רק הכנסות מריבית יועברו לתקציב, במנגנון מסורבל, שעדיין לא הוקם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לשאלת 'דבר', השיב שטייניץ כי "אחד מעקרונות הקרן הוא לקחת כספים למטרות שיקום המדינה והכלכלה, וזו סוגיה שמשרד האוצר יצטרך לתת עליה את  הדעת עם התמשכות המשבר".

צפי הכנסות מנופח

לקראת הדיון פורסם נייר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת לגבי "מצב הקמת הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על גז טבעי ומשאבי טבע". לפי הנייר: "לפי צפי בנק ישראל בשנת 2013, בין השנים 2018-2022 היו אמורים לעבור לקרן כ-3.9 מיליארד דולר", מה שמסתבר כיום כהגזמה פרועה.

"נכון ליוני 2020 הצפי הוא כי ההכנסות המיועדות לקרן יגיעו למיליארד שקלים בסוף שנת 2021", נכתב במסמך, "הפער בין ההערכות ב-2013 למצב כיום נובע בעיקר מעלויות נוספות שהוכרו למאגר תמר כהוצאות 'חיפוש ופיתוח', כגון הרחבת שדה תמר והנחת צינור גז טבעי נוסף בין המאגר לבין נקודת הקליטה בחוף סמוך לאשקלון".

בניגוד לכתוב, צינור כזה כלל לא הוקם, אלא שהמדינה התירה ליזמים להקים מדחסים להגברת ההפקה בצינור הקיים, בעלות נמוכה יותר. כמחצית מהכספים בקרן ב-2021 כלל לא יגיעו ממאגרים פעילים, אלא ממאגר י-תטיס שחדל לפעול, וממחצבים אחרים, שהצטברו לכחצי מיליארד שקלים כבר היום.

הנתונים החסרים של משרד האנרגיה

בדיון הסביר מנכ"ל המשרד אודי אדירי, כי בידי המשרד נתונים מדוייקים רק לגבי תמלוגי הגז, שהגיעו ל-6.7 מיליארד שקלים באופן מצטבר עד היום, אך אין לו נתונים לגבי ההכנסות ממס החברות.

במצגת של המשרד פורסמה רק הערכה, שלא ברור איך נעשתה, לפיה ההכנסות המצטברות הן 6 מיליארד שקלים. ההכנסות מ"היטל רווחי יתר", שמיועדות להשקעה בחו"ל, אמורות להיות הנתח העיקרי בהכנסות המדינה החל משנת 2023, אך נכון להיום, מאגר תמר עוד לא נדרש לשלם אגורה בגינן.

הכנסות המדינה עד כה ממאגרי הגז

'לובי 99': להגדיל את נתח המדינה כדי לעמוד בתחזיות המקוריות

נייר עמדה של ארגון 'לובי 99', שנמסר לוועדה, מנתח את ההצהרות האופטימיות של תאגידי הגז, לעומת המספרים הנמוכים יותר שהתקבלו בפועל, הן לחברות עצמן והן למדינה.

לכן, טענו  כי "יש לקבוע יעדים להכנסות המדינה ממאגרי הגז ולהגביר את השקיפות עליהן. כמו כן צריך לבחון מחדש את החקיקה כדי להגדיל את חלקה של המדינה ברווחים".

בדיונים הבאים מתכוון לעסוק דיכטר בשאלת ייעוד הכספים. אף כי כבר ברור שלא מדובר בסכומים הגבוהים שנצפו לפני שבע שנים, עדיין מדובר בסוגיה עקרונית: האם את כספי האזרחים ראוי להשקיע בחו"ל או בישראל, שאלה שמתחזקת בעידן של משבר כלכלי ממושך.