משטרת הונג קונג עצרה היום (רביעי) מפגינים בעצרת לציון 23 שנים לתום השלטון הבריטי באוטונומיה. המפגינים נעצרו לאחר שנשאו שלטים הקוראים לעצמאות, בניגוד לחוק הביטחון הסיני שנכנס הלילה לתוקף.
חוק הביטחון הסיני נועד להקטין את האוטונומיה של האזור המנהלי, ולאפשר לכוחות הביטחון הסיניים לפעול במקום. במסגרתו פורסמה אזהרה לתושבים, לפיה דגלים ושלטים במהלך המחאות יכולים להיחשב לעבירות של חתרנות נגד השלטון. החוק, שעבר בתהליך מזורז בחודש האחרון, נכנס לתוקף הלילה, שעות ספורות לפני העצרת.
#BREAKING: A man was arrested for holding a #HKIndependence flag in #CausewayBay, Hong Kong, violating the #NationalSecurityLaw. This is the first arrest made since the law has come into force. pic.twitter.com/C0ezm3SGDm
— Hong Kong Police Force (@hkpoliceforce) July 1, 2020
עם תום השלטון הבריטי ב-1997, הושג הסכם בין סין לבריטניה לפיו תותיר סין לתושבי הונג קונג לנהל את ענייניהם במערכת נפרדת ממוסדות המדינה הסינית, וזאת למשך 50 שנים לפחות. שר החוץ האמריקני מייק פומפאו התייחס לכך ואמר: "סין הבטיחה 50 שנות עצמאות לתושבי הונג קונג, והעניקה להם 23 בלבד".
מושלת הונג קונג קארי לאם, הנחשבת לידידת המשטר הסיני, הצהירה כי חוק הביטחון החדש ישיב את היציבות במקום – שהתערערה במהלך גל המחאות בשנה שעברה. "החוק החדש הוא ההתפתחות החשובה ביותר ביחסים בין הממשל המרכזי ובין הונג קונג, מאז שנמסרה לידי סין", הצהירה.
בסוף מאי העביר הפרלמנט הסיני את חוק הביטחון, שכאמור אוסר על האזרחים לבגוד, להסית או לחתור תחת סין. מדובר בחקיקה שנועדה למנוע את ההפגנות למען עצמאות האזור המנהלי, ולאפשר לסין להכניס כוחות ביטחון לשטחי האזור המנהלי. תושבים רבים בהונג קונג רואים בחוק הביטחון את סופה של האוטונומיה.
מנהיג המחאה יורד מהבמה
כזכור, התסיסה בהונג קונג בשנה החולפת, שכללה שביתות נרחבות, השבתת התנועה, והפגנות רבות מספור – נבעה מהתנגדות האזרחים לחוק ההסגרה לסין של פושעים על רקע פלילי. כעת סין רשאית להיכנס להונג קונג ולעצור את מבוקשיה בעצמה, והיא החלה לעשות זאת כבר אתמול. על פי דיווחי התקשורת בהונג קונג, המשטרה הסינית נצפתה כשהיא רודפת במסוק ובסירה אחר אזרחים שניסו להימלט מהאזור המנהלי דרך הים, שעות ספורות לפני כניסתו של החוק לתוקף.
מנהיג המחאה בהונג קונג, ג'ושוע וונג בן ה-23, הודיע כי הוא פורש מהנהגת התנועה שבראשה עמד. הוא הסביר זאת בכך שהוא למעשה "המטרה העיקרית" לחקיקה, שלפי הדיווחים, העונש המקסימלי שנקבע בה הוא מאסר עולם. "אם הקול שלי לא יישמע בקרוב, אני מקווה שהקהילה הבינלאומית תמשיך לדבר בעד הונג קונג ותגביר את המאמצים להגנה על פיסת החופש האחרונה שלנו", צייץ וונג בטוויטר. "זה מסמל את סופה של הונג קונג כפי שהעולם הכיר".
חברי קבוצה נוספים הודיע אף הם על פרישה. "המאבק של אנשי הונג קונג לא ייפסק; הוא יימשך בגישה נחושה יותר", אמר אחד מהם, נתן לאו, בפוסט בפייסבוק. עם זאת, פעילים אחרים הודיעו שימשיכו למחות.
בתגובה להעברת החוק, שרי החוץ של ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה וקנדה חתמו על הצהרה משותפת המביעה דאגה מהמהלך.
הקהילה הבינלאומית מגנה
ארצות הברית החלה אמש בביטול מעמדה המיוחד של הונג קונג על פי החוק האמריקני, תוך הפסקת הייצוא הביטחוני והגבלת הגישה למערכות טכנולוגיות. לאחרונה, וושינגטון קבעה שהונג קונג כבר איננה אוטונומיה, אלא כפופה לשליטה מלאה של סין, חרף העובדה שהחירויות שמהן היא נהנתה הובטחו לה במסגרת השיטה "מדינה אחת, שתי מערכות".
עם הדיווחים על אישור החקיקה, ביפן הוציאו הודעת גינוי וכינו אותה "מצערת". בטייוואן, שבה רואה סין מחוז מורד ומאיימת לכבוש אותה מחדש, מתחו ביקורת חריפה נגד המהלך ואף הוציאו אזהרות מפני נסיעה להונג קונג.
שר החוץ של בריטניה, דומיניק ראב, הביע "דאגה עמוקה" מהעברת החוק, ואמר כי יהיה זה "צעד חמור". בריטניה אמרה לאחרונה כי היא תשנה את חוקי ההגירה שלה, שיקלו על מיליוני תושבים בהונג קונג לקבל אזרחות אם סין תתקדם בחקיקה.
