דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
13.9°תל אביב
  • 8.0°ירושלים
  • 13.9°תל אביב
  • 12.3°חיפה
  • 14.2°אשדוד
  • 11.2°באר שבע
  • 16.0°אילת
  • 14.4°טבריה
  • 7.2°צפת
  • 12.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ארון הרמן

טבע האדם / "בן זיקרי ראה אותם ולא יכל לעשות אחרת, האיש הזה הוא גיבור"

פרופ' אורן הרמן, מחבר הספר 'מחיר האלטרואיזם', מנסה להסביר מה גורם לאדם להקריב את חייו כדי להציל משפחה שהוא לא מכיר | לדבריו, מעשה כזה משפיע על כולנו: "זה דבר שמחזיר לנו איזה אמון בטוב האנושי, חברה מתחזקת מאירועים כאלו"

מיכאל בן זיקרי ז"ל (צילום: מתוך רשתות חברתיות, סעיף 27א לחוק זכות יוצרים)
מיכאל בן זיקרי ז"ל (צילום: מתוך רשתות חברתיות, סעיף 27א לחוק זכות יוצרים)
יהל פרג'

מאות אנשים, ביניהם גם עשרות תושבי חורה, ליוו את מיכאל בן זיקרי מאשדוד בדרכו האחרונה. בן זיקרי הציל ביום שישי האחרון משפחה מחורה שטבעה באגם זיקים, ושילם על כך בחייו. על פי העדויות, הוא לא חשב פעמיים לפני שקפץ למים. "האיש הזה הוא גיבור", אומר פרופ' אורן הרמן,ראש התוכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, עמית בכיר במכון ון ליר, ומחבר הספר 'מחיר האלטרואיזם'. "לכל אחד מאיתנו יש מחשבות מה הוא יעשה בסיטואציות כאלו. יש כאלה שאומרים לעצמם 'בטח הייתי קופץ למים', אחרים אומרים 'הייתי מפחד'. בזמן אמת הבן אדם הזה עשה מה שהוא הרגיש שהוא חייב לעשות וקפץ למים. הוא שילם על זה בחייו אבל הציל משפחה שלמה".

פרופסור אורן הרמן. "אנחנו מין שנועד להיות חברתי" (צילום: אלבום פרטי)
פרופסור אורן הרמן. "אנחנו מין שנועד להיות חברתי" (צילום: אלבום פרטי)

בשנים האחרונות נחרטו בתודעה הישראלית מספר אירועים דומים של גבורה אזרחית. מוטי בן שבת מנהריה שהציל משפחה בשיטפונות שפקדו את העיר הצפונית בחורף האחרון, יוחאי אל קיים שהציל נערה מטביעה בחוף אשדוד, ואפילו מיגל רודריגז שהציל את הרב חיים דוייטש בפיגוע האנטישמי במרכול הכשר בג'רזי. אף אחד מהאנשים האלו לא אומן ולא הוכן לאירוע מהסוג הזה, ולכן העובדה שעשו את מה שעשו, כאינסטינקט או ביטוי של עולם ערכי פנימי, היא מרשימה במיוחד.

"לצד כל מה שקוראים בעיתונות, כמה שאנחנו מפולגים ומפורדים, אני חשוב שבחברה הישראלית יש ערבות הדדית גבוהה", מדגיש הרמן. "אם הייתי נקלע לצרה הייתי מעדיף להיות בישראל מאשר באנגליה או בארה"ב".

"יש אנשים יותר ציניים, או מפוכחים, שאומרים שכל התנהגות שנראית אלטרואיסטית היא בעצם אגואיסטית. אני לא מתרשם מהדברים האלו. גם אם יש בהם אמת, היא לא מעניינת, כי תחת לחץ יש כאלה שעושים ויש כאלה שלא עושים. ההגדרה הביולוגית לאלטרואיזם היא שכל התנהגות שהתוצאה שלה היא עזרה לאחר כשאתה משלם מחיר בכשירות שלך. בכל הקשור לבני אדם, אנחנו נוטים לאמץ את ההגדרה הפסיכולוגית, לא הביולוגית, לפיה הכוונה שעומדת מאחורי ההתנהגות היא החשובה, לאו דווקא התוצאה. אבל אנשים פועלים מכל מני סיבות, מוטיבציה היא בליל מורכב, בה אגואיזם ואלטרואיזם לעיתים קרובות משמשים בערבוביה. בעיניי, אם התנהגת באופן שעזרת לאחר, לא משנה למה, זה דבר מבורך. בן זיקרי ראה את המשפחה ולא יכל לעשות אחרת ממה שהוא עשה. זה מעורר השתאות וכבוד אדירים״

"בזמן אמת זה או שאתה קופץ או שלא. זה סוג של פלא. המחקר מראה שכשאתה שואל את מי שקפץ, איך אתה עשית את זה, הם אומרים תמיד 'לא חשבתי – הייתי חייב לעשות את זה, פעלתי באופן אוטומטי'. אנשים אחרים קופאים. אין לנו אלא להשתאות, לתת כבוד אדיר לבן אדם שמסוגל לזה, ולבכות עם המשפחה כשהתוצאה היא טראגית".

"כולנו מזהים את הפחד. כולנו יודעים שהרגע הזה הוא רגע של אימה. מי שמצליח להתעלות על הפחד הזה, מסיבה כזו או אחרת, זה רז, סוד. זה דבר שמחזיר לנו איזה אמון בטוב האנושי, ביכולת שלנו לעזור אחד לשני. אם אנחנו יכולים להתגבר על פחד, שכל אחד מאיתנו יכול לחוש אותו בתוך העצמות שלו, אז זה אומר שמותר האדם. זה איפה שאנחנו מתבלטים בטבע וזה הצד הכי יפה שלנו".

יצורים חברתיים

כחוקר נדרש הרמן להתמודד עם השאלה, איתה התמודד גם דארווין – מדוע יצורים חיים עוזרים ליצורים אחרים, אף שלעיתים הם עלולים לשלם על כך מחיר יקר מאוד, מחיר הנראה תמוה מבחינה אבולוציונית. "איך ניתן להסביר, מנקודת מבט של אבולוציונר, את העובדה שיש כמות אדירה של אלטרואיזם בטבע, מאמבות וצמחים וציפורים ולטאות עד קופים ובני אדם, כשהאבולוציה זה משחק של הישרדות הכשירים, כלומר כאלה שמעמידים צאצאים?" מחדד הרמן את השאלה. "אלטרואיזים, בהגדרה שלה, זו התנהגות שמורידה את הכשירות. היית מצפה שהברירה הטבעית תעיף החוצה התנהגויות שמורידות את הכשירות של פרטים, והיא לא עושה את זה".

"התאוריה של דארווין היתה שזה טוב לקבוצה, לקהילה. הוא חשב על נמלים, דבורים, שדואגות שהמלכה תעמיד צאצאים. חוקר אחר דיבר על 'ברירת שארים', בה הגנים מפעילים אותנו בצורה בלתי מודעת להציל את הקרובים לנו. אבל זה לא מסביר את כל הסיפור. אנחנו יודעים מההיסטוריה שבני אדם מסוגלים למעשים אלטרואיסטים מדהימים כלפי זרים מוחלטים".

האלטרואיזם מצוי בנו לצד כל מני דברים אחרים כמו, קנאה, אלימות, קסנופוביה וכן הלאה. זה שמשהו טבוע בנו לא אומר שאי אפשר לשנות אותו"

"אם אתה חושב כמו ביולוג, אנחנו מין קבוצתי ועברנו אבולוציה כמין חברתי, במובן הזה שהיתה לנו תלות מאוד רצינית בתוך הקבוצה, והתלות הזו יצרה מסוגלות לאמפטיה, סימפטיה ועזרה הדדית, שהיא טבועה בנו. יש לנו את המסוגלות הזו. מעניין בזמני קורונה לומר, כשהקהילה נמצאת תחת מתקפה או סטרס, הרבה פעמים היא מתלכדת. ראינו המון אנשים באים לעזרת אנשים אחרים, ואפשר לראות מופעים כאלו בהיסטוריה, דברים מרשימים. כמובן שהסברים ביולוגים לא מספיקים את ההסבר כולו, אבל הם התשתית".

"היסודות האלו מוכיחים שעברנו אבולוציה כמין חברתי. יש שאריות ממש בגוף שלנו שמוכיחים את הדבר הזה – הסקלרה מסביב לאישונים שלנו לבנה וגדולה, בגלל שהיא מאפשרת לכל פרט לראות את העיניים של השני יותר טוב. אותו דבר הגבות, שהן אקספרסיביות ומאפשר לנו לראות אחד את השני מביעים רגש, זה מקשר אותנו. זה ממש בפיזיולוגיה ובאנטומיה שלנו – אנחנו מין שנועד להיות חברתי".

האם אפשר לחנך וללמד אנשים להתנהג ככה בנקודות קיצון?
"האלטרואיזם מצוי בנו לצד כל מני דברים אחרים כמו, קנאה, אלימות, קסנופוביה וכן הלאה. זה שמשהו טבוע בנו לא אומר שאי אפשר לשנות אותו. בין השאר יש לנו את המסוגלות להטמיע נורמות חברתיות, שהן גם חלק מהחומר החברתי שמקשר ביננו. החינוך זה הכל. אין דבר יותר חשוב מחינוך. הטבע שלנו הוא כלי גמיש, אנחנו יכולים ללמד את עצמנו לעשות כל דבר. בני אדם תמיד היו יותר או פחות אנוכיים, יותר או פחות טובים או רעים, השאלה איך אנחנו בונים את המוסדות התרבותיים שלנו, כדי לאפשר לנו לחיות חיים יותר טובים ומיטיבים עם האחר".

אלטרואיזם זו תכונה רצויה בכלל, כחברה ראוי שנשאף לזה?
"בוודאי שכן. תמיד כשאני מנסה לענות על שאלות פילוסופיות, אני מביא את הדברים אלי הביתה. הייתי רוצה שככה יתייחסו לילד שלי, אם הוא היה בצרה או במצוקה בתוך אגם ועומד לטבוע? התשובה היא בוודאי שכן".

"כל מה שמקרב אותנו להתנהגות מהסוג הזה, הוא מבורך. זה נכון שפרטים לפעמים משלמים מחיר טראגי בעקבות התנהגות כזו, אבל חברה מתחזקת מאירועים כאלו. אם אנחנו חיים בחברה שבה אנחנו יודעים שישנה ערבות הדדית, שאנשים לא יעמדו מנגד כשמישהו יהיה בצרה, אז זה מחזק. שומרים עליך, ידאגו לך. נסה לדמיין חברה שבה אתה יודע שאף אחד לא יעזור לך, זה לא מקום שאתה רוצה לחיות בו, זה לא מקום שאפשר לתפקד בו. הביולוגיה שלנו נותנת את הסימנים האלה שערבות הדדית היא חלק מהטבע שלנו, ואנחנו מעדיפים לחיות בתרבות שבה הדבר הזה מקבל ביטוי".

את ההגיון שמוליך את דבריו של הרמן, סיכם שר הדתות וחברו מילדות של בן זיקרי, יעקב אביטן, בהלווייתו: "למיכאל היה לב גדול. לב ענק. רגע ומצב שאדם היה בצרה – מיכאל תמיד היה הראשון להושיט עזרה. מה שהוא עשה ביום שישי – זה לא היה מעשה גבורה מבחינתו, אלא אורח חיים. הוא נתן מעצמו כל החיים, וגם בפעם הזאת הוא היה הראשון לקפוץ למים. מיכאל זכה להציל משפחה שלמה, ולימד אותנו מהו ערך החיים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!