בוסניה מציינת היום (שבת), תחת מגבלות הקורונה, 25 שנים לטבח סרברניצה. הטבח, אירוע הרצח ההמוני האכזרי ביותר במלחמת בוסניה, הוא והפשע היחיד באירופה, מאז מלחמת העולם השנייה, שהוגדר כרצח עם על ידי הקהילה הבינלאומית. במהלך הטבח הוצאו להורג יותר מ-8,000 גברים וילדים בוסנים-מוסלמים, ביממה אחת, על ידי חיילים סרבים. וגופותיהם נטמנו בבורות הריגה.

בוסניה מנציחה את רצח העם בסדרת אירועים באזור העיירה סרברניצה. השנה נקברו שייריהם של תשעה קורבנות שזוהו לאחרונה באתר הזיכרון המוצב בסמוך לעיירה.

אלפים משתתפים מדי שנה בטקסים, אך המגפה העולמית לא אפשרה זאת השנה. עשרות מנהיגים מהעולם אמורים היו להשתתף בטקס, ובמקום זאת יישאו נאומים מרחוק שישודרו בטלוויזיה הבוסנית. בין הנואמים יהיו ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו, הנסיך צ'ארלס ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

סרברניצה היא עיירה קטנה במזרח בוסניה, הממוקמת בין גבעות ירוקות. לפני שפרצה המלחמה הייתה מוקד תעשייתי שבה התגוררו כ-7,000 איש, כשאלפים נוספים שהועסקו בה התגוררו סביבה.

אוכלוסיית העיירה, לפני המלחמה הייתה מעורבת אתנית, בוסנים שרובם מוסלמים חיו בה לצד סרבים נוצרים אורתודוקסיים. שתי הקבוצות חיו בשלום, בעידן יוגוסלביה הקומוניסטית, לצד קרואטים וסלובנים קתולים, מקדונים ומונטנגרים נוצרים אורתודוקסיים, יהודים וצוענים. אך בתהליך התפרקות הפדרציה למדינות לאום שונות, התגברה העוינות בין הקבוצות, במיוחד בבוסניה והרצגובינה שהיו במרכז המדינה, באזור המגוון ביותר מבחינה אתנית ודתית.

כשפרצו העימותים האתניים ב-1992, תפסו כוחות סרביים כשני-שלישים משטח בוסניה. בתחילת המלחמה, חמושים בוסנים מוסלמים יצאו מסרברניצה לפעולות תגמול בכפרים באזור, בהן נרצחו מאות סרבים. כשכוחות סרבים השתלטו על מזרח בוסניה, הגובלת בסרביה, זרמו אלפי פליטים מוסלמים בוסנים לסרברניצה. העיירה הייתה נתונה במצור של הכוחות הסרבים, מה שגרם לאו"ם להכריז ב-1993 כי מדובר ב"אזור מקלט" תחת הגנת כוחות בינלאומיים.

העימותים באזור נמשכו, ברמות משתנות, לאורך כל המלחמה, שביולי 1995 הצליחו הסרבים לכבוש את המובלעת של סרברניצה. עם הכיבוש, הפרידו החיילים את הגברים והילדים ממשפחותיהם, והובילו כ-8,000 מהם לבורות הריגה שונים ביערות מסביב לעיירה באמצעות אוטובוסים ומשאיות, שם העמידו אותם בשורות וירו בהם במקלעים לתוך הבורות. אחרי הירי, וידאו החיילים הריגה מטווח קצר באמצעות אקדחים. הדיווחים על טבח סרברניצה הובילו את ארה"ב ונאט"ו להתערב להגנת הבוסנים, צעד שהוביל לסיום המלחמה.

ב-2004 הגדיר בית הדין הבינלאומי בהאג את הטבח בסרברניצה כ"רצח עם", ובחטא משפטי קבע כי יתר פשעי המלחמה בבוסניה היו "פשעים נגד האנושות" – סעיף אישום חמור פחות.

כך יצא שתוכנית סדורה ומאורגנת להשמדת המוסלמים בבוסניה, שכללה מחנות ריכוז בהם הורעבו למוות גברים, מחנות בהם נאנסו בשיטתיות נשים, עשרות מעשי טבח, הפגזת שכונות מגורים במאות פגזים מדי יום, ומניעת מזון ותרופות מאוכלוסיה – לא הוגדרו כרצח עם. זאת בעוד מעשה טבח נקודתי אחד, שהיה חלק ממסע השמדה כולל, זכה דווקא להגדרה זו. כתוצאה מכך, יום הזיכרון של טבח סרברניצה הפך ברבות השנים ליום הזיכרון הרשמי של לכל רצח העם בבוסניה, שהחל כבר ב-1992.

בנובמבר 2017 הרשיע בית הדין המיוחד לפשעי מלחמה ביוגוסלביה את רטקו מלאדיץ' ברצח עם ובפשעים נגד האנושות וגזר עליו מאסר עולם. מלאדיץ', שכונה "הקצב מבוסניה", עמד בראש הכוחות הסרביים במהלך המלחמה ופיקד, בין היתר, על הטבח בסרברניצה.

מלאדיץ' תועד במחנה פליטים בסרברניצה יום לפני תחילת הטבח. "הוא נתן שוקולדים וממתקים לילדים, בזמן שהמצלמות היו במקום, וסיפר לנו ששום דבר לא יקרה לנו ואין לנו סיבה לפחד", נזכרה מונירה סובסיץ', חברת ארגון נשות ואימהות הקרבנות 'אימהות סרברניצה'.

"אחרי שהמצלמות יצאו, הוא נתן הוראה להרוג את כל מי שאפשר להרוג, לאנוס את מי שניתן לאנוס ולבסוף הורה להרחיק את כולנו מסרברניצה, כך שהיא תוכל להפוך ל'עיר נקייה'", סיפרה סובסיץ' לסוכנות הידיעות רויטרס.

בעשרים השנים האחרונות נעשו מאמצים רבים לזהות את קרבנות הטבח. בזה אחר זה נחפרו בורות ההריגה, ושיירי הגופות עברו בדיקות DNA. גופות שזוהו נקברו בבית קברות ייעודי שהוקם ליד העיירה. עד כה זוהו קרוב ל-7,000 מהקרבנות. היום, כאמור, נטמנו תשעה נוספים שזוהו לאחרונה.