ברקלי – נגיף הקורונה לא עומד להיעלם, ויתכן שנגיפים מסוכנים נוספים כבר בדרך. משמעות הדבר היא שהגיע הזמן להתמודד עם האמת המרה: רבות מהשפעות המגפה על הכלכלה והחברה שלנו תהיינה לטווח הארוך, ואפילו לתמיד.

כמה מהשינויים האלה ניכרים כבר היום. יש ביקוש נמוך יותר למסעדות, מלונות, חברות תעופה, חנויות קמעונאיות פיזיות ואולמות בידור גדולים, ופחות הזדמנויות תעסוקה במגזרים ומוסדות אלו. יש ביקוש גבוה יותר לכל מה שזמין ברשת ולשירותי בריאות, טיפול בילדים וסיעוד שניתנים בבית. לכן, מספר משמעותי של עובדים יצטרכו להחליף מקצוע ומצטרפים חדשים לכוח העבודה יזדקקו לכישורים שונים מאלו שנדרשו עד היום.

ברודווי בניו יורק, סגור בשל מגפת הקורונה. פחות ביקוש לאולמות בידור גדולים (Photo by Evan Agostini/Invision/AP)

כלכלנים נוטים להניח שכאשר משהו נחוץ, הוא יקרה. ש"השוק ידאג לזה". הטיעון הוא שעובדים יזהו את הצורך בארגז כישורים חדש ושמעסיקים שמרוויחים מכוח עבודה שמחזיק בכישורים האלה יַקְנוּ להם אותם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

זו משאלת לב. המשתתפת הטיפוסית בתכנית הכשרה מקצועית של שנתיים לא יודעת איך תיראה הכלכלה בקיץ 2022. היא לא יודעת אילו כישורים יידרשו מאנשי מקצוע בתחום הבריאות בעידן הרפואה-מרחוק וריצוף הגנים.

יתרה מכך, היא לא יודעת בוודאות לאן לפנות כדי לקבל הכשרה מתאימה. יש לה אילוצים כספיים. היא וודאי שמעה על מוסדות ל"השכלה גבוהה" כביכול, שפועלים למטרת רווח, ומבטיחים ללמד את הסטודנטים שלהם כישורי תכנות אבל לא מקרבים אותם לתואר אקדמי, וודאי שלא למציאת עבודה.

אין תמריצים להכשיר עובדים

לחברות עסקיות, מצדן, יש יכולת מוגבלת לספק הכשרה תוך כדי העבודה, במיוחד בזמנים כאלה, שבהם גם הן סובלות מלחץ כספי. גם אין להן אינטרס מיוחד לעשות את זה מכיוון שעובדים, מרגע שסיימו את הכשרתם, חופשיים לעזוב.

ניתן לחלק את העלויות באמצעות תשלום שכר נמוך יותר למתמחים מכפי שמשולם לעובדים מתחילים אחרים. אבל השכר במשרות רבות בתחומי הבריאות, הטיפול הרפואי הביתי והסיעוד, במיוחד בארצות הברית, נמצא כבר היום בשפל המדרגה.

באופן יותר כללי, אנחנו יודעים שיחידים וחברות עסקיות, כשמניחים להם לעשות כרצונם, אינם משקיעים באופן מספיק בהון האנושי. עם זאת, התרומה של השכלה והכשרה לצמיחה הכלכלית, ולחברה בכלל, גדולה יותר מעלות הרכישה שלהן. לעובדים ולחברות כאחד אין תמריצים מספקים בכדי לקחת בחשבון את ההשפעה החיצונית החיובית הזו.

ללמוד מכישלון

על ממשלות, אם כך, לפתח תכניות הכשרה מקצועית משל עצמן. לרוע המזל, ניסיון העבר שלנו לגבי הכשרה במגזר הציבורי מאכזב פעמים רבות.

מועצת היועצים הכלכליים של ארצות הברית בחנה תכניות אלו זמן קצר לפני המגפה (לא שמישהו שם לב לכך) ומצאה שהן לא מאוד יעילות בהקניית כישורים ובשיפור אפשרויות התעסוקה של המשתתפים. ככלל, ככל שהתוכנית גדולה יותר, כך התוצאות גרועות יותר. והדפוס הזה לא מוגבל לארצות הברית: הניסיון לגבי תכניות הסבה מקצועית נרחבות, למשל אלו שהופעלו בגרמניה המזרחית לשעבר בשנות ה-90', הוא מאכזב במיוחד.

אבל אנחנו יכולים ללמוד מהכישלון של תכניות עבר. הניסיון מלמד שהכשרה זוכה להצלחה הגדולה ביותר כשהיא קשורה קשר הדוק למשרה ספציפית או למקצוע ממשי. עיצוב התוכנית צריך להיות מבוסס על תחזיות ממשלתיות מפורטות בנוגע לסוגי העבודות שעתידות להופיע בשוק ואילו כישורים ידרשו עבורן.

כשאנחנו חושבים על "שוּליוֹת" של בעלי מקצוע אנחנו רואים לנגד עינינו מכונאים ושרברבים, אבל יותר ויותר מדובר בעוזרי אחיות ובחתמי ביטוח"

בדומה לכך, הכשרה מקצועית זוכה להצלחה הגדולה ביותר כשמעסיקים וענפי תעשייה משתתפים בבניית התוכנית, מכיוון שמעסיקים הם מקור למידע על הכישורים שיהיו נחוצים בעתיד״

בשלב ההטמעה, הכשרה תוך כדי עבודה – חניכוּת במילים אחרות – היא חיונית, ולא רק בעבודות צווארון כחול. כשאנחנו חושבים על "שוּליוֹת" של בעלי מקצוע אנחנו רואים לנגד עינינו מכונאים ושרברבים, אבל יותר ויותר מדובר בעוזרי אחיות ובחתמי ביטוח.

היתרון הוא באיגודי העובדים

בנושא הזה יש לאירופה יתרון על פני ארצות הברית, בזכות האיגודים המקצועיים החזקים שלה שיכולים לשתף פעולה עם ארגוני מעסיקים ביצירת התמחויות, ומכיוון שהקשרים בין העובד לחברה הם יחסית חזקים. בארצות הברית יהיה קשה יותר להתקדם. הנשיא דונלד טראמפ אמנם חתם ב-2017 על צו נשיאותי המקים כוח משימה להתמחויות מקצועיות; אך המלצותיו, חיסול של תכניות הכשרה כפולות וייעול של קשרי הגומלין בין התעשייה לממשלה, היו חלשות ובלתי יעילות.

חברות אמריקאיות משקיעות כיום בהכשרה פחות מכפי שהשקיעו בעבר, הרעיון שהן תארגנה באופן ספונטני מיליוני משרות התמחות הוא חלום באספמיה"

למעשה, חברות אמריקאיות משקיעות כיום בהכשרה פחות מכפי שהשקיעו בעבר, מגמה המשקפת תקופות עבודה קצרות יותר. הרעיון שהן תארגנה באופן ספונטני מיליוני משרות התמחות הוא חלום באספמיה.

מה שנחוץ הם זיכויי מס וסובסידיות. שש-עשרה מדינות בארצות הברית מעניקות כיום זיכויים לחברות המציעות הכשרה לעובדים. על הממשלה הפדרלית לעשות זאת גם היא. את הזיכוי הפדרלי הזה אפשר יהיה לעצב בדמותו של זיכוי המס המוענק למחקר ופיתוח. אחרי הכל, הכשרה היא בסך הכל שם אחר לפיתוח.

לבסוף, על ממשלות לתקצב כראוי בתי ספר מקצועיים ומכללות להכשרה מקצועית. בארצות הברית הכוונה היא לקולג'ים קהילתיים שמציעים קורסים בתחומים מגוונים, מריפוי בעיסוק ועד עיצוב ממוחשב, ושתקציביהם נפגעו קשות כתוצאה מהמשבר.

המעבר לעולם שיוצר נגיף הקורונה יהיה קשה, מן הסתם. השאלה העיקרית כעת היא האם קובעי המדיניות ינקטו את הצעדים שהכי סביר שיקלו עליו.

______________________________

בארי אייכנגרין הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. ספרו האחרון הוא הפיתוי הפופוליסטי: מחאה כלכלית וריאקציה פוליטית בעידן המודרני.

 project Syndicate, 2020©