גורמים רבים במערכת הפוליטית הגיבו לפרסום אמש (שלישי) בחדשות 'כאן', לפיו הממשלה בוחנת קידום הפחתה זמנית בשכר המינימום. שר העבודה והרווחה ושר הכלכלה הבהירו כי יתנגדו נחרצות למהלך.

"הורדת שכר המינימום לא תעלה לסדר היום", כתב שר הכלכלה עמיר פרץ (העבודה) בחשבון הטוויטר שלו. "דווקא בתקופה של משבר הקורונה, עלינו לחזק את האוכלוסיות המוחלשות ולא להחליש אותן. אסור לחפש פתרונות על גבם של העובדים החלשים, יש מספיק דרכים לסייע למעסיקים".

השר פרץ קרא לקדם לשם כך את 'המודל הגרמני', אשר יאפשר לעובדים לשוב לעבודה חלקית ובמקביל להמשיך לקבל דמי אבטלה חלקיים. שר העבודה והרווחה איציק שמולי (העבודה), הגיב גם הוא בטוויטר וכתב: "לא יקום ולא יהיה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

גם חברת הכנסת עינב קאבלה (כחול לבן) הגיבה לפרסום ומסרה: "הצעות כאלה הן בדיוק ההיפך מעידוד תעסוקה. צעדים כאלה לא נשקלים אפילו במדינות הקפיטליסטיות ביותר. מטרתם של המהלכים היא להשתמש במשבר כדי לפגוע בזכויות שהושגו במאבקים קשים".

גם באופוזיציה לא חסכו ביקורת כלפי המהלך. חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת) מסרה: "מה שהמדינה צריכה לעשות עכשיו זה לפרוס רשת ביטחון לאזרחים היהודים והערבים, להשקיע ביצירת מקומות עבודה ראויים, ובהכשרת המובטלים לעבודה מתגמלת". חברת הכנסת אורנה ברביבאי (יש עתיד) הגיבה בסרקזם בחשבון הטוויטר שלה, תוך שהיא מזכירה את התבטאותו של השר צחי הנגבי, שאמר בתחילת החודש כי הטענה שאין לאנשים מה לאכול היא "חרטא": "ברור, אם העוני הוא חרטא, מה הבעיה להוריד את שכר המינימום".

שכר המינימום בישראל, העומד על 5,300 שקלים, עלה בצורה מדורגת ב-1,000 שקלים מאז 2014, בעקבות הסכמים שחתמה ההסתדרות עם ארגוני המעסיקים ואשר אומצו אחרי כן על ידי המדינה. בניגוד לטענות שהשמיעו כלכלנים שונים וגורמים באוצר, על פיהם עליית שכר המינימום צפויה להגדיל את האבטלה, במקביל לעליית שכר המינימום המשיכה האבטלה בישראל לצנוח עד לשפל חסר תקדים של 3.4% בשנת 2019.