למרות התנגדויות שעלו בקרב רבים מחברי ועדת הכספים, מסתמן כי ההצעה לפדיון קרנות ההשתלמות תאושר בנוסח בו הוגשה. ההצעה השנויה במחלוקת שהובאה לדיון אתמול (ראשון) כחלק מהתכנית הכלכלית למשבר הקורונה תאפשר לציבור למשוך מקרן ההשתלמות עד 10,500 שקלים מדי חודש על פני חצי שנה –  עד 63 אלף שקלים סה"כ, וזאת בלי מס על שבירה מוקדמת של הקרן.

על ההצעה נמתחה ביקורת לאור העובדה שמדובר במכשיר חסכון בעל יתרונות רבים, וכן הוא משמש רבים לחסכון פנסיוני. רבים מהגורמים בתחום ממליצים לציבור להימנע ככל האפשר מלהשתמש בקופה זו, גם במחיר של לקיחת הלוואה.

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) וינון אזולאי אמרו שנכון היה ליצור קריטריונים כלכליים שיגבילו את היכולת להוציא את הכסף למי שלא נפגע במשבר: "צריך למצוא דרך להגביל את זה" אמר ח"כ קרעי, "אולי לאפשר רק למי שנמצא באבטלה או בחל"ת". ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) הציעה להוריד את הסכום האפשרי למשיכת כספים.

בהקשר זה ציין ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) כי הסכום הממוצע בקרנות עומד על 100 אלף שקל, כך שתוך שנה עלול הציבור לרוקן את קרנות הההשתלמות.

"למרות שלא מכריחים אף אחד, התוצאה של החלטה כזאת היא שאנשים ישתמשו בכסף ואחרי המשבר ימצאו עצמם מול שוקת שבורה" אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני. הוא הביא הצעה חלופית, לפיה הממונה על שוק ההון משה ברקת לפיה הלווים ילוו כסף כנגד החסכונות שלהם.

מנכ"לית האוצר קרן טרנר דחתה את ההצעה: "זה לא זמנים רגילים. רצינו לאפשר עוד חלופה לאזרח". לקראת סוף הדיון ועל רקע המחלוקת אף אמרה טרנר שוועדת הכספים יכולה לדחות את ההצעה בשלמותה, אך למרות ההתנגדויות ניכר היה שאין בכוונת חברי הכנסת לעשות כך והצעת החוק הוקראה בשלמותה כפי שהיא.

"פוגעם בחסכון של העובדים"

את אחת ההסתייגויות בוועדה השמיעה יו"ר אגף פנסיה וחסכון בהסתדרות מאיה פרי-אלתרמן שאמרה שהצעות שהעבירו עד כה בנושא לא התקבלו. "אנחנו נכנסים פה לכיס של העובדים ופוגעים בחסכון שלהם" היא אמרה בדיון, "אנחנו לא מסייעים פה לעובדים בשכר נמוך שממילא לא זכאים להטבת מס משמעותית. ההצעה הזאת נטולת קריטריונים. לכן חשבנו שיש הצעות יותר טובות".

"העובדים שיש להם קרנות השתלמות אינם דווקא עובדים בעלי שכר גבוה. המהלך בהחלט יכול להוביל לריקון הקרנות" מסבירה ל'דבר' פרי- אלתרמן. במכתב שהעבירה לממונה על שוק ההון ולמשרד האוצר בשבוע שעבר כתבה: "הסיוע לעובדים אשר נפגעו כתוצאה ממשבר הקורונה צריכה להינתן בדרך של תשלומים שמקורם בתקציב המדינה וכלל ציבור משלמי המסים, ולא בדרך של דחיקת אוכלוסייה מוחלשת, אשר היא הנפגעת העיקרית מהמשבר, למימוש חסכונותיה לטווח בינוני".

בנוסף פירטה אלתרמן שורה של הצעות לתיקון החוק: קביעת קריטריונים של פגיעה כלכלית לפתיחת המענק, לקבוע יחס בין יתרת החיסכון לתקרת המשיכה כדי לא לרוקנו, לדחות את השימוש, והבחנה בין מצב בו שני בני הזוג יצאו לחל"ת. הצעות אלו כאמור לא התקבלו.

פרי-אלתרמן גם הציפה בדיון בעיה נוספת – בה עובדים שיצאו לחל"ת ומעסיקיהם בכל זאת ממשיכים להפריש להם לקרנות או לפנסיה כרגיל, מאבדים את הטבות המס שלהם בגלל הירידה בשכר, ובפועל מאבדים חלק ניכר מההפרשות. במשרד האוצר אמרו כי הנושא בבחינה וטענו כי פנייה בנושא התקבלה רק בימים האחרונים והנושא אינו קשור לחוק. גפני ביקש מפרי-אלתרמן שתעדכן אותו אחרי מה תוצאות הדיונים בין הצדדים, ואם יהיה צורך – יקיימו דיון מיוחד בנושא.

החשש: ביטל עתידי של ההטבה

במהלך הדיון העלה גפני חשש שמשרד האוצר ישתמש בירידת הסכום בקרנות, כדי לבטל את הפטור במס לו הן זכאיות "אני יודע שאתם רוצים להוריד את הפטור ממס, ואני אומר את זה בצורה בוטה. באחד מחוקי ההסדרים תגידו שאין כסף בחסכונות האלה, ושאפשר לבטל אותו. אני רוצה התחייבות שלא משנים את זה כתוצאה מהחוק הזה".

נציג קרנות ההשתלמות של המורים והגננות ארנון שגב ביקש להחריג את הקרנות שלהם מהחוק. לדבריו, משתמשות נשות החינוך בקרנות אלה להשתלמויות, עליהן הן זוכות לגמולי שכר. הוא הוסיף כי משיכת הקרנות תפגע בכל המורים והגננות, מאחר והן מאזנות אחת השנייה. גם נציג הסתדרות המורים ביקש להפריד בין קרנות ההשתלמות שמשמשות לחסכון לאלה המשמשות להשתלמות.