ארבע פעמים נפרצה בחודשים האחרונים מסגרת התקציב בגלל הקורונה, מה שעלול להשכיח את העובדה שמתחת לשכבת חבילות הסיוע, מדינת ישראל מתנהלת בשנת 2020 תחת החנק של תקציב המשכי.

מבדיקת 'דבר' עולה כי עד סוף חודש יוני, ההוצאות של מדינת ישראל לא גדלו בצורה חריגה למרות חבילות הסיוע. במילים אחרות: הקיצוץ של התקציב ההמשכי 'התקזז' עם ההרחבה של תכניות הקורונה. הגידול בהוצאה השנה (7.09%) נמוך יותר מהשנה שעברה (9.3%). גם בהסתכלות שנים אחורה לא מדובר בגידול חריג במיוחד.

(נתונים: דו"חות ביצוע משרד האוצר | גרפיקה: אידאה)

ייתכן שמצב זה ישתנה בחודשים הקרובים, במידה והכסף שהובטח במסגרת החבילות באמת יוזרם למשק. אבל כבר עתה ניתן להסיק, לקראת הדיונים על התקציב שיש לקוות שיתחילו בקרוב: בסיס התקציב חייב לגדול. אסור לקצץ בתקציב בחסות חבילות הסיוע.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המערכת הציבורית נמצאת בחנק, דבר שמתגלה כבר עכשיו בחלקים הפגיעים שלה, המתבססים על העברות תקציביות: העמותות הנתמכות, תנועות הנוער ומערכת החינוך שתתקשה לפתוח את השנה הבאה. אם לא יעבור תקציב, או אם יעבור תקציב מצומצם, הפגיעה בשירותים החברתיים תתרחב, וההתמודדות עם הקורונה תעשה עם מערכת ציבורית מורעבת.

התקציב הבסיסי מקוצץ ומצוי בתת ביצוע

את שנת 2020 התחילה מדינת ישראל בחנק שנבע מהיעדר תקציב מאושר. במצב כזה מופעל מנגנון התקציב ההמשכי – 1 חלקי 12 מהתקציב הקודם (2019), בתוספת הצמדה למדד. סך הכול 33.3 מיליארד שקלים שאמורים לעבור מידי חודש למשרדי הממשלה. תקציב זה מצומצם בהגדרה: הוא לא לוקח בחשבון את גדילת האוכלוסייה (1.9%), ולא תכניות וצרכים שאושרו וזקוקים לתקצוב.

אם מסתכלים בנתוני ביצוע התקציב ב״נטרול״ הקורונה, לא רק שהתקציב מקוצץ – הוא גם בתת ביצוע. בדו"ח האחרון של משרד האוצר נכתב כי בנטרול הוצאות הקורונה חל קיטון של 1%- לעומת השנה שעברה. אם לוקחים בחשבון את העובדה שהאוכלוסייה גדלה בזמן הזה, התקציב לנפש קוצץ אפילו יותר. אלפי מדריכי תכנית קרב שעומדים לפני פיטורים הם רק דוגמה אחת למשמעות הקיצוץ.

החיים עצמם מחוץ לקופסה

לטוב ולרע החליטה הממשלה להתמודד עם הקורונה בצורה של ״קופסאות חוץ תקציביות״. ההיגיון מאחורי ההחלטה אומר שיש הוצאות – כמו תשלום דמי חל"ת למאות אלפי עובדים – שמטבען הן זמניות ואין סיבה להכילן בבסיס התקציב.

כל תוספות הקורונה לתקציב 2020 (עיצוב: אידאה)

אלא שסגירת התוספות בקופסאות זמניות מונעת מתקציבים נדרשים וחיוניים לחיזוק המערכת הציבורית, להפוך לקבועים. אל מול התקציבים הנדיבים החד פעמיים עומד קיצוץ בבסיס התקציב. הסכם העו"סיות הוצמד לקיצוץ תקציבי בדיוק מתוך תפיסה זו. הקורונה מאלצת את הממשלה להוציא כספים, אבל האידיאולוגיה של הקטנת ההוצאות לא השתנתה.

תקציב המדינה עומד נכון לעכשיו על פחות מ-400 מיליארד שקלים, גידול מזערי ביחס לשנה שעברה. החלטה על תקציב לשנת 2020 לפי הטייס האוטומטי – הכנסת כל התכניות שכבר אושרו פנימה – תעמיד אותו על כ-420 מיליארד שקלים. כל תקציב נמוך מזה לשנת 2020, יגרור קיצוצים כואבים. קיצוץ שכזה לא רק ייפגע בשירותים לאזרח – הוא גם יהפוך לגורם נוסף שמאט את התאוששות המשק.