משבר הקורונה העולמי ביסס את ההבנה שהעבודה מהבית היא העתיד. מבחינה זו, המשבר נתפס כהזדמנות לכינון שוק עבודה מתקדם. אך העבודה מהבית אינה מטופלת באופן מקיף במסגרת חוקי העבודה הקיימים. ללא חקיקה מתאימה, בשורת ההתחדשות הזו עלולה להוות פתח לניצול עובדים ופגיעה בזכויותיהם.

שוק העבודה בישראל מוסדר בעיקרו בחקיקה בת עשרות שנים, לה מתווספות פסיקות של בית הדין לעבודה. בשנים האחרונות ניתן לראות לא מעט שינויים בחוקי העבודה, אך מדובר בשינויים במסגרת החקיקה הקיימת והם יעילים פחות ביחס לתופעות חדשות.

"מצב זה חייב את בתי הדין לעבודה ליצוק תוכן להסדרים משפטיים חדשים שאינם קבועים בחוק. אם זה בהגדרה של 'מיהו עובד', שעות נוספות גלובליות או חובת שימוע", אומרת ל'דבר' עו"ד מוריה גליק, מומחית ליחסי עבודה ממשרד עורכות הדין אורנה לין ושות'. "כך גם בעולם ההסכמים הקיבוציים – כיצד תוגדר יחידת המיקוח? איך תתבצע הגנה על התארגנות ראשונית של ועד עובדים?".

לבתי הדין יש את הכלים לענות על השאלות האלו?
"הייחודיות והסמכויות של בית הדין לעבודה הן בדיוק אלה שמאפשרות את ההתמודדות הנכונה עם השינויים בשוק העבודה. לבתי הדין לעבודה מגיעים המקרים מהשטח, והם שומעים ורואים את שני הצדדים לכל משוואה. שחקן נוסף שאחראי לשינויים משמעותיים בשוק העבודה הם ארגוני העובדים. הסכמים קיבוציים יכולים להפוך לרוחביים באמצעות הרחבתם להמשק".

יש לך דוגמאות לפעולות כאלו מצד בית הדין לעבודה?
"נושא הטיפים למלצרים, למשל. היעדר חקיקה וכישלון של ניסיונות החקיקה לאורך השנים ביחס למעמד של התשר הובילו לפגיעה מתמשכת בזכויות העובדים בטווח הקצר והארוך, עד להתערבות של בית הדין לעבודה. אבל בית הדין יכול לדון רק במה שמונח בפניו, ולכן פעמים רבות עלול להיווצר ריק עם השלכות משמעותיות על העובדים".

מלצרית בתל אביב. כישלון נסיונות החקיקה הביא לפגיעה מתמשכת במלצרים עד להתערבות בית הדין  (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

גליק מתייחסת ל"פסיקת הטיפים" של השופט יגאל פליטמן מ-2019. עד לפסיקה, רוב המלצרים לא נהנו מזכויות סוציאליות בהתאם לשכרם המלא. חלקם השתכרו מטיפים בלבד וחלוקת הטיפים בין המלצרים התבצעה פעמים רבות על ידי המעסיק ובאופן שרירותי. השופט פליטמן שם לזה סוף, וקבע שהטיפ הוא שכר לכל דבר ועניין. השבתת ענף המסעדנות בתקופת הקורונה המחישה את חשיבות הפסיקה, כשמאות אלפי מלצרים הפכו זכאים לדמי אבטלה בהתאם לשכרם האמיתי.

השינויים שיוצרת העבודה מהבית בשוק העבודה הם נושא שבתי הדין יצטרכו לטפל בו?
"עבודה מהבית נהוגה בתחומים שונים כבר זמן לא מועט, כמו למשל בעולמות ההיי-טק. נגיף הקורונה יצר עולם חדש – מעין מעבדה חיה – שבה עבודה מהבית נכפתה על מקומות עבודה ועובדים רבים, בין אם הם רצו בכך ובין אם לא. יש שחשבו שזה טוב וגילו שלא כל כך, ויש שחשבו שזה בלתי אפשרי ומגלים שזה לא כל כך נורא.

״בכל מקרה, נראה שזה כאן להישאר, וזה שינוי גדול לכל הצדדים. עבודה מהבית מחדדת את הפער בין חקיקת המגן משנות החמישים לבין 'העולם החדש', ובעיקר בתחום של שעות העבודה, סדרי עבודה, גמישות וכיוצא בזה.

״מעבר לעולם של עבודה מהבית יחייב הסדרה ענפה שתקיף את כל השחקנים הרלוונטיים: המחוקק, בית הדין לעבודה, המעסיקים, ארגוני העובדים והעובדים. בתוך כך נראה דרישה להסדרה שונה ומותאמת של שעות העבודה ותנאי העבודה שמרביתם נגזרים היום מהגעה פיזית למקום העבודה".

השינויים האלה פוגעים בעובדים?
"במצב היום השינויים נכפו על המעסיקים והעובדים, ולכן הפתח לניצול העובדים הוא גדול. מהעובד מצפים להתנהל כבשגרה, אבל אין ספק שהשגרה בבית לא יכולה להיות זהה לשגרה במקום העבודה. מעבר לעבודה מהבית בלי הסדרה ברורה של תנאי ההעסקה משפיעה על העובד במגוון תחומים. מבחינת שעות העבודה למשל נדרשת הבהרה כיצד הם יחושבו ב'נטו' או 'ברוטו', מה קורה עם שעות ההפסקה, אם נסיעות להגעה למשרד ייחשבו שעות עבודה או לא.

״בנוסף יש שאלה של הטבות שונות כמו למשל כוננויות, אש"ל וכלכלה, קצובת נסיעה, אוכל ועוד, שבמגזרים מסוימים מהווים סכום לא מבוטל מהשכר. האם העובד מאבד את המרכיבים האלו כשהוא עובר לעבוד מהבית? מנגד, מושטות על העובדים הוצאות כמו חשמל, מים, ציוד משרדי ועוד תחומים שהיו מסורתית באחריות המעסיק.

״לכל אלה יש להוסיף את שאלת הגבולות בין החיים של העובדת כבת-אדם לבין החיים שלה כעובדת. במציאות היום הגבולות גם כך מטושטשים, והעבודה מהבית מוחקת אותם כמעט לחלוטין. זה  גם מעלה חשש לפרטיות של העובד מול המעסיק. לצד זאת אנחנו מאבדים את היתרונות החברתיים של מקום העבודה ואת היכולת להפריה הדדית של העובדים״.

אז עובדים צריכים להיאבק בעבודה מהבית?
"לעבודה מהבית יש גם יתרונות לא מבוטלים. היא יכולה לאפשר שילוב טוב יותר של אוכלוסיות שונות בשוק העבודה, היא חוסכת לעובדים זמן רב שמתבזבז כיום על הגעה לעבודה ומהעבודה, מתאפשר ניהול טוב יותר של הזמן של העובד וגם חיסכון במשאבים של המעסיק. ויש גם יתרונות חיצוניים לעולם העבודה בדמות הפחתת זיהום אוויר ועומס בכבישים.

״אבל כל עוד לא תהיה הסדרה ברורה של מכלול תנאי העסקה ואופי העסקה בעבודה מהבית, שתאזן בין החששות לבין היתרונות שגלומים במעבר הזה, וכשמדובר בעובדים שהלכה למעשה מעתיקים את חיי המשרד לבית, צפויה פגיעה משמעותית בזכויותיהם. גורם משמעותי בהסדרה הזו יכול להיות כמובן ארגון העובדים ככוח שמודע לצרכי העובדים, ולצרכי מקום העבודה, ושיכול לנהל משא ומתן אפקטיבי להסדרת תנאים חדשים.

"כשמדובר בעובדים שהלכה למעשה מעתיקים את חיי המשרד לבית, צפויה פגיעה משמעותית בזכויותיהם" (Shutterstock)

״חשוב לזכור שעובדים מהבית זכאים לאותן הזכויות כמו כל עובד רגיל, ודיני העבודה לא מונעים עבודה מהבית. יחד עם זאת, העבודה מהבית צריכה להתבצע בגבולות חקיקת העבודה הקיימת עם מגבלותיה. העובד והמעסיק יצטרכו להגיע ביחד להסכמות שמסדירות את כל נושא העבודה מהבית, ובראש ובראשונה את נושא הסדרת שעות העבודה ויצירת הסדר עבודה גמיש שיתאים לעבודה מהבית ויבטיח את זכויות העובדים".

ההסדרה הזו מחייבת חקיקה?
"גם לפני הקורונה עלו הצעות חוק שונות שנוגעות באופן ישיר לעבודה מהבית וגם להסדר עבודה גמיש שכולל גם אפשרות לעבודה מהבית, ואף הצעות חוק שמנסות לעודד עבודה מהבית באמצעות הפחתת דמי הביטוח הלאומי למעסיק.

״הרעיון שחוזר בכל ההצעות הוא להגמיש את עקרונות חוק שעות עבודה ומנוחה באופן שיאפשר חלוקה מחדש של שעות העבודה על מסגרת זמנים רחבה יותר מהקיימת כיום, היומית, תוך הגנה על התשלום שיינתן לעובדים בגין שעות העבודה ושעות נוספות.

״כבר היום מונחים בפני בית הדין הסכמים פרטניים בין עובדים למעסיקים הנוגעים לשעות עבודה גמישות. השופטים בודקים בין היתר באיזו מידה נערך ההסכם לבקשת העובד, ועד כמה ההסכם מקפח את זכויות העובד בהשוואה לחקיקת המגן. אבל מדובר בחריגה מחקיקה, ובהתייחסות לכל מקרה לגופו. ככלל, נדרשת הסדרה ברורה ורחבה יותר של המחוקק ונראה שלא יהיה די בפסיקת בתי הדין לעבודה".

מה הסכנות שתביא לדעתך העבודה מהבית לשוק העבודה, ואיך יהיה ניתן להתמודד איתן?
"לצד החשש לזכויות העובדים שעמדנו עליה לעיל, עבודה מהבית עלולה להגדיל את הפערים ואי-השוויון בין עובדים במקום העבודה, ובין עובדים בכלל. בסופו של יום, לא כל העובדים יוכלו להמשיך לעבוד מהבית, ולא כל העובדים שיכולים יעבדו בתפוקות זהות לאלו שיש להם בעבודה. בתוך מקום העבודה עלול להיווצר פער בין עובדים שנדרשים להמשיך ולעבוד פיזית ממקום העבודה, כמו למשל מקבלי קהל, לבין עובדים שיעבדו מביתם, כאשר האחרונים יהנו מגמישות וחסכון בזמן נסיעות שלא יינתן לאחרים.

״היעדר נוכחות פיזית במקום העבודה גם מסכלת לעיתים את היכולת לעבודת צוות אפקטיבית והפריה הדדית של העובדים, ובכך עלולה להוביל לאובדן ידע או תוצרים נמוכים יותר מצד עובדים. בנוסף, משרות רבות שתלויות בקיומם של חיי משרד יצומצמו ואף יבוטלו.

״את הסכנות האלה יהיה צורך לפתור משני כיוונים שונים. מקום העבודה יצטרך ליצור מערך עבודה יעיל ונכון של שיתוף בין עובדים באופן שיוכל לפצות על אובדן המפגש פנים אל פנים, ולאפשר הסדרי תגמול שונים בהתאם לסוג המשרה שיבצע העובדים. ברמה המערכתית-מדינתית נצטרך לראות תכניות הסבה והדרכה שיאפשרו לאוכלוסיות השונות להתגבר על פערים טכנולוגיים ולמציאת פתרונות תעסוקה".