כמה עשרות אנשים התאספו אתמול (שלישי) בבוקר, בשכונת חליסה בחיפה, לצעדת האמהות למען החיים, במחאה נגד המדיניות המאפשרת את המשך האלימות בחברה הערבית. הצועדות צפויות להגיע לירושלים עד סוף השבוע.

שתי נשים שכולות ובני משפחותיהן, אנשי ציבור וצוותיהם, ומספר אוהדים התקבצו בשכונה המוזנחת והחלו לצעוד. המשפחות לבשו חולצות, עליהן הודפסו תמונות קרובם הנרצח, שאר הצועדים הסתובבו בחולצות לבנות עם כיתוב אדום בערבית ובעברית: "צעדת האמהות למען החיים".

"הוא עלה לחליסה ולא ירד. הרגו אותו. היה ריב עם אקדחים. ילדים קטנים יש להם אקדחים. נכנס לו כדור ללב ומת במקום", מספרת ל'דבר' מונא ח'ליל, יוזמת הצעדה, שבנה נרצח בחיפה לםני כחודשיים. ח'ליל, אם לשבעה, מוסיפה כי "הוא עבד בשוק. בן 28. הוא לא השתייך לעבריינים. כל היום עם הסוס שלו או האחיות שלו. חמש הבנות נשואות ואחת רצתה להתחתן אך אחיה נרצח".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מונא ח'ליל ונכדה: "כל אחד שיש לו אקדח שישימו אותו בכלא”. (צילום: יאיר ויטמן)

"אני הולכת ברגל עד ירושלים", היא ממשיכה, "המשטרה אומרת 'לא יודעים מי הרג אותו'. לפני חודשיים הרגו אותו. הוא עבד מגיל 14 בשוק הסיטונאי. כולם הכירו אותו, את ח'ליל ח'ליל. אני מכירה וכולם מכירים מי עשה את זה. המשטרה עצרה אותם ושחררה. לא תפסו כלום. הם מסתובבים והבן שלי מתחת לקבר. החלטתי לצעוד עד ירושלים”.

"מצד אחד שיטור יתר, מצד שני התעלמות כמעט מוחלטת"

לקראת השעה 9:00, הצועדים התקרבו לצומת הצ'ק פוסט, בפאתיה הצפון מזרחיים של חיפה. החום החל להעיק. המכוניות בכביש הסמוך חלפו על יד הצועדים מבלי להבחין בהם.

ארנון, סטודנט מחיפה וחבר בהתארגנות 'עומדים ביחד', שנאבקת בין היתר בתופעת האלימות בחברה הערבית, הגיע יחד עם שני חברים להביע סולידריות עם מאבקן של האימהות הערביות שדורשות צדק עבור ילדיהן.

"את ההתנהגות של המשטרה ביחס לחברה הערבית ניתן להגדיר כ'דו-קוטבית'. מצד אחד החברה הערבית סובלת משיטור יתר הגובל בהטרדה ומצד שני, יש התעלמות כמעט מוחלטת מבעיות של פשע מאורגן, אלימות במשפחה ונשק לא חוקי", הוא אומר.

לטענתו, אחוז מקרי הרצח המפוענחים בחברה הערבית נמוך משמעותית מאשר בחברה היהודית. כשהוא מתבלבל במספרים, זורקים לו מהצד כי מדובר על כ-20% פיענוח לעומת 80%. ארנון וחבריו יצאו עם הצועדים בבוקר משכונת חליסה ונפרדו מהם בצומת הצ'ק פוסט.

"אינשאללה שיקרה משהו"

מונא ח'ליל מסבירה: "יש פה אמא שהבן שלה נהרג מירי בעבודה.  אני לא מכירה אותה. היא ראתה בפייסבוק שאני יוצאת והצטרפה. יש אמהות שמחכות להצטרף אליי. אמהות לא שכולות, שלא רוצות אלימות. מספיק.”

היא מחבקת את נכד שלה, נעצרת לרגע, ואומרת: “כל הילדים הלכו ככה. לא תפסו. למה אתה משטרה? יהודי אחד נהרג בחליסה, תוך 24 שעות עצרו את הרוצח. אבל ילדים שלנו – לא. זה המשטרה. אינשאללה שיקרה משהו. כל אחד שיש לו אקדח שישימו אותו בכלא”. ח'ליל נושמת נשימה ארוכה, וממשיכה לצעוד.