שר האוצר, משה כחלון פרסם אתמול תזכיר חוק שכותרתו "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים". החוק אמור לחול על גופים קיימים ללא מטרות רווח כמו קופות גמ"ח והאגודה להלוואות ללא ריבית. בנוסף, הוא אמור להקל על הקמת גופים חדשים כמו אגודות אשראי, שיורשו לקבל פיקדונות מחבריהן.

מטרתו של פיקוח חדש לגופים פיננסיים לא בנקאיים, במשולב עם הפיקוח על נותני שירותי מטבע (המוסדר בחוק נפרד), היא לשמור על יציבותם של הגופים הפיננסיים מצד אחד, ולהבטיח את זכויות הלקוחות מהצד השני. באופן בלתי נמנע, הפיקוח החדש יכול להערים קשיים שונים על הגופים המפוקחים, אך ברמה מקלה בהרבה לעומת דרישות הפיקוח על הבנקים. ייתכן שחלק מהגופים הקיימים לא יוכלו לעמוד בדרישות וייאלצו להתמזג או להיסגר, ואילו אחרים יזכו לאמון ציבורי רב יותר בזכות הפיקוח, ויגדילו את פעילותם. גוף פיננסי שהיקף המאזן השנתי שלו יעלה על 1.5 מיליארד ש"ח יזדקק לרשיון בנקאי מבנק ישראל ויעבור לפיקוחו.

הציבור מוזמן להשמיע את דעתו על החוק בדוא"ל tazkir@mof.gov.il במסמך תמציתי או מצגת עם עיקר הטענות ואף לבקש את הצגתן בעל פה, עד ליום 1 באוגוסט 2016.

לאחרונה השתררה דאגה רבה בקרב הגמ"חים; בעקבות ההסכמים בין ארה"ב לישראל בתחום הדיווחים על העברות כספים למניעת הלבנת הון, הנחו הבנקים הישראלים את הגמ"חים להסדיר את מעמדם או לסגור את חשבונות הבנק. החוק החדש יחייב את הסדרתם כעמותות או כחברות לתועלת הציבור, אך מניח תשתית שלא הייתה קיימת לפני כן – הגמ"חים יוכלו להתקיים תחת פיקוח מדינה, לו יצליחו להתארגן ולעמוד בדרישות הפיקוח. הגמ"חים לא היו מפוקחים עד היום, והם שונים מאוד זה מזה בהיקף הכספים המנוהלים בהם ובמקורותיהם.

יהודה טלמון. צילום: דבר ראשון

יהודה טלמון. צילום: דבר ראשון

יהודה טלמון, יו"ר קואופרטיב אופק, המיועד להיות מוסד פיננסי ללא מטרות רווח, אומר כי השינוי הרגולטורי הוא חיובי, אך הצלחתו תלויה בציבור עצמו. לו הציבור ייתן אמון בגופים החדשים, תיווצר תחרות לבנקים שתיאלץ גם אותם להתייעל ולהוריד מחירים.