דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו בשבט תשפ"ב 17.01.22
13°תל אביב
  • ירושלים
  • 13°תל אביב
  • 10°חיפה
  • 13°אשדוד
  • 12°באר שבע
  • 15°אילת
  • 13°טבריה
  • צפת
  • 13°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלת הקורונה

כלכלת הקורונה / ישראל רשמה את ירידת התוצר הגדולה בכל הזמנים. הבעיה: חוסר אופטימיות

טבעי שהרבעון האבוד של הסגר ישפיע על הנתונים הכלכליים, הבעיה שצריכה להטריד את מקבלי ההחלטות היא הפסימיות של הצרכנים והיצרנים הישראלים, שמעמיקה את המיתון | פרשנות

רחוב יפו בירושלים. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
טל כספין
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול (ראשון) הם דרמטיים: ברבעון השני של 2020 , חודשים אפריל עד יוני, נרשמה הירידה המתועדת הגדולה ביותר בתוצר המקומי הגולמי בכל הזמנים, וישראל נכנסה באופן רשמי למיתון.

מה זה תמ"ג ולמה זה חשוב?

התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הוא מדד שמשקף את הפעילות הכלכלית במשק. באמצעות שיטת איסוף מורכבת המבוססת על נתוני מס, סקרים ואומדנים, מעריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את כלל הפעילות הכלכלית שהתרחשה בישראל בתקופה נתונה, על ידי צרכנים פרטיים, עסקים והממשלה. את השינוי השנתי במדד זה נהוג לכנות "צמיחה", והוא משמש אמת מידה מרכזית להערכת הצלחתה של כלכלה.

התמ"ג קנה לעצמו שליטה כמעט בלעדית בהערכת ביצועיה של כלכלה, וזאת למרות ביקורת רבה שנמתחה על מהימנותו. על פי מדד זה, שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית משמעותם שהמשק נכנס למיתון. בהתאם להגדרה זו, החל מאתמול ישראל נכנסה רשמית למצב של מיתון. 

בהצגת נתוני התמ"ג יש משהו מבלבל: למרות שהוא נתון רבעוני הוא מובא בחישוב שנתי. הוא מראה מה היה קורה אילו זה היה המצב במשך שנה שלימה. מכאן אפשר להבין את הפער בין הנתון שעשה כותרות – צניחה של 28.7% בתוצר הישראלי, לבין זה שציטט נתניהו כסימן להצלחה – ירידה של 8.1% בלבד. הנתון הרשמי הוא הראשון. הפעילות הכלכלית ירדה ב-8.1% ברבעון האחרון, אבל אם מצב זה יימשך שנה שלימה – הירידה בתוצר תעמוד על 28.7%.

כשאומרים לאנשים להישאר בבית

נתוני הירידה הם אכן דרמטיים, אבל לא מפתיעים: בכל המדינות המערביות צנחה הצמיחה ברבעון האחרון, וברבות מהן אף יותר מאשר בישראל. אלא שבשונה מקריסה כלכלית כמו משבר הסאב פריים, במקרה הזה אפשר להגיד שהירידה בפעילות הכלכלית הייתה יזומה: הממשלה הורתה לאזרחים להישאר בבית.

(מקור: OECD, יורסטאט, נכון ל14.8.2020. מתוך: חשבונות לאומיים – אומדן ראשון לרבעון השני של שנת 2020)

בסוף מרץ, רגע לפני תחילת הרבעון המדובר עברה מדינת ישראל למצב של סגר. חודש אפריל במובן זה הוא "חודש אבוד" במונחי תוצר, בו התאפשרה פעילות כלכלית מוגבלת בלבד. ירידה בתמ"ג בתקופה זו יכולה להתפרש אפילו כמדד להצלחה – מדינת ישראל הצליחה להאט את הפעילות הכלכלית שלה כדי להלחם בנגיף הקורונה.

הצלחה או כישלון, לירידה הזאת יש כמובן השפעות שליליות, שהתבטאו גם בחודשים שלאחר מכן. היציאה האיטית והמבולבלת מהסגר, העבודה תחת הגבלות התו הסגול והסיוע הממשלתי שבושש לבוא – העמיקו את הירידה, אולי יותר מהנדרש. בקיצור, רבעון בו ממשלת ישראל אמרה לאזרחיה להישאר בבית חייב להסתיים בהאטה. השאלה היא כמה ממנה הייתה מחויבת המציאות.

התרסקות הצריכה הפרטית

איך השפיעו ימי הסגר על הרגלי הצריכה של הישראלים? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ירדה הצריכה ב-13.3% בחישוב רבעוני. צריכת השירותים כמו אירוח, פנאי, בריאות ובידור, ירדה ב-32.7%. ירידה חדה נרשמה ברכישות בגדים, הנעלה, מוצר חשמל וכד׳ (17.6% רבעוני), ובהוצאה על כלי רכב (37.7%).

הצריכה הפרטית מהווה כמחצית מפעילות המשק, והשינויים במסגרתה הם המשפיעים ביותר על התמ"ג. ירידה בצריכה, כתוצאה מחוסר היצע בימי הסגר היא בעייתית, אבל מובנת. ירידה בצריכה כתוצאה מחוסר ביקוש – הידרדרות אנשים לעוני ופגיעה בכוח הקנייה – היא מסוכנת, ומהווה פתח למיתון עמוק וקשה.

בינתיים מדדי הצריכה התאוששו בחודשים האחרונים, אבל לא חזרו לרמה המצופה מהם לפני הקורונה. בחודשים הקרובים נגלה האם הפגיעה בצריכה הייתה רגעית או פגיעה אסטרטגית שמרמזת על כניסה למיתון עמוק וממושך.

הקטר של המשק

כל מדדי התוצר ירדו בצורה דרמטית מלבד אחד: ההוצאה לצריכה ציבורית, שעלתה ב-25.2% בחישוב שנתי. רוב העלייה נגרמה כתוצאה מרכישה מסיבית של מוצרים רפואיים, בעוד ההוצאה למשכורות דווקא ירדה בגלל הסדר חופשת הפסח של עובדי המדינה. לרכישות אלה, יש לזכור, היו גם אדוות על התעשייה המקומית.

נתון זה אינו מפתיע אבל הוא מזכיר לנו אמת פשוטה: בימי משבר, בהם הפעילות הכלכלית נפגעת בצורה קשה, רק הממשלה יכולה להביא לאיזון כלכלי, ולהמשיך להוציא כסף. לכן קשה שלא להסתכל בדאגה על תת הביצוע של של חבילת הסיוע בחודשים המדוברים. אם חבילת הסיוע הייתה מיושמת בהתאם למכסה שנקבעה על ידי משרד האוצר,  נתוני הצמיחה היו משתפרים.

תקציב הקורונה- תכנון מול ביצוע ( נתונים: משרד האוצר, עיצוב: אידאה)

 

 

הנתון שצריך להדאיג אותנו: פסימיות

גל התחלואה הראשון של הקורונה שיתק את המדינה ואת הכלכלה הישראלית – זו כבר עובדה מוגמרת. הנתון שצריך להדאיג אותנו יותר מכל הוא לא מה שהיה בחודשי הסגר, אלא מה שקורה עכשיו, ומה שצפוי בהמשך. בהיבט הזה נתונים אחרים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאחרונה צריכים להדאיג אותנו. אזרחי ישראל הופכים ליותר ויותר פסימיים.

לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני כשבוע, מדד אמון הצרכנים חזר ביולי לרמה של תקופת הסגר, והוא הנמוך ביותר ב-OECD מלבד יוון. אזרחי ישראל פסימיים יותר הן לגבי עתידם הכלכלי האישי, והן לגבי מצב הכלכלה. אזרחי ישראל הכי פסימיים ביחס לכוונתם לבצע רכישות גדולות ב-12 החודשים הקרובים.

הפסימיות בישראל בהשוואה ל-OECD (נתונים: הלמ"ס)

ימים ספורים לפני כן פורסם סקר המעסיקים שמצביע גם הוא על התגברות הפסימיות של מנהלים בכל ענפי המשק בחודש יולי ביחס לעתיד. לפי הסקר שנערך בחודש יולי, בענפי התעשייה מעריכים שתהיה ירידה של 5% במועסקים בחודש אוגוסט; בענף הבינוי מעריכים שתהיה ירידה של 7%; בענף המסחר הקמעונאי ירידה של 7.6%; בענף השירותים ירידה של 6.4%; ובענף המלונאות ירידה של 69.8%; בהשוואה לשנה שעברה.

אם בתחילת המשבר היה נראה שככל שאנחנו מתרחקים ממועד הסגר, האופטימיות גוברת, עכשיו נראה שמצב הרוח הציבורי הפכפך יותר. בנוגע למצב הכלכלה הישראלית אופטימיות ופסימיות אינם רק מושגים חברתיים, אלא משתנים כלכליים דרמטיים. הם משפיעים על המוכנות של אנשים לצרוך, להשקיע, לשכור עובדים וגם לחפש עבודה. פסימיות מביאה למיתון, ומיתון מביא לפסימיות.

אם את הרבעון האבוד של הסגר אפשר עוד היה לספוג, רבעון אבוד בגלל חוסר אמון של הישראלים בכלכלה יהיה קשה יותר לספוג. התכניות שהציגה הממשלה עד כה לא הצליחו לעשות דבר אחד פשוט: לתת תקווה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!