ועדת 2030 לקידום תחום התעסוקה בראשות פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, הציגה הבוקר את מסקנותיה לשר העבודה והרווחה. ההמלצות כוללות קביעת יעדים שאפתניים לתעסוקת חרדים, ערבים ואנשים עם מוגבלויות, לרבות יעדים לאיכות התעסוקה, שימדדו על פי גובה השכר. כמו כן כוללות ההמלצות רפורמה בתחום ההכשרות המקצועיות. עיקרי המלצות הוועדה מצויות כבר בטיוטת חוק ההסדרים שהגיש משרד האוצר.

הכוונה והכשרה

"האתגר המרכזי במשבר הכלכלי היום הוא להחזיר לתעסוקה מאות אלפי שכירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו ועצמאים אשר עסקיהם ספגו פגיעה קשה או נסגרו כליל", מסר פרופ' אקשטיין. "הנתונים מראים כי מרביתם של דורשי עבודה אלו הם צעירים ובעלי מיומנויות תעסוקה נמוכות ושיעור גבוה מתוכם מהחברה הערבית והחרדית. מאפיינים אלו מדגישים כי כדי להשתלב מחדש בשוק העבודה אוכלוסייה זאת זקוקה להכוונה והכשרה".

פרופסור צבי אקשטיין. "האתגר המרכזי הוא החזרה לתעסוקה" (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

הוועדה ממליצה להציב יעדים שאפתניים של 65-70% תעסוקה בקרב גברים חרדים בשנת 2030, לעומת שיעור של 52.2% כיום, וכן של 52% תעסוקה בקרב נשים ערביות המועסקות כיום בשיעור של 37.4%. יעדי התעסוקה לנשים חרדיות ולגברים ערבים יעמדו על 81% ו-83% בהתאמה, לעומת 77.5% ו-76.1% כיום. יעד התעסוקה המוצע לאנשים עם מוגבלות שמעל 20% נכות הוא 51% לעומת 41.9% כיום.

הוועדה מבקשת לקבוע יעד לעלייה של 3.3% לשנה בשכרן של נשים חרדיות, ועליה של 3% לשנה בשכרם של גברים ערבים עד שנת 2030, וכן עליה של 2.6% לשנה בשכרן של נשים בכלל. לצד זאת היא מבקשת לצמצם את שיעור העובדים בשכר שמתחת לשכר המינימום השעתי מ-10% ל-5%.

רפורמה בהכשרות המקצועיות

גולת הכותרת של ההמלצות היא הרפורמה בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות, אשר יידרשו לעמוד בקריטריון תשואה של לפחות 6% לשכר העובד להכשרה של מעל 400 שעות ו-4% להכשרות קצרות יותר. תקצוב המוסדות על פי המלצות הועדה יהיה מבוסס עלויות ומותנה בתשואה, בהסמכה ובשילוב בפועל בתעסוקה, תוך הגברת התחרות בין הגופים המכשירים.

כמו כן, מבקשת הועדה להגביר באופן משמעותי את שיתוף הפעולה עם המעסיקים בהכשרות המקצועיות באמצעות עדכון תכניות הלימוד בהתאם לצרכי השוק והמעסיקים, והרחבת ההכשרות הכוללות עבודה בפועל אצל מעסיקים. על כך אמר שר העבודה והרווחה, איציק שמולי (עבודה) כי "לצד אימוץ הדוח בהסתכלות לטווח הרחוק אנו מקדמים במקביל באופן במיידי את יישום התכנית שהצגנו להכשרות מקצועיות, על בסיס עיקרון של שיתוף פעולה הדוק עם המגזר העסקי כדי להחזיר כמה שיותר מובטלים לשוק העבודה".

שר העבודה והרווחה, איציק שמולי. "מקדמים באופן מיידי את הרפורמה בהכשרות המקצועיות" (צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

קהלי היעד העיקריים של הרפורמה המוצעת הם מובטלים או דורשי עבודה מקרב אוכלוסיות היעד אשר טרם נכנסו לשוק העבודה, צעירים הנכנסים לשוק העבודה ואינם פונים להשכלה אקדמית, ועובדים שיש חשש לכך שמקצועם נעלם והם על סף פיטורים.

לימודי כישורים רכים ושינויים מבניים

על מנת לאפשר לאוכלוסיות אלו להיקלט לעבודה באופן מיטבי המליצה הוועדה על שילוב לימודי הון אנושי ו"כישורים רכים" במסגרת ההכשרות וכן על הקמת פלטפורמה להנגשת מידע, הכוונה ואבחון, שתספק למבקשי העבודה ולמתעניינים בקורסים המקצועיים מידע על שוק העבודה לרבות הביקוש לעובדים וההכשרה הנדרשת במקצועות השונים.

המלצות נוספות כוללות הגמשה של מערך חוקי העבודה במטרה לאפשר "ניידות בין מעסיקים"; איחוד בין האגף להכשרה מקצועית והמכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט); והגדרת זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כגוף המתכלל את המידע לגבי שוק העבודה והפעילות בתחום התעסוקה.

מרדכי (מוטי) אלישע הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה. "הזרוע החלה ביישום תכניות לתעסוקה איכותית" (אלבום פרטי)

מר מוטי אלישע, הממונה על זרוע העבודה מסר כי: ""זרוע העבודה החלה כבר ביישום של המלצות הוועדה, בעריכת רפורמה בהכשרה מקצועית, בפיתוח מהלכים להכנת המשק לשוק העבודה המשתנה, ובפיתוח ויישום תכניות לטובת תעסוקה איכותית ולשילוב אוכלוסיות המודרות משוק העבודה".​