ארגון העבודה הבינלאומי פרסם באחרונה דו"ח מקיף בנושא אלימות והטרדה בעבודה, שבאמצעותו הוא מבקש לקדם את אשרור האמנה הבינלאומית למניעת אלימות והטרדה, שנחתמה ביוני 2019, ואת הטמעת עקרונותיה בחוקי המדינות המקומיים.
האמנה הגדירה הטרדה ואלימות בעבודה כ"מגוון התנהגויות, נהגים, או איומים המכוונים – או עלולים לגרום – לנזק פיזי, פסיכולוגי, מיני או כלכלי, בין אם התקיימו פעם אחת ובין אם חזרו על עצמם". נכללת בהגדרה גם "אלימות על בסיס מגדר", המתייחסת לאלימות והטרדות המופנות כלפי בני אדם בשל מינם או מגדרם, גם במקרה שאלה משפיעים על בני מין או מגדר מסוים באופן לא פרופורציונלי.
האמנה קובעת כי למדינות החברות בארגון יש אחריות לייצר "סביבה כללית של אפס סובלנות" לנושא, והדו"ח החדש – "סביבת עבודה בטוחה ובריאה, נקייה מאלימות והטרדה" – מכוון לסייע בכך. "הפרה של זכויות אדם או התעללות", קובע הדו"ח, "היא איום על שוויון הזדמנויות, אינה מקובלת ואינה מתיישבת עם עבודה הוגנת".
הדו"ח מפרק את מרכיבי האלימות וההטרדה בעבודה, מציג את הפערים הקיימים בתפיסת התופעה במדינות שונות בעולם, ומציע דרכים להתמודד עמה. הוא מתייחס בקצרה גם לימי הקורונה.
שפה, התנהגויות, גורמי סיכון
לאלימות והטרדה בעבודה פנים רבות, תלויות מקום ותרבות. הצגה מפורטת של פנים אלה באמצעות שמות, התנהגויות, גורמי סיכון ואפיונים נוספים יכולה לסייע בזיהוי ולספק אבני דרך למניעה וטיפול בהן. תמרורי ההכוונה והאזהרה נחלקים בדו"ח לשלוש קטגוריות עיקריות:
- שפה / מילים
כדי להמשיג את הנושא, הדו"ח מתייחס לשפה, ומציג 26 מילים (באנגלית) הקשורות אליו. ברשימה מילים מוכרות כמו התעמרות והטרדה מינית, ופחות מקובלות, כמו למשל: התנהגות מכאיבה, בריונות, כפייה, הטרדה אישית, הטרדה מורלית, התעללות נפשית, יחס לא מכובד ופיקוח פוגעני.
- התנהגויות
הדו"ח מגדיר שלוש קבוצות של התנהגויות שניתן לשייך ולפרש כאלימות והטרדה: אלימות פיזית, אלימות פסיכולוגית ובריונות רשת.
אלימות פיזית: שימוש בכוח פיזי נגד אדם או קבוצה (דחיפה, מכה, בעיטה, סטירה, נשיכה, דקירה, ירי) שכתוצאה ממנו נגרמה פגיעה פיזית, מינית, או פסיכולוגית.
אלימות פסיכולוגית: כל מה שיכול לגרום פציעות רגשיות משמעותיות, ובכלל זה הפחתת זכויות, הצבת יעדי תפוקה לא ריאליים, שימוש מופחת בכישרון של אדם, הלעגתו, בידודו, מניפולציה על תדמיתו, איסוף והחזקה של מידע לשליפה אודותיו, הטרדתו על ידי קבוצה ואיומים מיניים.
בריונות רשת: כל צורה של התנהגות אגרסיבית כלפי עובד או קבוצת עובדים על ידי שימוש במידע וטכנולוגיות תקשורת.
- מצבים וגורמי סיכון
על פי הדו"ח, השפעה של מתח מתמשך בעבודה יכולה להוביל למצבי אלימות והטרדה. הדו"ח מסמן סכנות פסיכו-חברתיות וגורמים מגבירי לחץ תעסוקתי ובהם:
- מתן משימות שאינן תואמות את היכולות או הידע של העובד או העובדים.
- מתן תפקידים לא מוגדרים ויצירת מצבי אי בהירות לעובד.
- חוסר שליטה, או שליטה מעטה, של העובד על איך ומתי מתבצעת העבודה.
- שעמום, חוסר מעורבות או זמן פנוי המובילים לפירוק תסכולים של העובדים בדרך פוגענית.
- עבודה לבד, כשאין עדים או יכולת קריאה מיידית לעזרה, כמו למשל אצל עובדי לילה.
- עבודה מול קהל, שבה העובד יכול להיחשף לאנשים במצוקה, לאנשים עם היסטוריה של אלימות או מחלות נפש, או לתגובה אגרסיבית כתוצאה משירות הנתפס כלא מספק, והעובד הוא המייצג שלו.
- עבודה בקופה עם כסף מזומן או חפצי ערך, החושפת את העובד לשוד.
- סביבת עבודה פיזית לקויה: תאורה ירודה, רעש, מחסור באוויר, אין הפרדת חדרי שירותים.
- נורמות וסגנונות מנהיגות פוגעניים שהשתרשו במקום העבודה.
- ניצול סמכות ניהולית, כמו למשל במניעת הפסקות ליציאה לשירותים.
- הפליה של עובדים במצבים פגיעים – מיעוטים, צעירים, נשים, עובדים לא פורמליים.
- היעדר מדיניות ברורה למי פונים במקרה של בעיה.
- שינויים ארגונים כמו קיצוצי תקציב, שינויים טכנולוגים ומיקור חוץ.
גורמי סיכון בימי קורונה
ביחס לימי מגפת הקורונה, הדו"ח קובע כי האוכלוסייה כולה נתונה לעלייה ברמות הלחץ, שיכול להשפיע לרעה על בריאות הנפש. אלימות והטרדות (פיזיות ופסיכולוגיות) יכולות להתגבר, מזהיר הדו"ח, ובנוסף אליהן ייתכנו סטיגמה חברתית על רקע הידבקות בנגיף ואפליה על רקע אתני ולאומי.
אי הוודאות הרפואית ביחס לנגיף ומחסור באמצעים (בדיקות, חיסונים וכד') עלולים להוביל למעשי אלימות כלפי אנשי מקצוע בתחום הבריאות. כדוגמה הוא מביא פיגוע שבוצע בבית החולים באוניברסיטת בוטמבו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, במהלך התפרצות האבולה באפריל 2019, שבו נהרג אפידמיולוג בארגון הבריאות העולמי ונפצעו עובדי בריאות ומדענים. התקפה זו הייתה אחת מהתקפות חוזרות ונשנות על שירותי ומתקני בריאות במהלך ההתפרצות.
גם הגבלות תנועה על האזרחים ומחסור במצרכים עלולים לגרום להתנגשות עם צוותים שמופקדים על אכיפת המגבלות, כמו שוטרים, פקחים או עובדים שמעורבים במכירה והובלה של מוצרים חיוניים. אכיפת חקיקה בנושא בטיחות ובריאות, חושפת גם פקחי עבודה לסכנה במקרים של הפסקות עבודה.
החובה להישאר בבית במהלך סגרים, כמו גם אובדן עבודה וקשיים כלכליים, מגבירים את הסיכון לאלימות במשפחה, במיוחד נגד נשים וילדים.
לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן.
