במינהל האזרחי סירבו להתחייב בפני הוועדה לביקורת המדינה לגבי מועד יישום הרפורמה בחלוקת ההיתרים לעובדים פלסטינים, אשר תשחרר אותם מהכבילה למעסיק ספציפי ותמנע את תופעת הסחר באשרות עבודה, המסתכמת באלפי שקלים לעובד. דו"ח מבקר המדינה שפורסם בתחילת החודש ציין כי מנגנון ההיתרים נוכחי מביא לכך שעובדים פלסטינים משלמים לעיתים מחצית ממשכורתם ל'מאכערים' המספסרים בהיתרים.

"אני לא רוצה לנקוב בתאריך, הנבואה ניתנה לשוטים ואנחנו באירוע מורכב עם הרבה משרדים ורשויות" אמר אלוף משנה שי קרמונה, סגן ראש המנהל האזרחי. לדבריו, 11 התקנים הנחוצים ליישום הרפורמה הוקצו למינהל במרץ 2019. מתוכם אוישו עד כה 5, וכיום המינהל מצוי עדיין בשלבי איפיון לצורך הוצאת מכרז לחברה חיצונית אשר תפעיל עוד 6 תקנים של רכזי תעסוקה. "אם המכרז ייצא לפועל עד סוף 2020" אמר, "אני רוצה להאמין שעד סוף החציון הראשון של 2021 נהיה עם מודל תקין, עובד ומלא". פיילוט של המודל מבוצע לדבריו ממרץ 2019 באיזור התעסוקה עטרות, עם 300 עובדים.

על פי החלטת הממשלה מ-2016, אמור היה להשתנות אופן הקצאת היתרי העבודה בישראל – הניתנים כיום למעסיקים, כך שינתנו לעובדים – באופן שיאפשר לעובדים גם לעבור בין מעסיק למעסיק. "יש פה 'מאפיה' שגוזלת מחצית משכרם של העובדים הפלסטינים, והמדינה היא שותפה לתופעה הזו של סחר בהיתרים" אמר אמר ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת).

הוועדה לביקורת המדינה (צילום: עדינה ולמן/דוברות הכנסת)

לדבריו, "מוקמות חברות שמקבלות בגלל קשרים כאלה ואחרים מכסות להעסקת עובדים, כשהן אינן מעסיקות עובדים בפועל, ומוכרות את ההיתרים הללו. זה גם דוחף אנשים להכנס באופן לא חוקי במקום לשלם 2,500 שקל. זו תופעה שהמבקר מדבר עליה כבר מאז 2015. יש שלוש החלטות ממשלה בנושא. ההמלצות אמורות היו להיות מיושמות עד יולי 2017, נדחו לאוקטובר 2018 ולא יושמו. מדובר בפיתרון פשוט – שהעובד יקבל את היתר התעסוקה ישירות".

ראש הוועדה הבין-משרדית שאמונה הייתה על יישום הרפורמה, מנהל בכיר אגף אסטרטגיה ומינהל במשרד הבינוי והשיכון נתנאל לפידות אמר: "נדרשנו בתהליך הזה לחיבור מערכות טכנולוגיות – גם של מערכות בטחוניות, גם של רישום קבלנים וגם של הכניסה לישראל. היו הרבה גופים שצריך היה לחבר למערכת אחת והשלמת המערכת החדשה לא הושלמה בשל בעיות תקציביות, אנחנו בשנתיים ללא תקציב ויש דברים שנתקעו. מי שאחראי על כך זה המינהל האזרחי".

"תשלום השכר נעשה עד היום בצורה עקומה"

רפרנטית משרד המשפטים בדיון אמרה שהתרשמה כי המשרדים אינם אדישים לנושא, אך התקשו לעסוק בו בחודשים האחרונים בשל משבר הקורונה – בין היתר על רקע הצורך להשקיע מאמצים בהסדרת תנאי העסקתם והלנתם של העובדים הפלסטינים בישראל בתקופה זו.

קרמונה ולפידות קישרו בין הרפורמה באופן הקצאת רישיונות התעסוקה בישראל לבין, שינוי אופן תשלום שכרם של העובדים, שהצריכה הקמתה של מערכת חדשה. "תשלום השכר נעשה עד היום בצורה עקומה. המעסיק משלם לעובד במזומן, והזכויות הסוציאליות עוברות לרשות דרך רשות האוכלוסין וההגירה, שאמורה להעביר אותו לאוצר, שאמור להעביר אותו למערכת הבריאות הפלסטינית. זו שרשרת לא הגיונית שנוצרה משום שהבנקים הישראלים מסרבים להעביר כספים לבנקים הפלסטינים, מחשש שיהיו חשודים במימון טירור וחשופים לסנקציות אמריקאיות". לדבריו הוקמה חברה ממשלתית באמצעותה תוכל ממשלת ישראל להעביר את הכספים לרשות, וכך נפתרה נכון להיום בעיה זו.

עו"ד מיכל תג'ר מקו לעובד, תהתה מדוע מלכתחילה היה צורך לעכב את הרפורמה בשינוי שיטת הקצאת ההיתרים ולקשור אותה לשינוי אופן התשלום. "זה מרגיש כמו מריחה" אמרה. "על הנייר התוכנית נשמעת נהדר. אנחנו חוגגים לצוות שהמליץ עליה כבר ארבע שנים".

ח"כ עפר שלח, יו"ר הועדה לביקורת המדינה, פנה בשאלה לממונה על עובדים זרים ופלסטינים ברשות האוכלוסין, עו"ד אפרת לב ארי ושאל האם בינתיים פועלת הרשות במטרה לוודא שמעסיקים המקבלים כיום היתרי העסקה, מעסיקים בפועל את העובדים ואינם מוכרים את ההיתרים לשוק השחור. "המשימות וסדרי העדיפות לא מאפשרים לנו לבדוק שכל מעסיק בפועל מעסיק את העובדים שרשומים על שמו" ענתה לב ארי, "אבל כשמתקבל אלינו מידע על מעסיק שהעביר עובדים למעסיק אחר אנחנו כן פועלים במסלול של אכיפה מנהלית על פי חוק וכבר יצא לנו לשלול היתרים ממעסיקים שקיבלנו לגביהם מידע".