משרד האוצר הכריז באמצע יולי כי עסקים שיחזירו עובדים מחל"ת או יעסיקו עובדים חדשים יקבלו מענק בגובה 7,500 שקלים על כל עובד, אך בפועל מעטים העסקים העומדים בקריטריונים, ורבים נופלים בין הכיסאות.

"התייאשתי מהפרוצדורה"

"הדרך לקבלת המענק היא מאוד מסובכת", אומר השף איתן קיזלר (64), בעל חברת קייטרינג ואב לשלושה מחיפה. "מדובר על חודשי המתנה ארוכים מאוד. צריך למלא המון טפסים ואחרי מספר חודשים רק מקווים שהכסף יגיע".

בתחילת משבר הקורונה, מספר קיזלר, הוציא לחל"ת עובדת אחת ופיטר עובד נוסף. לאחר מכן, החזיר את העובדת מחל"ת והעסיק שלושה עובדים חדשים. "עוד לא קיבלתי שום דבר ואני מוצא את עצמי מפסיד שעות עבודה רק כדי לבצע את כל מה שצריך בשביל לקבל אותו. אני התייאשתי מהפרוצדורה כרגע. הרשויות מסביב לא מקלות באופן משמעותי, המצב קשה מאוד והמדינה לא מפצה אותך על זה. מהמדינה, במשך כל הזמן הזה, קיבלתי סכום מינורי של 3,000 שקל, שאפילו את הוצאות המחיה זה לא מכסה".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

משלא קיבל כל מענק ובעקבות הקושי להחזיק את העסק, נאלץ כעת קיזלר לפטר את כל העובדים מלבד עובדת אחת. "אנחנו, העסקים הקטנים, זה הסקטור שמחזיק את רוב הכלכלה של מדינת ישראל. אנחנו מעסיקים אנשים, היו תקופות שהעסקתי 12 עובדים, משלמים שנים ביטוח לאומי, אבל כשקורה לך משהו ואתה נזקק לכסף אין שום החזר של הכספים האלה. הבנקים לא מוכנים לאשר הלוואות בענף בגלל הסיכון, אין אירועים, אין אולמות, אין עבודה. אני מאוד אוהב את המדינה, אבל כשאני רואה מה קורה מסביב אני מבין למה אנשים עוזבים את הארץ ולא חוזרים לכאן. המדינה משתמשת בכסף שלנו, וברגע שהמצב כזה חמור המדינה צריכה להחזיר אותו בחזרה".

"אכלנו אותה מכל הצדדים"

ערין דיאב שער (36) היא עורכת דין במקצועה ואם לשתיים המתגוררת בנצרת. לפני שלוש שנים הגשימה חלום, עזבה את משרד עורכי הדין בו עבדה והקימה מעון יום לפעוטות בגילאים 3-0 בכפר כנא. כשניסתה לקבל את המענק עבור שלוש העובדות שהחזירה למעון בחודש יוני, מצאה כי בגלל שהמעון שלה מנוהל תחת עמותה, היא לא זכאית למענק.

"הגן בבעלותי ואני פועלת תחת חסות עמותה. כל העמותות באופן גורף לא קיבלו כלום. ישבנו בבית שלושה חודשים, כל העובדות הוצאו לחל"ת. אכלנו אותה מכל הצדדים כי לא קיבלנו שום סיוע, וגם רוב הילדים לא חזרו אחרי המשבר כי ההורים שלהם לא חזרו לעבודה, ואין מאיפה לממן את הוצאות הגן. ישירות פוסלים אותי, אני לא מצליחה אפילו להמשיך למלא את הטופס אחרי שאני מכניסה את מספר העמותה", אומרת שער.

לדבריה, האוכלוסייה הערבית נפגעה מאוד מהמשבר וסובלת ממחסור בהכוונה והסברה. "גם את מה שמגיע אין תמיד גישה לקבל. אף אחד לא עונה על השאלה למה לא מגיע? עמותה היא בדיוק כמו כל עסק אחר. יש לנו עובדים שהחזרנו, הוצאות, הלוואות, התחייבויות. אין שום סיבה שלא נקבל שום סיוע. אני באמת לא מצליחה להבין את זה".

"אין כל כוונה אמיתית לדאוג לבעלי העסקים"

אילן זגדון, מסעדן מבאר שבע, קורא למענק העידוד "עוקץ החזרת העובדים". לטענתו, שר האוצר כ"ץ יצר אשליה שתעודד בעלי עסקים להחזיר עובדים, אך בפועל אין כל כוונה אמיתית לדאוג לבעלי העסקים. "המענק הזה בלתי אפשרי. יצאו עם קול קורא – 'תחזירו עובדים, תקבלו 7,500 שקל לעובד. אתה בא להחזיר עובד, פתאום אתה מגלה שהמשכורת שלו לא מספיק גבוהה כדי לעמוד בקריטריון – לפחות 3,300 שקלים – אבל מלצר שעובד אצלי פעמיים בשבוע לא יגיע לסכום הזה לעולם. החזרתי את העובדים ב-27 במאי כששמעתי על המענק, ופתאום גיליתי שזה גם לא תופס, אלא רק מ-1 ביוני. יש כל כך הרבה אותיות קטנות שמטרתן להפיל כמה שיותר עסקים בין הכיסאות ולא לכלול אותם במענק".

זגדון, בעל מסעדות וברים מוכרים ומוערכים בעיר, ביניהם "סבא ג'פטו", "ברבסבא", "בר אילן" ונוספים, כמעט והתייאש מהניסיונות לקבל את המענק. "הוצאתי את כל העובדים שלי לחל"ת, החזרתי אותם, ואני כבר לא יודע אם אקבל אפילו שקל על כל הדבר הזה. שאלתי את רואה החשבון שלי אם אני זכאי למשהו, הוא צחק ואמר שאני לא זכאי לכלום".

"יש באוצר אנשים שיושבים על הנוסחה הזו של איך לגרום למקסימום עסקים לא לקבל את המענק, כדי שאפשר יהיה לצאת בהכרזות על תקצוב אבל בפועל לא להוציא את הכסף", טוען זגדון. "אין להם עניין אמיתי שתקבל, רק להשאיר כמה שיותר בקופה. הכל פוליטיקה בסוף, אני או בעלי עסקים אחרים זה לא העניין".

זגדון מוסיף שכשרצה להחזיר את עובדיו מהחל"ת, עובדים רבים לא רצו לחזור. "הם אמרו שהם מעדיפים להישאר בחל"ת ולקבל כסף מהמדינה, עובדים רצו לחזור רק אם אשלם להם 'בשחור' כדי לא לוותר על דמי החל"ת, ואני לא משלם בשחור בעסק שלי.

"באנגליה אם אתה הולך לאכול במסעדה המדינה מחזירה לך כסף על חצי מהארוחה כדי לעודד את האנשים לאכול במסעדות. בגרמניה אם אתה מוציא עובדים לחל"ת אתה כמעסיק מקבל כסף מהמדינה כדי להמשיך לשלם לו, והעובד גם יכול להיות מועסק באופן חלקי ושהמדינה תשלים את השכר. ככה זה צריך לעבוד, ככה נראה עידוד תעסוקה אמיתי".