אדינבורו – בנוסף לנזקים האחרים, מגפת הקורונה גרמה למשבר חינוך עולמי. יותר ממיליארד ילדים נעדרו מספסל הלימודים בגלל אמצעי הריחוק החברתי והסגר. המשבר עלול להותיר אחריו "דור קורונה" שעתידו נפגע באופן אנוש. על פי מחקר שנערך לאחרונה, ילדים פקיסטנים, אשר לא יכלו לפקוד את בית הספר לתקופה של שלושה חודשים בלבד ב-2005 בעקבות רעידת אדמה, הראו לאחר ארבע שנים, סימנים לכך שהפסידו שנה וחצי של חינוך.

גרוע מכך, המשבר מעמיק את אי-שוויון שהיה קיים עוד לפני המגפה. בשונה מילדים אחרים, ברי מזל, שיכלו להמשיך את החינוך שלהם און ליין ובדרכים חלופיות אחרות, מהילדים העניים ביותר בעולם נמנעה גישה לא רק ללמידה, אלא גם לארוחות חמות הממומנות על ידי המדינה, ומסופקות להם בבתי הספר. ללא מקור תזונה חיוני זה, 300 מיליון ילדים וילדות עלולים לסבול מרעב.

כיתה בבית ספר סגור בוונצואלה. בארגזים, שיעורי הבית של ילדים שאין בביתם מחשב (AP Photo/Ariana Cubillos)

חשש מיידי נוסף נובע מההערכה כי כ-30 מיליון ילדים כלל לא יחזרו לבית הספר. מדובר בילדים השייכים לאוכלוסיות החלשות ביותר – ילדים אשר עבורם החינוך הוא, על פי רוב, הדרך היחידה לצאת מהעוני. עבור נערות מתבגרות מקרב קבוצה זו, בית הספר מהווה את ההגנה הטובה ביותר מפני נישואים כפויים, ועבור הרבה מאוד ילדים עניים בית הספר הוא המחסום האחרון המגן עליהם מפני ניצול על ידי מעבידים המעסיקים אותם בעבודות מסוכנות.

חינוך הוא גורם קריטי כמעט בכל היבט של ההתפתחות האנושית. החל מהישרדות תינוקות ובריאותן של יולדות ועד לשוויון בין המינים, יצירת מקומות עבודה וצמיחה כלכלית המעודדת שוויון. לכן, למשבר שאנו חווים כיום יש השלכות על גורלן של המטרות שהציב האו"ם בתכניות לפיתוח בר קיימא עד לשנת 2030.

אבדן הכנסות עתידיות של 10 טריליון דולרים

על פי ההערכה האחרונה של הבנק העולמי, העובדה כי חינוך ולמידה נמנעים מדור הקורונה עלולה לגרום לאובדן הכנסות עתידיות בסך של 10 טריליון דולרים, שאותם היו עשויים להרוויח בעתיד ילדי דור הקורונה, אילולא היתה המגפה מרחיקה אותם מבית הספר.

עוד לפני המגפה היו ברחבי העולם 260 מיליון ילדים שלא יכלו ללכת לבית הספר, כולל רבים מבין 13 מיליון הילדים הפליטים ומ-40 מיליון הילדים העקורים, שנאלצו לעזוב את בתיהם אך נותרו במדינתם. מחצית מכל הילדים במדינות מתפתחות סובלים מ"עוני לימודי". רמות האוריינות בקרב ילדים אלה היו נמוכות מאוד. חלקם אינם יודעים קרוא וכתוב כלל, אפילו בהגיעם לגיל 11. כ-800 מיליון צעירים עזבו את בית הספר מבלי לרכוש כל כישורים שישמשו אותם בשוק העבודה.

תלמידי בית ספר בקניה, בזמן מגפת הקורונה. "החשש הוא ש-30 מיליון ילדים כלל לא יחזרו לבית הספר" (AP Photo/Brian Inganga, File)

על מנת שיהיה סיכוי כלשהו לבטל את ההשפעות החמורות האלו של המגפה, יצטרכו מיליוני הילדים שכבר הפסידו חצי שנה של חינוך לקבל עזרה, על מנת שיוכלו לסגור את הפערים. יש צורך דחוף להקצות משאבים על מנת להחזיר ילדים ובני נוער למערכת החינוך ולבנות מחדש מערכת טובה יותר, תוך השקעה בלמידה מקוונת ולמידה מותאמת אישית. יש להפעיל יותר מורים מוסמכים, להתנות העברות מזומנים למשפחות עניות בכך שילדיהן יגיעו לבתי הספר, להבטיח שבתי הספר הם מקומות בטוחים, ועוד.

אפשר להציל את העתיד

על מנת להשיג מימון רב יותר בתחומים אלה, השיקה לאחרונה קואליציה של ארגונים בין-לאומיים את יוזמת "הצילו את העתיד". יוזמה זו היא תגובה לעובדה שאף על פי שחינוך דורש היום יותר משאבים מבעבר, המימון שמקבלות מערכות החינוך סבל משלוש מכות מכיוונים שונים.

ראשית, המיתון שנגרם על ידי המגפה יגרום לירידה בהכנסות המדינות השונות ממיסים, ועלול לגרום לקיצוץ ההוצאות הציבוריות, לרבות החינוך.

שנית, בבואן להקצות את המשאבים המדולדלים שבידיהן תהייה נטייתן של ממשלות ברחבי העולם להקצות יותר משאבים למערכות בריאות הציבור ולהתאוששות הכלכלית, והן שוב יזניחו את מערכות החינוך.

להערכת הבנק העולמי, במהלך השנה הקרובה סך כל ההוצאה על חינוך במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית תהיה נמוכה ב-100 עד 150 מיליארד דולר מההוצאה המתוכננת"

ולבסוף, הלחצים הפיסקליים הגדלים והולכים על ממשלות של מדינות עולם שלישי יובילו להפחתה בסיוע הבינלאומי הניתן למדינות אלה והמושקע בחינוך, זאת לאחר קיצוצים שכבר בוצעו בעבר בהקצאות סיוע בינלאומי לחינוך לטובת תחומים אחרים.

למעשה, אותם גופים בינלאומיים התורמים את הסיוע, ואשר כבר השקיעו ממילא פחות בחינוך, יקצצו אף יותר את ההשקעה בבתי הספר. על כן, להערכת הבנק העולמי, במהלך השנה הקרובה ההוצאה על חינוך במדינות עם הכנסה נמוכה ובינונית תהיה נמוכה ב-100 עד 150 מיליארד דולר מההוצאה המתוכננת.

להגדיל את הסיוע הכלכלי לחינוך

משבר מימון זה לא ייפתר מאליו. לפיכך, על מדינות ה-G20, קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי, הבנקים לפיתוח אזורי, ועל כלל המדינות, להכיר בעומק ובהיקף המשבר ולהתערב על מנת לסייע לילדים לגשר על פערי החינוך.

הקהילה הבינלאומית חייבת להגדיל את הסיוע לחינוך, במיוחד בקרב הילדים הפגיעים ביותר, כולל ילדים עניים, ילדות, ילדים הסובלים ממוגבלויות וילדים החיים באזורי סכסוך ובאזורים בהם מתנהלות מלחמות"

ראשית, על כל מדינה להתחייב להגן על תקציבי החינוך שלה ולשים דגש, בכל מקום שהדבר אפשרי, על צורכיהם של ילדים מהשכבות החלשות, כולל באמצעות העברות מזומנים מותנות ובלתי מותנות על מנת לעודד נוכחות ילדים בבתי הספר.

שנית, הקהילה הבינלאומית חייבת להגדיל את תקציב הסיוע לחינוך, במיוחד בקרב הילדים הפגיעים ביותר, כולל ילדים עניים, ילדות, ילדים הסובלים ממוגבלויות וילדים החיים באזורי סכסוך או מלחמה.

מורה באינדונזיה מעבירה שיעור בכיתה מאולתרת, בביתה הפרטי. "להגדיל את תקציב הסיוע לחינוך במיוחד בקרב הילדים הפגיעים ביותר" (AP Photo/Tatan Syuflana)

הדרך המהירה ביותר לפנות משאבים לחינוך היא באמצעות הקלה בתשלום החובות. במהלך השנתיים הקרובות תצבורנה 76 מהמדינות העניות בעולם עלויות החזרי חוב בסך של 86 מיליארד דולרים. לפיכך, השהיית החובות היא אמצעי שיש לנקוט בו בדחיפות על מנת שניתן יהיה להקצות מחדש את הסכומים האלה ולהפנות אותם לחינוך ולצרכים דחופים אחרים של ילדים.

שלישית, על קרן המטבע הבינלאומית להקצות זכויות משיכה מיוחדות (SDR) בשווי 1.2 טריליון דולרים, מתוך החיסכון הבינלאומי שלה. על חברי הקרן להסכים על הקצאת משאבים אלה למדינות הזקוקות להם ביותר. על הבנק העולמי להקצות תמיכה בהיקף גבוה יותר למדינות בעלות הכנסות נמוכות באמצעות תקציב נוסף שיוענק על ידי האיגוד הבינלאומי לפיתוח.

על כל הכלכלות המפותחות לנהוג כפי שנהגו בריטניה והולנד, אשר התחייבו להקצות 600 מיליון דולרים לקרן הבינלאומית החדשה למימון חינוך, אשר תמנף בתורה תרומות של מדינות לכדי מענקים וערבויות בקנה מידה גדול יותר.

אין ספק שהאתגרים שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה הם עצומים. אך הם גם מהווים הזדמנות להגדיל את מאמצינו להשיג את המטרה הרביעית לפיתוח בר קיימא, עליה הכריז האו"ם: חינוך איכותי לכל"

מקורות המימון שמנינו לעיל צריכים לבוא בנוסף לכספים שיש להוסיף לתקציבי ארגונים כ"השותפות העולמית לחינוך" ו"החינוך לא יכול לחכות" במהלך  השנתיים הבאות. וכמובן שכל הממשלות חייבות לתמוך ב-UNESCO, UNICEF וסוכנויות אחרות של האו"ם הפועלות להעניק חינוך לילדים.

אין ספק שהאתגרים שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה הם עצומים. אך הם גם מהווים הזדמנות להגדיל את מאמצינו להשיג את המטרה הרביעית לפיתוח בר קיימא, עליה הכריזו האומות המאוחדות: חינוך איכותי לכל. לילדי דור הקורונה מגיע סיכוי לממש את הפוטנציאל שלהם במלואו.

***

באן קי-מון, סגן יו"ר ארגון האלדרס, שירת בעבר כמזכ"ל האו"ם ושר החוץ של דרום קוריאה. מרי רובינסון, לשעבר נשיאת אירלנד, היא יושבת ראש האלדרס. הלן קלארק,  לשעבר ראש ממשלת ניו זילנד, שירתה בעבר כמנהלת תוכנית הפיתוח של האו"ם. גורדון בראון, לשעבר ראש ממשלת בריטניה, הוא שליח מיוחד של האו"ם לנושאי חינוך עולמי ויושב ראש הנציבות הבינלאומית למימון הזדמנויות חינוך גלובליות.

© Project Syndicate, 2020