"לעבוד זו לא מילה גסה", אומר דן פרידמן (28) נשוי + 2 מפתח תקווה וחרדי. "כשאתה הולך לעבודה אתה רואה את העולם בחוץ, אלא אם תעבוד בחנות בבני ברק. אתה תיחשף יותר, ותצטרך לדעת לשמור על עצמך. זו בחירה יום יומית". פרידמן משלים בימים אלה קורס טכנאות מזגנים של משרד העבודה והרווחה, אליו הגיע דרך מרכז מפתח (מרכז פיתוח תעסוקת חרדים), של המשרד. בסיום הקורס יקבל תעודת מקצוע ויוכל להתחיל לעבוד.

דן פרידמן. "צריך לדעת להתחיל מלמטה ולעבוד קשה, לאט לאט" (אלבום פרטי)

מרכזי מפתח עוסקים בהכוונה, ייעוץ והשמה של חרדים וחרדיות בעולם העבודה, תוך התאמה לציבור החרדי וצרכיו. "יש לנו 12 מרכזים ברחבי הארץ", מספרת שירה ברלינר (38), ראש תחום תעסוקת חרדים במשרד, "כשהמרכז הגדול ביותר נמצא בירושלים, ושם אנחנו מציעים עזרה באנגלית, במתמטיקה, הפנייה להכשרה מקצועית, שיעורי עזר וסדנאות במטרה לעודד כניסה לשוק העבודה".

לצד מרכזי מפתח, מפעיל המשרד תכניות נוספות כמו סמינרים לנשים ותכנית הזנק לסטודנטים. "תפקידנו לעזור לממשלה לעמוד ביעדים של שילוב חרדים בשוק העבודה", אומרת ברלינר. "אנחנו לא מכריחים ולא כופים, אין אלמנט כזה. כל מי שרוצה להשתלב בשוק העבודה, נספק לו את מירב הכלים כדי שההשתלבות תהיה מהירה ומוצלחת".

"מרכזי מפתח הוקמו לפני 10 שנים על ידי הג'וינט ובהמשך עברו למשרד העבודה", מספרת מלכי רוטנר (34) מנהלת מרכז מפתח באשדוד. "הציבור החרדי נכנס יותר ויותר לשוק העובדה, בעיקר הגברים, ונוצר קושי. יש פער בין החברה החרדית ושוק התעסוקה, בעיקר באנגלית ובמתמטיקה. לפעמים אלה ממש הבדלי תרבות, וצריך גשר בין העולמות. לפעמים יש חוסר היכרות בסיסי עם זכויות עובדים – האם מותר לפטר אישה בהיריון למשל, ובשביל כל זה הוקמו מרכזי מפתח". רוטנר מספרת שבנוסף למרכזים המיועדים לציבור החרדי ישנם גם מרכזי 'ריהאן' למגזר הערבי ומרכזים לאנשים עם מוגבלויות, היושבים תחת אותה מחלקה במשרד העבודה.

"כשהציעו לי קורס ראיית חשבון קפצתי על המציאה"

"תמיד עבדתי", מספרת סימה כהן (33) נשואה +4 מנתיבות. "פעם כמזכירה אצל עורכי דין, וגם במוסד של הרב איפרגן תוך כדי הלימודים. הייתי תקועה עם משכורת נמוכה ורציתי להתקדם. פתחו את 'מפתח' ופירסמו לימודים במימון. הלכתי, עשו לי ראיון אינטק (ראיון עבודה הבודק כישורים והתאמה למקצועות ייעודיים, י.פ) וכשהציעו לי קורס ראיית חשבון קפצתי על המציאה ולקחתי אותו. הקורס הועבר על ידי רואת חשבון, פעמיים בשבוע במשך שנה וחצי. קיבלתי מימון כמעט מלא, ובסוף קיבלתי תעודה. בגלל שזו בעיה למצוא עבודה בלי ניסיון, עזרו לי בכתיבת קורות חיים ובהשמה. אני עובדת כבר שלוש שנים כרואת חשבון בחברה של בניה ותשתיות".

סימה כהן. "תמיד עבדתי, אבל הייתי תקועה עם משכורת נמוכה ורציתי להתקדם" (אלבום פרטי)

"עד הקורס הייתי במכינה קדם אקדמית להשלמת בגרויות, עשיתי שירות לאומי שנתיים במשטרה, ועבדתי במאפיה ברעננה", מספר פרידמן, שחלקים מקורס הקירור והמיזוג בו השתתף עברו בזום בשל המגיפה. "רציתי לעשות משהו שונה, להיות עצמאי, להרוויח יותר כסף וביררתי מה האופציות. הגעתי למסקנה שכדאי להיות טכנאי מזגנים והחלטתי ללכת על זה".

ל'מפתח' הגיע עוד בזמן השירות הלאומי. "עשו לי אבחון, נרשמתי לקורס, וקיבלתי מהר מאוד החזר של כמעט 90% מהעלות. לומדים יומיים בשבוע, שלוש שעות כל מפגש. לומדים במשך ארבעה חודשים חשמל עם חשמלאי ואחרי זה ארבעה חודשים על מזגנים, זה החלק המעשי יותר. אנחנו 11 תלמידים והקורס הוא כללי מאוד, יש ערבים וחרדים".

"הכשרות מקצועיות זה כלי שאנחנו מקבלים דרך שוברים", מסביר עידן גרסון (34) מנהל מרכז מפתח במרחב מרכז כבר למעלה משנה. "בנאדם מגיע אחרי אבחון, ואני שואל אותו שאלות על המקצוע בו הוא רוצה לעסוק. השוברים הם כלי מוגבל שאנחנו נותנים רק למי שזה מתאים לו ושאנחנו מאמינים בו. יש לנו תור ארוך לזה, השוברים הם הכלי הכי משמעותי שיש לנו".

"הקורונה חשפה נכונות להתקדם, ללמוד, להסתדר"

ועדת 2030 לתעסוקה הגישה החודש את המלצותיה לשר העבודה והרווחה איציק שמולי וביניהן הצבת יעדים שאפתניים של 70%-65% תעסוקה בקרב גברים חרדים בשנת 2030, לעומת שיעור של 52.2% כיום ו-81% בקרב נשים חרדיות לעומת 77.5% כיום. בנוסף, מבקשת הוועדה לקבוע יעד לעלייה של 3.3% בשנה בשכרן של נשים חרדיות ולהגביר את ההכשרות המקצועיות, דבר שיסייע למשק להשתקם ממשבר התעסוקה בקורונה.

"למרות שהיינו סקפטיים, כל הפעילות נמשכה ולא היה פרויקט אחד שנסגר", מספרת ברלינר על תקופת הקורונה. "ההכוון, הסמינרים וההכשרות נפסקו בהתחלה, אבל חזרו בהמשך. יש משתתפים שלא יכלו לעבור ללמידה מכוונת כי לא היה להם מחשב, אבל בגדול כל הפעילות עברה לפורמט מקוון. זה הפתיע אותי. לא חשבתי שתהיה נכונות לדיגיטל. אם היית אומר לי את זה לפני חצי שנה הייתי אומרת שאתה הוזה. הקורונה חשפה נכונות להתקדם, ללמוד, להסתדר. השקנו קורס אנגלית דיגיטלי שיש לו ביקוש גבוה".

שירה ברלינר. "תפקידנו לעזור לממשלה לעמוד ביעדים של שילוב חרדים בשוק העבודה" (צילום: אלבום פרטי)

לדבריה, "מבחינה סטטיסטית, המגזר החרדי נפגע פגיעה כלכלית חזקה מאוד מהקורונה. אנחנו מרגישים את הנזק שנגרם מהחודשים האלה, אנשים מגיעים ורוצים לעבוד בכל דבר. וגם רואים עלייה בבקשות של המשתתפים לסיוע. העלינו סדרה של וובינרים (סמינרים ברשת) על שוק העבודה והם זכו לאלפי צפיות, זה מעיד על צמא גדול ללמוד. גם הביקושים להכשרות מקצועיות עלו".

"החרדים היו הראשונים להתפטר והאחרונים לחזור למקום העבודה", מתארת רוטנר את ההשפעות של הקורונה על החרדים העובדים. "פתאום גילו שדווקא אנשים שיש להם מקצוע הם יותר רלוונטיים למקום העבודה. לצד זה גילינו גם את מהפכת הזום, שאנחנו לא יודעים מה הממדים שלה. יש כמובן גם עלייה בדורשי העבודה, 90% מהפניות זה לבקשת עבודה, אנשים צריכים עבודה עכשיו, הרגע".

"להתמודד עם התפיסה הדיכוטומית שלימודי ליבה קשורים להצלחה"

רוטנר וגרסון מכירים היטב את הקשיים איתם מתמודדים חרדים המעוניינים להשתלב בעולם העבודה. "אנשים שנכנסים לעולם העבודה מאוחר, ואולי לא מכירים עבודה מהבית, לא תמיד יודעים איך להתנהג במקום עבודה", מתאר גרסון. "זה יוצר לפעמים תחושת כישלון. לפעמים לא יודעים לכתוב קורות חיים או מה לעשות בראיון עבודה".

מלכי רוטנר. "יש תופעות של ניצול שקשה להאמין שמתקיימות היום" (צילום: לירון מלדובן)

"לפעמים מגיע אלי בן אדם בן 30", מספרת רוטנר, "מישהו שהיה עילוי בכולל, אבל החיים שעבר עד עכשיו לא מתרגמים לשוק התעסוקה. המטרה היא להבליט את הכישורים שלו ולהתמודד עם התפיסה הדיכוטומית שלימודי ליבה קשורים להצלחה. זה לא פשוט. תחשוב על זה ככה, זה שבר אישי כמו של ספורטאי מצטיין. בגיל 32 אתה נאלץ להפסיק לעשות את מה שאתה טוב בו".

חוסר ההיכרות עם עולם העבודה, וההרגלים החרדיים יוצרים לעתים מציאות משונה. "יצא שנשים חרדיות נפלו במבחני אמינות על גניבה, סמים ואלכוהול", מספר גרסון. "זה מוזר שהן נופלות במבחן הזה, אז בדקו לעומק ומתברר שיש שוני בתפישה של אמת ושקר. בנאדם מהציבור הכללי לא חושב על הקידוש, בו שותים אלכוהול בליל שישי ובשבת, וחרדיות מסמנות שהן שתו אלכוהול בזמן האחרון. זה בדברים הקטנים".

"ברוך השם, אנשים יודעים שעולם התעסוקה זה חשוב"

"ביחס לנושאים אחרים שנמצאים בקונפליקט בחברה החרדית, תעסוקה זה נושא מקובל", אומרת ברלינר בתשובה לשאלה אם נתקלה בהתנגדות. "כמובן שיש קשיים, היו התנגדויות ונתקלנו בפשקווילים, אבל אנחנו משתדלים להימנע מחיכוכים, ועובדים עם הקהילה והנציגים שלה. לכולם ברור שאנחנו מנסים לעזור לאנשים להאכיל את ילדיהם".

"אותי מקבלים רק בחיבוקים ובנשיקות", אומר גרסון בחיוך. "איך אני מסביר את זה? הקהל שלנו בשל. זה בהסכמה. אני יודע שיש מקומות שבהם זה קשה יותר. ברוך השם אנשים יודעים שעולם התעסוקה זה חשוב, אנשים רוצים להתפרנס. אנחנו כמובן דואגים שהתכנים יהיו מותאמים".

עידן גרסון. "אנשים רוצים להתפרנס" (צילום: אלבום פרטי)

"יש כאלה שיקפידו לעבוד במקום שיש בו רק נשים ואין בו אינטרנט, אבל זה מגביל", מתארת כהן את הדילמות איתן מתמודדות נשים חרדיות עובדות. "היום הכל פתוח, בכל מקום עובדים גברים ונשים ויש מחשבים עם אינטרנט. יש עובדות שאין להן פלאפון מתקדם אלא רק כשר, אז אי אפשר להתכתב איתן. אם מעסיק רוצה שתהיי כל הזמן און ליין, זו בעיה, אבל לכל דבר יש פתרון. היתה תקופה שגם לי היה פלאפון כשר, רק הודעות. את חייב להיות מתקדמת אבל גם צריך לדעת את הגבולות.

"מעסיק צריך לקחת בחשבון שאישה חרדית לא עובדת בחול המועד", היא מוסיפה, "שיש לה ילדים, הרבה פעמים הרבה ילדים, וזה אומר מחלות ומסיבות בגן". עם זאת, היא מדגישה שישנם יתרונות רבים ביציאה לעבודה, הן עבור העובדת והן עבור מקום העבודה. "באישה חרדית לא נוגעים ומדברים יותר יפה בסביבתה. זה עושה את העובדים יותר מנומסים. אם הבוס דופק קללה אני אומרת 'הלו, לצנזר', ותמיד מבקשים סליחה".

"אני ממליצה לנשים לצאת לעבוד וללמוד", מדגישה כהן, "זה חשוב לצאת מהבית, גם מי שבעלה עובד. אני אף פעם לא יכולתי לשבת בבית כל היום. אני לגמרי רואה את עצמי משנה מקצוע בעתיד".

"אין ספק שללמוד בכולל זה ערך עליון", אומר פרידמן, "אבל מאז שהתחתנתי, אני לא במקום שיכול לשבת וללמוד כל היום. בסוף, אתה רוצה יותר מ-2,000 שקל שמקבלים בכולל. היו במשפחה כאלה שהרימו גבה, אבל המשכתי הלאה. החברים שלי הם אנשים פתוחים שעובדים, שהיו במשטרה ובצבא. כשהייתי בשירות לאומי במשטרה לא הסתרתי, הייתי עם נשק כל הזמן עלי. זו הדרך שלי, לא לכל אחד נוח לעבוד במאפייה כמו שאני עשיתי. אי אפשר להתחיל לעבוד בגיל 30 וישר לנהל, צריך לדעת להתחיל מלמטה ולעבוד קשה, לאט לאט".

"סקרים בקרב מעסיקים מעידים על שביעות רצון גבוהה"

"צריך שמעסיק ידע שמדובר בכוח עבודה מחויב", מחדדת רוטנר את היתרונות בהעסקת עובדים חרדים. "העובד לא יכול להרשות לעצמו להיות מפוטר".

"לאישה חרדית יש מוסר עבודה", אומרת כהן. "היא יודעת שהיא המקור לפרנסה בבית, והיא תעשה את העבודה כמו שצריך. המעסיקים יכולים להיות רגועים מבחינת גזל, חוץ מיוצאי דופן כמובן". גם פרידמן בטוח שעובדים חרדים מחזיקים במוסר עבודה גבוה במיוחד. "אדם חרדי הוא אדם ישר. הבוס שלי רגוע שאף אחד לא ייקח משהו מהקופה". "קחו חרדים לעבוד, הם עובדים מצוינים", אומרת ברלינר. "סקרים בקרב מעסיקים מעידים על שביעות רצון גבוהה, במיוחד בתקופת הקורונה".

יש פה הבנה שאנחנו חיים בחברה רב תרבותית, וכל אחד תורם את חלק שלו. אלו לא רק ארגוני החסד והגמ"חים, הילודה, והצביון היהודי שהחרדים עומלים עליהם"

עם זאת, הם כולם מודעים לכך שבשל הצורך הגדול בפרנסה והנטל על הכתפיים של העובד או העובדת שמתפקדים לעתים כבעלי ההכנסה היחידים במשפחה, ישנו גם פתח לניצול מצד המעסיק. בשל כך, גם במפתחות וגם במשרד העבודה והרווחה שמים דגש מיוחד על זכויות עובדים. "יש סדנאות שעוסקות בזכויות ובאיך להתמודד עם שוק העבודה", מספרת ברלינר.

"אנחנו קודם כל עוברים ומכירים את החוק", מספרת רוטנר. "יש גם סדנאות של זכויות וחובות בשוק העבודה, ואנחנו מפנים אנשים לדרוש את הזכויות שלהם". היא מוסיפה כי מרכזי מפתח נמצאים בקשר עם המעסיקים גם לאחר ההשמה ומוודאים שהכל מתנהל כשורה. עם זאת, היא אומרת "יש תופעות של ניצול שקשה להאמין שמתקיימות היום, בעיקר אצל נשים. הרבה פעמים הן לא יודעות למי לפנות ויש עוד הרבה עבודה שצריך לעשות בתחום הזה".

"מדינה צריכה לדאוג לכל האזרחים שלה", עונה רוטנר לשאלה מדוע המדינה משקיעה כל כך בעובדים החרדים. "יש פה הבנה שאנחנו חיים בחברה רב תרבותית, וכל אחד תורם את חלק שלו. אלו לא רק ארגוני החסד והגמ"חים, הילודה, והצביון היהודי שהחרדים עומלים עליהם. ככל שיותר ויותר אנשים יוכלו להגשים את הייעוד שלהם חלוקת המשאבים תהיה צודקת".​