משרד האוצר מבצע סילופים משמעותיים שמקטינים את חבילת הסיוע למשק, כך על-פי נייר עמדה שמפרסם היום (שלישי) ארגון 'אמנסטי ישראל' תחת הכותרת "בעיות וכשלים בחבילת הסיוע הכלכלי של ישראל לנוכח משבר הקורונה".

"על רקע הדיווחים על ניפוח תקציבים לכאורה מצד משרד האוצר", הארגון מציג ניתוח של תקציבי סיוע מיוחדים לתקופת הקורונה שנופחו לכאורה, וכלל לא הגיעו לידי הציבור. יריב מוהר, מנהל מחלקת התכניות באמנסטי אינטרנשיונל ישראל, אמר כי המשמעות של ניפוח מטעה של חבילת הסיוע היא ש"האדם מן השורה" קיבל סיוע לקוי. "זה אומר שרבים נקלעו למצוקה בעוד הממשלה מתהדרת בסיוע נרחב".

האוצר מצהיר על סיוע גדול, ומחלק כסף קטן

עבודת המחקר של עמיר שוורץ בעבור אמנסטי, מגלה כי חבילת הסיוע "מחביאה" בתוכה כספים שכלל אינם סיוע למשק. בשיחה עם 'דבר', אמר שוורץ  כי באמנסטי רצו לברר מה עומד מאחורי הכותרות הרבות בתקשורת על תכנית הסיוע למשק. "מה באמת נעשה ביחס לזכויות חברתיות וכלכליות ואיפה ישראל עומדת בזה ביחס לעולם?".

הממצאים, לדבריו, יוצרים מראית של סיוע גדול בהרבה מזה שניתן בפועל. כך למשל, מסגרת התקציב המיוחדת כוללת תקציבים חיוניים לחיזוק מערכת הבריאות, או להאצת השקעה בתשתיות, אך הכללתם בכותרת של 'סיוע למשק' מפחיתה את הסכום שמיועד לסיוע שהולך ישירות לאזרחים.

נתניהו בפתח ישיבת הממשלה בנושא המענקים (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

"דוחות הביצוע של האוצר כוללים את דמי האבטלה בתוך תקציב הסיוע, אבל חלק מהכסף הזה היה יוצא בכל מקרה, והאוצר סופר את הכל ביחד ולא רק את התקציב המיוחד שהביטוח הלאומי מקבל עכשיו", אומר שוורץ ומתריע כי אנשים שמקבלים היום דמי אבטלה לאו דווקא מבינים שהם מפסידים את הזכויות שלהם. "התשלומים עכשיו הם על חשבון הזכאות לדמי אבטלה בעתיד".

מומחים נוספים טוענים כי הביטוח הלאומי הוא מנגנון שלא נועד לטפל במשבר כלכלי מהסוג הנוכחי, הכולל אבטלה המונית בעקבות סגר כלכלי ביוזמת המדינה. "האוצר לא יזם מהלכי בדיקה כדי לבחון מי נופל בין הכיסאות", אומר שוורץ, "אבל הסתכלות יבשה על הקריטריונים של הביטוח הלאומי מדגישה את הבעיה של הצעירים – הם זכאים לפחות דמי אבטלה או לא זכאים בכלל".

 מה הגודל האמיתי של חבילת הסיוע?

כשבנק ישראל פרסם דו"ח שמציג את חבילת הסיוע הממשלתית בישראל כבינונית, באוצר יצאו להתקפה חזיתית. "הנתון המיוחס למדינת ישראל לא היה נכון לגבי חבילת הסיוע הקודמת (7.1% תוצר), ובוודאי שאינו נכון לחבילה הנוכחית (13.9% תוצר)".

הבדיקה של שוורץ מראה שזה לא מאוד משנה, מפני שהגודל המוצהר הוא כנראה רק על הנייר.

שוק מחנה יהודה. (צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש90)

הכסף כבר הוקצה – אך לא מחולק

לפי נייר העמדה, נתוני הביצוע שפרסם האוצר עד כה הם 34% בסך הכל מסך המסגרת המיוחדת בתכנית. בהנחה של ביצוע מלא של המענק האוניברסלי לכל תושב דרך הביטוח הלאומי, שיעור הביצוע עולה ל-42%. בהנחה שקצב הביצוע יישאר זהה עד סוף שנת 2020, אחוז הביצוע של התכניות התקציביות יעמוד על כ-84%, שהם קצת פחות מ-70 מיליארד שקלים המהווים רק 4.95% מהתמ"ג. "אם אתה מקצה סכום גדול, ואז לא יכול לממש אותו", אומר שוורץ, "אז זה רק מראית עין של סיוע, בפועל הוא לא קורה. קח למשל את המענקים למעסיקים שיקלטו בחזרה עובדים שהיו בחל"ת. הביצוע של זה עומד על כמה מאות מיליונים וזה מתוך מסגרת של 6 מיליארד שקלים".

בשורה התחתונה, בתוספת סיוע באשראי, שוורץ מעריך שהסכום יגיע לכ-7.3% מהתמ"ג בלבד שהם 103 מיליארד שקלים, רחוק מאוד מהיעד הרשמי העומד על כ-190 מיליארד שקלים.

ההשוואה העולמית של סיוע חירום היא חצי הסיפור, מדיניות הרווחה בשגרה היא החצי השני.

נייר העמדה בחן כיצד בנויות חבילות סיוע במדינות ה-OECD ומצא כי יש בתוכן שונות רבה בין סיוע תקציבי לסיוע באשראי וכן בשאלה האם החבילות מכילות, כמו בישראל, השקעה בתשתיות ובמערכת הבריאות. לפי נייר העמדה חשוב לציין כי בישראל רמת ההוצאה החברתית נמוכה יחסית גם בשגרה, כך שנקודת ההתחלה היא 52 מיליארד שקל פחות מההשקעה החברתית הממוצעת במדינות ה-OECD. בישראל ישנה גם הוצאה נמוכה יחסית על תכניות להכשרה מקצועית, כך שאם מתחשבים בחומרת המשבר בישראל וברמות הסיוע הנמוכות בשגרה, קיימת הצדקה לחבילת סיוע גדולה יותר בשעת חירום.

הצעד שעלול לפגוע במקום לסייע

הדו"ח מתריע מפני ההרשאה למשיכה מוקדמת של כספי קרנות השתלמות ללא מס או של הפיקדון לחיילים משוחררים. לא ברורה מה העלות של הצעד למדינה, אך היא עלולה לגרום לאזרח לוותר על זכויותיו בהתאם לייעוד המקורי של הכספים ולהיתקע בשלב מאוחר יותר. "ראיתי פרסומים בהם האוצר מכליל את הרשות הזאת לחסל את הפיקדונות שלי עצמי בתור 'סיוע מהמדינה'. העלות לאוצר היא אפסית והכסף הוא ממילא של האזרחים, אז אין ממש סיוע", אמר שוורץ.

מה הפתרון?

לפי נייר העמדה, מוצע לשפר את חבילת הסיוע למשק בכמה פרמטרים:

• לפרסם נתונים מפורטים לגבי היקף הסיוע החברתי-כלכלי הישיר: כלומר, לבצע הבחנה בין צעדים לעידוד המשק לבין צעדי סיוע חברתי-כלכלי ישיר לאזרחים או תושבים מן השורה, וכן להבחין בין סיוע לעסקים לסיוע לפרטים (כולל עצמאים).
• לוודא שגובה הסיוע לאדם מן השורה ייבחן, יפורסם ולא יפול מן המקובל במדינות בעלות פרופיל כלכלי דומה.
• לדאוג שחבילת הסיוע תהיה מקיפה מספיק כך שאיש לא יוותר מאחור.

במשרד האוצר בחרו שלא להגיב לדברים.