אינדונזיה, המדינה הרביעית בגודלה בעולם, שוקלת לאמץ רשימה של רפורמות שיתנו לממשלה שליטה גבוהה יותר על המדיניות המוניטרית במדינה. הצעת החוק, שנכתבת בימים אלו על-ידי ועדה פרלמנטרית במדינה, תציע ככל הנראה לשנות את מבנה ניהול הכלכלה ולקרוא תיגר על יסודות מודל הבנק המרכזי העצמאי במדינה.
הצעת החוק מכילה סדרה של שינויים דרמטיים, שישנו לחלוטין את מבנה ניהול הכלכלה האינדונזית, ולמעשה מהווה את הניסיון המשמעותי ביותר לשינוי מודל הבנק המרכזי העצמאי מאז שהתקבל כנורמה בעולם המערבי בשנות השמונים של המאה הקודמת.
מבקרי המודל טוענים שהוא יוצר "גירעון דמוקרטי", שבמסגרתו פקידים שאינם נבחרי ציבור מקבלים ללא פיקוח חלק מההחלטות הדרמטיות ביותר על מבנה המשק
שתי ההצעות הדרמטיות ביותר נוגעות ליעדי הבנק המרכזי ולעצמאותו. במסגרת הצעת החוק מציע הפרלמנט האינדונזי להרחיב את מטרות הבנק המרכזי משמירה על רמת אינפלציה נמוכה בלבד ולהוסיף אליהן התחייבות לרמות צמיחת התוצר ורמת אבטלה קבועה בחוק. כך, בקבלת ההחלטות של הבנק יצטרכו מקבלי ההחלטות לקחת בחשבון את השפעת החלטותיהם על שורה רחבה של אינדיקטורים, ולא רק על יציבות המחירים.
עם זאת, השינוי הדרמטי ביותר נוגע לעצמאות קבלת ההחלטות של הבנק. על-פי ההצעה, הרכב הוועדה המוניטרית תשתנה, כך שמי שיעמוד בראשה יהיה שר האוצר, ויהיו בו שילוב של פקידים בכירים בבנק המרכזי וחברים שימונו על-ידי שר האוצר. זאת בניגוד למצב היום שבו לשר האוצר אין השפעה על קבלת ההחלטות או על מינוי חברי הוועדה, והם מקבלים את החלטות הריבית באופן עצמאי מהממשלה.
אינדונזיה אימצה את מודל הבנק המרכזי העצמאי מאוחר למדי, בשנת 1999. עד אז פעל הבנק העצמאי במדינה במידה רבה כזרוע המוניטרית של משרד האוצר, והיה כפוף לו כפי שהיה נהוג בעבר ברחבי העולם.
למה זה משמעותי?
על אף שהדבר עשוי להיראות כמו צעד טכני בלבד, מדובר על מהפכה של ממש אם ההצעה תתקבל. למעשה, זו תהיה הפעם הראשונה שמדינה שאימצה את מודל הבנק המרכזי העצמאי תעשה פניית פרסה, ותחזיר את הבנק להיות גוף הכפוף לממשלה ומבצע את המדיניות הכלכלית שבשמה היא נבחרה, כפי שהיה המצב ברחבי העולם בעבר.
מדינות ברחבי העולם החלו לאמץ את מודל הבנק המרכזי העצמאי החל משנות השמונים. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שאימצו את המודל באופן חוקי כשחוקקה תוספת "חוק אי-הדפסת כסף" לחוק בנק ישראל בשנת 1985, והפרידה אותו למעשה מהשפעת הממשלה. עד אז היה שר האוצר מעורב עמוקות בתהליכי קבלת החלטות הריבית ומינוי החברים בוועדה המוניטרית.
אלא שמבקרי המודל טוענים שהוא יוצר "גירעון דמוקרטי", שבמסגרתו פקידים שאינם נבחרי ציבור מקבלים ללא פיקוח חלק מההחלטות הדרמטיות ביותר על מבנה המשק. במסגרת מודל הבנק המרכזי העצמאי, פקידי הבנק רשאים לקבל החלטות שמנוגדות למדיניות בשמה נבחרה הממשלה, למשל.
ביקורת נוספת המופנית כלפי המודל הוא המיקוד הגבוה דווקא ביעדי האינפלציה. בעבר היה הבנק המרכזי גוף נוסף שבו עשתה הממשלה שימוש כדי לממש את היעדים הכלכליים של הממשלה: הגברת הצמיחה, הורדת רמות האבטלה וכו'. עם זאת, במסגרת קבלת מודל הבנק המרכזי העצמאי, אימצו הבנקים המרכזיים את השמירה על אינפלציה נמוכה כיעד מרכזי הקודם לכל שאר השיקולים בקבלת ההחלטות המוניטריות. מבקרי השיטה טוענים שבמסגרתה בנקים מרכזיים נוטים לאמץ מדיניות מצמצמת מדי שפוגעת בצמיחה ובהורדת רמות האבטלה כדי להימנע מעלייה של האינפלציה מעל ליעד.
הזחילה לעבר שינוי מבנה ניהול הכלכלה תחת הקורונה
המשקיעים העולמיים כבר הגיבו לחדשות בבהלה, והחלו למשוך את השקעותיהם מהרופיה האינדונזית שערכה צנח אתמול. זאת על אף שבפרלמנט האינדונזי הבהירו שמדובר כרגע בהצעה בלבד, שככל הנראה תתקבל רק באופן חלקי.
אינדונזיה כבר קראה תיגר על מוסכמות הבנק המרכזי העצמאי כשבנק אינדונזיה רכש ישירות מהממשלה כמות גדולה של אג"ח כדי לממן את ההתמודדות עם משבר הקורונה – הטאבו הגדול ביותר של מודל הבנק המרכזי העצמאי. כל זאת נעשה באופן מסויג, תוך הבהרה שמדובר בצעד חד-פעמי. נראה שבאינדונזיה עשויים לנקוט באסטרטגיה של זחילה לעבר שינוי המודל הכלכלי, כדי להימנע מבריחת משקיעים.
מה שמסייע להחלטה האינדונזית לחזור למודל של ניהול המדיניות המוניטרית על-ידי הממשלה הוא העובדה שבחודשים האחרונים נפרצו כמה וכמה מחסומים בנושא זה ברחבי העולם. בבריטניה, שנחשבת למדינה שמרנית ולהשקעה בטוחה, החליט הבנק המרכזי לממן את הוצאות הממשלה על משבר הקורונה. הבנק הפדרלי של ארה"ב, יחד עם הבנק המרכזי של אירופה ביצעו רכישות עצומות כדי להוריד את הריביות על אגרות החוב הממשלתיות בזמן המשבר. למעשה, בעשור האחרון פרצו הבנקים המרכזיים מחסומים פסיכולוגיים רבים בכל הנוגע לסיוע שהם נותנים לממשלות.
בעצם אפשר לומר שאינדונזיה היא המדינה הראשונה ששמה על השולחן באופן גלוי את האפשרות לשנות את מבנה ניהול המדיניות המוניטרית הנהוג בעולם בארבעת העשורים האחרונים. עם זאת, בפועל קיימת כבר תקופה ארוכה מגמה של זחילה לעבר שינוי הנורמות של ניהול המדיניות המוניטרית, שעשוי להתגבר כתוצאה ממשבר הקורונה.
