הקייסים והרבנים יוצאי אתיופיה מופלים לרעה בתקנים ובתנאי העסקתם – כך עלה אתמול (שני) בדיון מיוחד של ועדת העלייה והקליטה בכנסת. חבר הכנסת אברהם נגוסה (ליכוד) הוביל את הדיון, וההנהגה הרוחנית הדתית של ביתא ישראל נכחה במלואה. זה שלושה עשורים, הקייסים דורשים להשוות את מעמדם, את שכרם ואת תנאי עבודתם למנהיגי הדת האחרים, ואף לאפשר תקנים לקייסים חדשים.

הקייסים או הכוהנים הם הרבנים והסמכות הדתית הראשית בקהילות ביתא ישראל, והם המוסמכים להוביל תפילות, לנהל טקסי נישואין וגירושין, ללוות נפטרים, לפסוק משפטי דת ועוד.

ביקור הקייסים בוועדת הקליטה בכנסת. צילום: דבר ראשון

הדיון נפתח בתפילה בת שתי דקות לברכת ישראל, ולאחריה ח"כ נגוסה הצהיר כי נושא הדיון הוא תנאי ההעסקה והשכר של הקייסים הקיימים, "אני רוצה שלא נתפזר, אני יודע שיש בעיות אחרות הקשורות לנושא של שירותי דת לקהילה. אנחנו צריכים להגיע להחלטה ברורה שתחייב את הממשלה לבצע אותה".

15 מהקייסים מועסקים על ידי משרד הדתות רק בחצי משרה, מצב לא ודאי של תנאי ההעסקה –פנסיה, קופות גמל ותנאי שכר, הם רק חלק מהסוגיות שעלו בדיון. "אנחנו צריכים להפסיק את המצב הזה שבו אנשי הדת נוסעים בכל הארץ ונותנים שירותי דת לקהילה ועובדים תחת חצי משרה. יש להם משפחות לפרנס," אמר נגוסה.

רבים מהקייסים סיפרו על תנאי העסקתם במהלך הדיון, "אתה יוצא בחמש וחצי בבוקר וחוזר בתשע וחצי בערב. משלמים נסיעות אחרי 3 חודשים. 1,900 שקלים למשפחה של שבעה ילדים, 12 ילדים, איך אפשר ככה?" אמר בכעס הקייס סמאי.

ביקור הקייסים בוועדת הקליטה בכנסת. צילום: דבר ראשון

הרב יוסף פאדנה, נציג משרד הדתות, השיב לשאלות, "בדקנו את תנאי העסקתם של הרבנים והקייסים, בדקנו תלושי משכורת והשתדלנו לתקן את מה שהיה צריך לתקן. אין ויכוח שצריך להשוות את השכר, אבל הבעיה היא שלפי האוצר אין תקציב. לכן צריך לדרוש מהאוצר למצוא את התקציב".

בנייר עמדה, שפרסם 'ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה' לקראת הדיון בוועדה, נטען כי קיימים בישראל, בחסות הלשכה של הרב הראשי ליהודי אתיופיה, 22 רבנים ו-15 קייסים. לאחר עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ, סירבו הרבנות הראשית לישראל ואנשי דת להכיר בקייסים האתיופים כמנהיגים רוחניים של הקהילה, והמועצות הדתיות סירבו להעסיק קייסים ורבנים יוצאי אתיופיה. לפיכך, באוגוסט 1992 יצאו בני העדה לשביתה של כשלושה שבועות. בעקבות השביתה התכנסה ועדה ובעקבותיה החליטה הממשלה לערוך רשימה מוסכמת של כל הקייסים בעדה, שילובם בתוך המועצות הדתיות המקומיות והשוואת תנאיהם לשל הרבנים השכונתיים, ובכלל זה שכר אחיד לכל הקייסים והסכמים קיבוציים המותאמים לרבנים השכונתיים.

נייר העמדה מציין שכיום, על אף שהועברו הכספים לתשלום שכרם וזכויותיהם של הרבנים והקייסים לידי המועצות הדתיות, הן לא שילמו את שכרם בהתאם לתנאים. וזאת, על אף שמשרד ראש הממשלה ציין במפורש כי הועברו ההקצבות המעודכנות וכי יש להעביר את הכספים לקייסים ולרבנים. בנוסף לכך, נייר העמדה מציין שמועצות דתיות רבות סירבו, ועדיין מסרבות, להעסיק רבנים אתיופים והם דורשים מהמדינה למצוא פתרון לקייסים.

לא רק המשכורת

הנוכחים בדיון, ובעיקר הפעילים הצעירים, ביקשו להציג לוועדה את התמונה הרחבה על אודות היחס המפלה ארוך השנים של מדינת ישראל כלפי אנשי הדת האתיופים. הם ביקשו לציין שהשכר והתנאים אינם חלק הארי במאבק הקייסים, כיוון שיש להם את הקהילה שרואה בהם מנהיגים ודואגת לפרנסתם. מה שמפריע לרובם זה חוסר ההכרה והזילות בכבודם של הקייסים – המשקפים את יחסה של המדינה לקהילה כולה.

"שלחתי מכתבים לכל חברי הממשלה כולל ראש הממשלה, אי אפשר לדבר על כסף ללא תקנים. אני רציתי להתחתן לפי המסורת שלנו, ולא עם רב שאני לא מכיר. זה המסורת שלי ואני לא מתבייש במסורת שלי. יש לי תחושה שהמדינה רוצה להחליף את הקייסים שלנו, וזה כואב לי כבן קהילה," סיפר אומרי טגמלק שהגיע לכנסת בשביל להציג את נקודת המבט של הקהילה.

איסתר ביסוור, מהמחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית של עמותת 'עתים', המסייעת ומלווה עולים מול רשויות הדת בישראל, התרעמה על כך שח"כ נגוסה בוחר להתעסק בפרטים היבשים, במקום לבקר את המדינה על כך שאינה רואה את חשיבותם של הקייסים, "תנאי העסקה זה נגזרת ישירה של איך תופסים אותך, ואיך התפקיד שלך נתפס. אני בת של קייס וכל החיים שלי זו הייתה גאווה ללכת בשכונה ולהגיד: 'אני בת של קייס'. הקייסים שלנו שהנהיגו את שירותי הדת מאות ואלפי שנים – פה בארץ אין להם שום מעמד. לפני שבועיים התקבל פסק דין ברור שמראה שיש פה אפליה.  הטקסים של הקייסים אינם סותרים את ההלכה, אלא משתלבים עם ההלכה בדיוק כפי שהיא נהוגה כאן בישראל".

ח"כ אברהם נגוסה אמש בכנסת. צילום: דבר ראשון

חברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו-שטה, סיפרה על כך שכאשר המחאה של יוצאי אתיופיה לפני שנה גלשה לאלימות, פנתה המדינה לקייסים כדי שיהיו כוח מגשר, אך הם סירבו, בטענה שהם אינם מתכוונים לשתף פעולה עם המדינה לאחר שנים של הפקרות ושעל המדינה לקחת אחריות. "זו תשובה הולמת למי שהמדינה דרסה לאורך השנים. הרבנים שלנו נאלצים להרגיש זרים בתוך המועצות, שנים עשקו אותם וגנבו מהם את הכסף מתוך רוע והבנה שאפשר לנצל את הקהילה".

יאסו זלאלו, חבר ועדת הרווחה והקליטה בעיריית ראשון לציון, הגיע לדיון במיוחד והיה נסער מאוד לכל אורכו. במשך כמה פעמים ניסה לתקן ולהוסיף לדברי הדוברים, שלפי ראות עיניו ביקשו להסתיר את המציאות כפי שהיא אך ח"כ נגוסה הפסיקו. לבסוף הוזמן זלאלו לאמר את דבריו הקשים: "על כל החדר מוטל ספק אחד גדול – וזו שאלה שאנחנו צריכים להתמודד עליה ולעמוד עליה, יש פה ספק אחד גדול בעיניי – המערכת, הממסד והרבנות ואנחנו מתחמקים ממנה. האנשים פה שלבושים בלבן הם לא בני 20 ולא בני 30, הם בני 2,500 שנה, לא תהיה עוד הזדמנות בעוד 30-20 שנה להסתכל על האנשים האלו, כי לא יהיו את האנשים האלה. ואני לא מדבר פה על משכורת ועל חצאי תקנים – מדברים פה על הכרה והטלת הספק שקיימת מצד המדינה. וכשתבוא ההכרה, תבוא המשכורת. אנחנו צריכים להתעסק באנשים, בזהות הזו – מורשת ביתא ישראל."

עו"ד פנינה תמנו-שטה. צילום ארכיון: מרים אלסטר \ פלאש 90

בתום הדיון, הבטיחה נציגת משרד ראש הממשלה כי אם יביא משרד הדתות את הבקשה לתקנים למשרד ראש הממשלה – זה האחרון  יתמוך בו מול אגף התקציבים באוצר.

במרץ 2010 החליטה ממשלת ישראל, אחרי שאישרה 13 תקנים נוספים לקייסים, שלא תאשר עוד תקנים ולא יוסמכו עוד קייסים בישראל.

בתחילת החודש פסק בית המשפט על פיצוי של 50,000 שקלים לקייסים, ולאלמנותיהם של קייסים שנפטרו. בית המשפט קבע שלאורך שנים הפקירה המדינה את הפיקוח על העברת הכספים לקייסים, בניגוד למה שהבטיחה ויש לה אחריות ישירה לקייסים. זאת, בניגוד לטענתה של המדינה שהעבירה את האחריות למועצות המקומיות.